ח"כ יסמין פרידמן, יש עתיד (בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 30.5.24) / צילום: יח''צ
תושבי הדרום לא צריכים רק הגנה מפני איומיו של חמאס, אלא גם תקציבים לפעילות השוטפת, ואפילו לפנאי. האם הם מקבלים את זה? יש מי שסבורים שלא: "אנחנו מתוקצבים פה בנגב פחות בכמעט כל פרמטר", קבלה ח"כ יסמין פרידמן על היחס לאזור בו היא חיה. והיא גם נתנה דוגמה: "אנחנו מקבלים שליש מתקציב התרבות מאשר שאר הארץ". האם הדוגמה הזו נכונה?
● המשרוקית | האם שר האוצר לפיד הוציא לעבודה 60 אלף תלמידי ישיבה?
● המשרוקית | האם המקלטים לנשים מוכות עברו מתפוסת יתר לתפוסת חסר?
בישראל, כמו בארצות מערביות רבות, המדינה תומכת כספית בפעילויות תרבות שונות ובמוסדות המקיימים אותן. בישראל, הדבר נעשה בעיקר באמצעות תמיכות של משרד התרבות והספורט, דרך מינהל התרבות. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), קידום פעילויות תרבות בפריפריה היא אחד היעדים של המינהל. הוא עושה זאת באמצעות מבחני תמיכה לפעילויות תרבות בפריפריה, הגדלת חלקם של מוסדות התרבות הפריפריאליים בעוגה התקציבית ועוד.
ואיך נראים התקציבים לתושבי הנגב? ח"כ פרידמן הפנתה אותנו למסמך של המכון הישראלי למדיניות תרבות מיוני 2023, שכולל השוואה של תקצוב התרבות בישראל לפי מחוזות. השיוך למחוזות נעשה בהתאם לכתובת בו רשום המוסד. כך הבימה והקאמרי נרשמו במחוז תל אביב ותיאטרון באר שבע במחוז דרום. התמיכות השונות, ישירות למוסדות או לרשויות המקומיות לצורכי תרבות, חולקו במספר התושבים בכל מחוז לפי נתוני הלמ"ס.
לפי החישוב הזה נראה שהמצב אפילו יותר חמור ממה שתיארה פרידמן: ב־2021 תקציב מינהל התרבות למחוז דרום עמד על 48 שקל בנפש. מדובר במספר נמוך פי 5 ממה שמקבל תושב במחוז תל אביב (253 שקל) ופי 3 פחות ממה שמקבלים במחוז ירושלים (145 שקל). גם בצפון תושב ממוצע נהנה ב־2021 מתקציב גבוה יותר (61 שקל). דווקא במחוזות מרכז, יו"ש וחיפה התקציב לראש נמוך יותר, עם 17, 28 ו־36 שקל בהתאמה.
אבל הספירה יותר מסובכת מזה. מעבר לכך שגם תושבי הדרום יכולים להגיע לתל אביב וליהנות מהתקצוב שהמדינה מעבירה לאופרה הישראלית, דבר שנכתב במפורש בדוח של המכון, צריך שוב לזכור שהחישוב מסתמך על כתובת המוסד הנתמך. אבל המוסדות האלו שולחים הופעות גם לפריפריה, וכפי שהסבירו לנו במשרד התרבות, יש לזה השפעה על התקצוב. למשל בתיאטרון הרפרטוארי, ישנו מנגנון ניקוד לפי המקום בו מורצות ההופעות, שמשמש לחישוב התמיכות, בו הרצת הצגה במקום מרוחק יותר מתל אביב תזכה ביותר נקודות. כלומר, לא כל 253 השקלים שלכאורה מקבל תושב מחוז תל אביב אכן הולכים כדי שהוא יוכל ליהנות מתרבות.
מתן חכים, מנהל המחקר של המכון הישראלי למדיניות תרבות, מסר: "לשיטתנו, הנקודה החשובה היא שהפער במימון (דווקא כן בניתוח לפי כתובות) משקף את הפערים במספר ובהיקף המוסדות הנתמכים בכל מחוז. כלומר, גם אם תושב מחוז הדרום נהנה ממופע תרבות שמגיע לדרום מהמרכז, הוא מפסיד בכך שני דברים: 1. ייצוג וביסוס של הסיפור המקומי והקהילתי שלו, שפעמים רבות נובע מהמקום הגאוגרפי; 2. השפעות חיצוניות חיוביות על מקום מגוריו הנובעות מפעילותם של מוסדות התרבות, כמו פיתוח כלכלי, חוסן חברתי ועוד. כמו שכתבנו גם בסעיף המסקנות, המסקנה הרצויה מנתונים אלו אינה השוואה תקציבית של התמיכות בין המחוזות, אלא יצירת מנגנונים חדשים להשקעה ופיתוח תשתיות תרבות במחוזות צפון ודרום, שיפעלו עם ההיגיון המתאים למחוזות אלו".
מח"כ פרידמן נמסר בתגובה: "מכיוון שמוסדות התרבות במרכז מקבלים יותר כסף, הם יכולים להוציא יותר הפקות החוצה. כלומר, ההזדמנות לקבל יותר כסף על פעילות חוץ, קיימת יותר במרכז. ניקח, למשל, את תיאטרון באר שבע - שעבורו כל הפקת חוץ היא בהפסד, שכן היא עולה יותר ממחיר הרכישה שלה על ידי גוף שנמצא מחוץ לעיר. כוח קניה של מחוז הוא פרמטר חשוב ביותר - ובנגב יש פחות כסף פנוי לתושב. ולכן דווקא כאן היה צריך להגדיל את תקציב התרבות - וזו הטענה שלי על חוסר השוויון".
בשורה התחתונה: דברי פרידמן מטעים. אכן ישנם נתונים שמראים שתושב מחוז דרום מקבל חמישית מהתמיכה של תושב מחוז תל אביב, אך חלק מהתקציב שמקבלים במרכז הוא לטובת הופעות בפריפריה.
תחקיר: יובל אינהורן