ירידה במענה לסקרי הלמ''ס / אילוסטרציה: Shutterstock
סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הם אחד העוגנים החשובים שמסייעים בקבלת החלטות מאקרו־כלכליות. הסקרים מנתחים את ההתנהגות הכלכלית של משקי הבית, ומתוך כך נוצרות המשקולות של מדד המחירים לצרכן, ונקבע שיעור האינפלציה. על פי חוק, כל אזרח המתבקש לענות על סקרי הלמ"ס, נדרש לעשות זאת. אולם, מבדיקה שערך גלובס עולה כי שיעור המשיבים לסקר הוצאות והכנסות של הלמ"ס, צנח בחדות בשנים האחרונות. לשם השוואה, ב־2012 הנתון עמד על 82%, בעוד שבסקר האחרון שפורסם על ידי הלמ"ס (2022), הוא הגיע ל־43% בלבד.
● מה קרה כשהלמ"ס עברה משאלוני נייר למחשב ועיוותה את נתוני השכבות החלשות
● צפרתם ברחוב בתל אביב בלי סיבה? העירייה רוצה לקנוס אתכם
מה הסיבה לשינוי הדרמטי? אייל אביטל, סגן מנהלת אגף בכיר סקרים בלמ"ס, מסביר כי הפער נובע בין היתר מ"שינוי תרבותי" שמשפיע על שיעור המשיבים. "אם בעבר הייתה יותר 'קהילתיות' בחברה הישראלית, היום הציבור יותר חרד לפרטיות שלו", הוא מסביר. "בעידן הוואטסאפ אנשים לא רגילים ש'נוחתים עליהם בבית'. מה שהאיץ את המגמה הזו היה משבר הקורונה שהוביל לפאניקה וחרדה לפרטיות, במקביל למציאות הביטחונית המורכבת בארץ. בנוסף, לא כולם בציבור מבינים את החשיבות של סקרי הלמ"ס וההשפעה שלהם ברמה הלאומית".
לירידה בשיעור המשיבים לסקרי הלמ"ס יש כאמור השלכות על האינפלציה, וכנגזרת מכך, על ריבית בנק ישראל. ככל שהנתונים פחות מדויקים, כך עלול להיווצר עיוות בנתונים הכלכליים. "החשש הוא שהאנשים שלא משיבים על הסקר לא יתפלגו באופן אקראי, ואז המדגם לא יהיה מדויק מספיק", אומר איתי צישנבסקי, מנהל יחידת החשיפות בחטיבה הפיננסית של מזרחי טפחות. "למשל, אם מספר גבוה של נסקרים מהחברה החרדית לא יענו על הסקר, הרגלי ההוצאות שלהם לא ישתקפו בנתוני הלמ"ס. הסוקרים אמנם מודעים לכך וב־2019 הלשכה שינתה את שיטת הבדיקה כדי להתייחס לסוגיה הזו, אבל זה כמובן פחות טוב מהשבה אמיתית של האוכלוסייה הנסקרת".
בנוסף, מציין צישנבסקי, "הירידה בשיעור המשיבים מגדילה את התנודתיות החודשית והתוצאות עלולות להפוך לניחוש סטטיסטי". במילים אחרות, הוא אומר, שינויים נקודתיים בסקרים עלולים לא לייצג שינוי אמיתי, אלא רק תנודתיות רנדומלית שנובעת ממיעוט המשיבים. "גם המגזר הפרטי מושפע מזה, כי שוק ההון נשען במידה רבה על ודאות של המידע הכלכלי, וברגע שהמידע הזה פחות אמין - גדל הסיכון להשקיע בארץ", הוא מציין.
שימוש ברשתות ובוויז כחלופות לסקרים
בלמ"ס מודעים לבעיה ומנסים להתמודד איתה. בין השאר, בלשכה מקדמים פעילויות הסברה, פרסום, מתן תגמולים למשתתפים (שובר בשווי 81 שקל עבור השתתפות בסקר הוצאות משקי הבית), הדרכות ועוד. במקביל, בלמ"ס החלו להישען על אפיקי מידע אחרים.
