אולפן חדשות 13 / צילום: יח''צ
בשבועות האחרונים מתחוללת סערה של ממש בחברת החדשות של רשת 13. דירקטוריון החברה הודיע על מינויה של מנכ"לית חדשה, יוליה שמאלוב־ברקוביץ' - לשעבר יו"ר הרשות השנייה - ואילו העובדים והעיתונאים סבורים כי המינוי אינו ראוי ופסול, ומאז מנהלים מאבק עיקש. מה קרה עד עכשיו, ומה צפוי לקרות בימים הקרובים? גלובס עושה סדר.
● 3 הערות על שוק התקשורת: חבלי הלידה, סיבוב הפרסה ומאבק העובדים
● הערכות: 80 אלף שקל, נהג ומשרות אמון - התנאים של יוליה שמאלוב־ברקוביץ' בחדשות 13
● המינוי בחדשות 13 והסערה: מה רוצה לן בלווטניק?
מה טוענים העובדים?
לוועד העיתונאים יש שלוש טענות מרכזיות נגד המינוי. הראשונה נוגעת לקשר למפלגת השלטון ולחשש מ"טיהור פוליטי". השיוך של שמאלוב־ברקוביץ' למפלגת הליכוד, והקלטות שר התקשורת לשעבר איוב קרא שנחשפו ב"הארץ", גורמים לעובדים לחשוש שהיא תנסה לפגוע בחלקם ולהיפטר מעיתונאים בעלי שיוך פוליטי הפוך.
בתוך כך, העובדים מצביעים על העובדה שבעודה יו"ר הרשות השנייה, מעבר להתנגדותה למיזוג בין ערוץ 10 לרשת, שמאלוב־ברקוביץ' גם מינתה דירקטורים בחברת החדשות (שמונו שוב בקדנציה הנוכחית של עדן בר־טל), שהם אלה שבסופו של דבר מינו אותה לתפקיד הנוכחי.
שנית, אחת הדרישות לתפקיד היא ניסיון מקצועי רלוונטי ותפקוד כעורכת הראשית של חברת החדשות. העובדים טוענים כי לשמאלוב־ברקוביץ' חסר הניסיון הנדרש כדי להתמודד עם הסוגיות המקצועיות הרלוונטיות.
שלישית, העובדים מזכירים התבטאויות שונות של שמאלוב־ברקוביץ' בנושאי זכויות אדם, נגד פמיניזם ועוד. יתרה מכך, היא בעצמה חתומה על התבטאויות נגד עיתונאי החברה, מה שיכול להעיד על יחסה לנושא.
מה טוענים ברשת 13?
ברשת 13 בוחרים שלא לדבר בפומבי על המינוי, ובעיקר מקווים שהזעם יחלוף. עם זאת, גורמים בערוץ אמרו לגלובס כי מדובר בשינוי יחסי הכוחות בכל הנוגע לניהול החברה. בעקבות אירועי השנה האחרונה בערוץ, בהנהלה טוענים כי איבדו שליטה על הניהול בחברת החדשות, ומעוניינים בדמות שתוכל להילחם ותשיב את השליטה להנהלה.
מעבר לכך, ברשת 13 מבינים שאין הרבה אנשים שחושקים בתפקיד בתקופה הנוכחית. מעבר לבעיות הקשות שיש בחברה, מי שייכנס לנעלי המנכ"ל ייאלץ לבצע הליך קיצוצים מרחיק לכת, שהיקפו עדיין לא פורסם.
ההערכות מדברות על קיצוצים של עד כ־20% מפעילות חברת החדשות - "קנס" שהחברה צריכה לשלם על כך שבעל השליטה לן בלווטניק מזרים כספים לחברה שמפסידה. מאחר שמדובר במהלך מאוד אגרסיבי שהוועד מתכנן להתנגד לו, ובגלל שהמנכ"ל יהיה קבלן ביצועים של ההנהלה, מדובר במצב יחסית מורכב.
