נתיבי איילון / צילום: איל יצהר
חוק אגרות הגודש עבר במסגרת חוק ההסדרים עתיר הרפורמות בשנת 2021, והוא אמור להיכנס לתוקף בשנת 2025 - כשבסמכות שרי התחבורה והאוצר לדחות זאת בשנה אחת ל-2026. כעת לגלובס נודע כי במשרד האוצר וברשות המסים נערכים לפרסום מכרז להפעלת מערכת אגרת הגודש עד לסוף השנה הנוכחית.
● צפרתם ברחוב בתל אביב בלי סיבה? העירייה רוצה לקנוס אתכם
● תכנון המטרו בירושלים יוצא לדרך: איפה יעברו הקווים?
חוק אגרות הגודש עבר בתקופת הממשלה הקודמת, וכנגד הסכמת השרה דאז מרב מיכאלי לחקיקתו הובטחו תקציבי עתק לתחבורה הציבורית שכללו תוספות שירות באוטובוסים בעלות של מיליארדי שקלים, ותוכנית חומש לתשתיות תחבורה ציבורית בעלות של מיליארדים נוספים - מהלכים שנראים היום היסטוריה רחוקה. עוד נקבע כי הכנסות האגרה יופנו למימון תוספות שירות בתחבורה הציבורית וכן כרכיב למימון הקמת מערכת המטרו בגוש דן - שלושה קווי רכבות תחתיות שיעברו מתחת ל-24 רשויות במטרופולין.
עם כניסת מירי רגב למשרד התחבורה במרץ אשתקד היא הביעה התנגדות נחרצת לחוק, והוקפא מכרז של חברת נתיבי איילון הממשלתית להתקנת שערי הכניסה למטרופולין ולתפעול הגבייה. באוגוסט של אותה השנה פרסמה רשות המסים מכרז לאיתור עובדים ליחידה חדשה הממונה על הנושא, שתעסוק בהתווית המדיניות בתחום מסי התחבורה לרבות מסי נסועה ומס גודש.
המשמעות של שנת דחייה בפרסום המכרז היא, ככל הנראה, גם דחייה בכניסתה לתוקף של האגרה - שעל פי החוק אמורה להיכנס בשנת 2026, גם אם בהדרגתיות. באוצר גם בונים על הכנסות אגרת הגודש כפי שמשתקפות בנומרטור - תוכנית התקציב התלת שנתית לשנים 2025-2027, כשמס הגודש צפוי להכניס לקופת המדינה בשנת 2027 כ-1.3 מיליארד שקל.
המכרז, שמוערך במאות מיליוני שקלים ובוטל כבר פעם אחת, פנה לתכנון, רכש, הקמה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של כל הנדרש לצורך גביית המס, ופונה לחברות ישראליות ובינלאומיות. המכרז המקורי כלל הפעלה של 12 שנה.
באוצר בונים על ההכנסה
בכנס התשתיות של גלובס שהתקיים בחודש מרץ האחרון אמרה סגנית החשכ"ל אשרת דוד דקר כי "אם משרד התחבורה לא יבצע את הפרויקט, משרד האוצר יבצע את הפרויקט. אנחנו בשנה איחור בגלל העיכוב באגרות הגודש. אין מקור מימון אחר". היא התייחסה לכך שחלק ממימון הקמת המטרו יגיע גם מהיטלים ואגרות אך ציינה כי "הפרויקט נבנה מתוך הנחה שיהיו אגרות גודש. צריך להבין את הדבר הזה, יש חוק שלא מקוים. האוצר יהיה חייב לממן את הפרויקט הגדול ביותר במדינת ישראל".
רכזת התחבורה באגף תקציבים ספיר איפרגן אמרה בדצמבר האחרון בכנס ארגון "תחבורה היום ומחר" כי "עד לשנת 2030 לא תחול הקלה בפקקים בגוש דן, ולכן הפתרון המיידי הוא הטלת אגרות גודש והעלאת מחירי החניה הציבורית". "קצב הגידול באוכלוסייה וברמת המינוע מחייבים פתרונות משני מציאות", אמרה.
משאיות ישלמו כפול
במסגרת החוק, נזכיר, נקבעו 3 טבעות בגוש דן - פנימית, אמצעית וחיצונית, כשאגרת הגודש תחול על מעבר ביניהן בין השעות 6:30-10:00. כשכיוון הנסיעה הוא למוקד הגודש, התשלום בטבעות האמצעית והפנימית יעמוד על 10 שקלים (כל אחת) ואילו בחיצונית 5 שקלים. בשעות 15:00-19:00 לשני הכיוונים התעריף יעמוד על 5 שקלים בטבעות האמצעית והפנימית ו־2.5 שקלים בטבעת החיצונית.
כן צוין כי בעתיד רשות המסים תעדכן את התעריפים לאור בדיקה של מהירות הנסיעה, לפי מפתח מסוים, כאשר האחריות לקביעת מדדי המהירות תהיה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השימוש בפרמטר המהירות נועד לבחון את יעילות מס הגודש בהקטנת העומסים.
במהלך הדיונים על הצעת החוק בוועדת הכספים של הכנסת הוחלט לפטור אופנועים ממס הגודש, וכן רכבי חירום והצלה. אחרי ויכוחים רבים בנוגע למוניות הוחלט כי הן ישלמו 50% מהתעריף ונהגי משאיות, כך הוחלט, ישלמו תעריף כפול.
גם בניו יורק מתמהמהים
ישראל היא לא היחידה שהופכת את מדיניותה שוב ושוב בנוגע לאגרות גודש. לאחרונה הודיעה מושלת ניו יורק קת'י הוקול על דחייה של כניסתה לתוקף של אגרת הגודש במנהטן, שהייתה אמורה לנוע בין 15 ל־24 דולר ליום.
גם שם ביטול הרפורמה גרר פגיעה בתקצוב התחבורה הציבורית, שכן היא אמורה הייתה להכניס מיליארדי דולרים לשיפור מערך הרכבות התחתיות בעיר, וזאת לאחר שהוקול הביעה תמיכה נלהבת בתוכנית והסיבה להיפוך בדעותיה יוחסה בתקשורת האמריקנית למניעים פוליטיים.
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", אותן אגרות בניו יורק אמורות היו להכניס כ־15 מיליארד דולר לשיפורים במערכת התחבורה הציבורית, אלו נוספו למאות מיליוני דולרים שהושקעו ביישום התוכנית שבוטלה במפתיע.
אגרות גודש נהוגות בלונדון ובשטוקהולם ונועדו לשקף לנהגים את ההחצנות השליליות של שימוש ברכב פרטי: זיהום אוויר, אבדן זמן ופגיעה בפריון, תאונות דרכים וכדומה, ולצד טיפול בצד היצע התחבורה הציבורית, האגרה משמשת לטיפול בצד הביקושים לנסיעות ברכב פרטי ולניסיונות לצמצמן.