"אנחנו עוברים לשימוש נרחב בנתונים מנהליים", מספר אביטל, "כמו מידע מנהלי שמצוי במוסדות המדינה (ביטוח לאומי, רשות המסים), שימוש בנתוני GPS, שימוש בנתונים אגרגטיביים של כרטיסי אשראי וקצירת מידע דרך הרשת כפי שנעשה באיסוף מחירי טיסות.
השימוש בנתונים מנהליים אמנם מאפשר חיסכון במשאבים, מקצר לוחות זמנים ומאפשר לציבור להימנע מלענות על שאלות אישיות, אך לא הכול ורוד. כפי שפרסמנו לאחרונה בגלובס, שינוי מתודולוגי עלול להוביל לתנודתיות ניכרת והשפעה על מדד המחירים לצרכן.
"יש חשיבות רבה להשתתפות הציבור בסקרים עבור שתי מטרות עיקריות", אומרים בלמ"ס. "האחת, בחינת שאלות סובייקטיביות כמו הגדרה עצמית של דתיות, הערכת מצב בריאות, מצב כלכלי או שביעות רצון בסקר החברתי, שאי־אפשר לקבל ממקורות אחרים. המטרה השנייה היא תיקון ובקרת איכות של נתונים אחרים, כמו תיקון מרשם האוכלוסין שמכיל רשומות של תושבים שנפטרו, לא חיים בישראל, או לא חיים ביישוב הרשום".
לא רק בישראל: ירידה בשיעור המשיבים בעולם
הירידה בשיעור המשיבים לסקרי הלשכה אינה בעיה שקיימת רק בישראל, אלא ברחבי העולם. בארה"ב, סקר פתיחת המשרות (JOLTS) סובל בשנים האחרונות מירידה דרמטית בשיעור המשיבים. בשנת 2012 הנתון עמד על כ־70%, ואילו היום הוא עומד על 33% בלבד. מדובר בשיעור נמוך במיוחד, שכמו בישראל, מקשה על איסוף מידע אמין על ידי מקבלי ההחלטות בארה"ב.
"ה־JOLTS הוא סקר חשוב שבו יותר מ־20 אלף עסקים מקבלים טלפון ומתבקשים לענות על גיוסים, משרות פתוחות ופיטורים, ומסתבר שרוב מי שמקבל את הטלפון לא מוכן להשתתף בסקר כיום", אומר צישנבסקי. "האמריקאים כל כך נלחצו מזה עד שהם קבעו סטנדרט, לפיו סקר ממשלתי עם שיעור משיבים של פחות מ־80%, חייב לבצע ניתוח מיוחד של הטיית אי־תגובה, וישנה אפילו ועדה פדראלית שבוחנת את הנושא".
לפי צישנבסקי, הבעיה רחבה בהרבה מסקרים ממשלתיים, והוא אף מגדיר זאת כ"מיני־משבר עולמי בשיעורי ההשבה לסקרים". לדבריו, "גם ארגונים שסוקרים את דעת הקהל על בסיס קבוע, כמו מכון Pew בארה"ב, מזהירים כבר שנים מירידה בשיעור ההשבה לסקרים".
יש גם מקום לאופטימיות יחסית
עם זאת, לא הכול שחור. בעוד שבסקר הוצאות והכנסות יש ירידה חדה בשיעור המשיבים, בסקרי העסקים של הלמ"ס השינוי פחות דרמטי. בסקר המשרות הפנויות למשל, נרשמה היענות של לא פחות מ־90% בשנת 2020, שירדה ל־84% בסקר האחרון שפורסם. גם בסקר הערכת המגמות בעסקים, שיעור המשיבים עמד על 85% ב־2020, וכעת ירד ל־79%.
"אנחנו מצליחים ליצור ולשמור קשר אישי ואמון מול העסקים שאנחנו סוקרים, וזה מתבטא בשיעורי השוואה גבוהים יותר", אומרים בלמ"ס.