של מי המינוי?
לפי גורמים שונים ששוחחו עם גלובס, בניגוד למקרים קודמים, המינוי אינו של נדב טופולסקי, יו"ר רשת 13, אלא של בלווטניק, ולכל הפחות עם רוח גבית חזקה שלו. גורם אחר מסביר כי בלווטניק מעוניין לשנות את הדנ"א של החברה ואת הרכב הדמויות על גבי המרקע.
מה עמדת המנכ"לית?
הרזומה המקצועי של שמאלוב־ברקוביץ' כולל תפקידים כמנכ"לית העיתון "וסטי" (ברוסית), מנכ"לית ערוץ ישראל פלוס ויו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. לדבריה, יש לה ידע בניהול ובעריכה והבנה עמוקה של תהליכים ואתגרים בחברת החדשות.
השבוע היא שיגרה מכתב ארוך לעובדי החברה, ולפיו היא מעוניינת לקדם חברת חדשות איכותית, להעלות את שיעורי הצפייה ולשמור על חופש ביטוי ופלורליזם תקשורתי. במכתבה ציינה כי פגשה חלק מהעובדים, והיא מקבלת תמיכה וגיבוי שנותנים לה את הכוח "להמשיך לדבוק במטרה ולסנן את רעשי הרקע הפוגעים בערוץ ובעובדי חברת החדשות".
לדבריה, היו טענות שהוצאו מהקשרן, שיצרו מצג שווא. "מדובר ברעש תקשורתי ולא בשום דבר אמיתי… (יש לנהל את הדברים) מתוך ראייה משותפת שהאינטרס היחידי שלנו הוא הצלחת חברת החדשות". שמאלוב־ברקוביץ' מציינת כי היא גאה להיות האישה הראשונה בתפקיד, ורואה בכך שליחות אמיתית לקידום מעמד האישה.
כמענה לביקורת הוועד על התבטאויותיה, ציינה כי לאורך הקריירה שלה היא דאגה למנות נשים לתפקידי מפתח. עוד הוסיפה כי תמיד הקפידה שהתקשורת תהיה שומרת הסף של הדמוקרטיה, וכי "האתיקה העיתונאית וחופש הביטוי היו נר לרגליי".
מהם תנאי ההעסקה?
כפי שפרסמנו בגלובס, ההערכות הן ששכרה של שמאלוב־ברקוביץ' יעמוד על 80 אלף שקל בחודש, סכום שעומד בהלימה לשכרם של מנכ"לים קודמים בערוץ. עם זאת, בניגוד להם היא קיבלה סעיף אי־תחרות ממושך, אף יותר ממה שנהוג לתת לטאלנטים.
המשמעות היא שאם שמאלוב־ברקוביץ' תפוטר לפני סיום החוזה, היא תמשיך לקבל את תנאיה. לפי גורמים שונים, סעיפים כאלה אינם נהוגים עם מנהלים בכירים, ובוודאי לא לאורך יותר משישה חודשים.
שמאלוב־ברקוביץ' קיבלה גם נהג פרטי ושתי משרות אמון לבקשתה. על־פי ההערכות, מינויה של ליבנת נזרי, לשעבר דוברת רמת גן, לדוברת חברת החדשות, הוא מינוי כזה.
מה עושה הרשות השנייה?
הרשות השנייה היא הרגולטור האחראי על המתרחש בערוצי הטלוויזיה, והיא אף מחזיקה נציגים בדירקטוריונים של חברות החדשות. במקרה הנוכחי, עמדת הרשות הייתה מלכתחילה שהמינוי אינו בסמכותה, ולכן חבריה אינם יכולים להתערב. עם זאת, הרשות תצטרך להשיב לבג"ץ עד יום חמישי (4 ביולי).
על־פי הערכות בשוק, הרשות תטען כי היעדר סמכות התערבות מפורשת בחוק מלמדת על היעדרה. בניגוד למינוי של מנכ"ל בחברת־האם (לדוגמה רשת), שם נקבעו הוראות ברורות, לא כך כשמדובר בחברת החדשות.
ברשות השנייה אומרים כי "מינוי מנהל חברת חדשות אינו טעון אישור שלנו. המחוקק הגביל, ולא בכדי, את סמכויות מועצת הרשות השנייה למינוי דירקטורים, וזאת מתוך מטרה לשמור על עצמאות חברת החדשות ולמנוע אפשרות של התערבות מכל גורם שהוא. לאחר בחירת הדירקטורים, כל אחד מהם סוברני לקבל החלטה באופן עצמאי, ללא התערבות מצד הרשות".
מה הקשר לתאגיד?
המועמד המוביל במרוץ לניהול חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי, אחרי עזיבת ברוך שי, הוא ליאור לנדנברג, סמנכ"ל התוכן בחדשות 13. מדובר באחד התפקידים הרגישים ביותר בחברת החדשות, ועל־פי ההערכות הוא זה שיקבל את התפקיד בסיום המכרז. אם זה יקרה, יתפנה תפקיד בכיר ורגיש בחדשות 13, והוועד חושש לכך ששמאלוב־ברקוביץ' תמנה אליו אחד מאנשי שלומה.
מה מתכננים הצדדים?
שמאלוב־ברקוביץ' מאותתת לעובדים שהיא ממשיכה לקבוע עובדות בשטח, באמצעות מינויים ומהלכים. מנגד, העובדים לוקחים את המאבק צעד אחד קדימה. אומנם לא מתוכנן מהלך שיפגע בשידורים, אך העובדים השכירים בחדשות 13 - למעט חברי הנהלה - מונחים שלא ליזום או להגיב לפניות מצד שמאלוב־ברקוביץ'.
"הקפדתכם המלאה על הנחיות הוועד תסייע בחיזוק המאבק ובהחלפתה המהירה במנהל/ת לגיטימיים, בעלי ניסיון עיתונאי ונטולי זיקה פוליטית, שלא מונו בניגוד עניינים ולא ביזו את מעמד הנשים", נכתב בהודעת הוועד לעובדים.
האם בג"ץ יכריע?
במסגרת מאבקם, העובדים הגישו עתירה לבג"ץ על־מנת לבחון את המינוי. הסיבה שבג"ץ יכול להתערב היא שחברת החדשות אינה גוף פרטי, אלא גוף דו־מהותי (פרטי וציבורי), שפעילותו מוסדרת בצורה מפורשת בחקיקה.
כאמור, לפי שעה, ביום חמישי אמורים הרשות השנייה ורשת 13 לתת את תשובותיהם לעתירה, ולאחר מכן ייקבע דיון בפני הרכב. מכאן עולה השאלה האם יש סיכוי לשנות את ההחלטה. מצד אחד, לא נראה כי הנהלת רשת 13 ושמאלוב־ברקוביץ' מתכוונים לרדת מהעץ. מנגד, העובדים והעיתונאים נמצאים במאבק חייהם, מבחינתם. לכן, התשובה תלויה במה שיקרה בבג"ץ.
גורמים ששוחחו עם גלובס מבהירים כי אם בית המשפט יקבע כי יש מקום לרשות השנייה להתערב, מדובר במדרון חלקלק במיוחד - ובפתיחת דלת מסוכנת שתסמיך את הרשות להתערב בעוד מינויים בחברה ובשיקולי העריכה של העורך הראשי. כלומר, פגיעה בעצמאות חברת החדשות. מאחר שהרשות מורכבת ממינויים פוליטיים, הנושא מורכב אף יותר - שהרי החשש האמיתי הוא מניסיון התערבות פוליטית בערוץ.
אם בג"ץ לא יתערב, ככל הנראה יתרחש פיצוץ בין הצדדים: או שהעובדים ימצאו את עצמם בחוץ (בין אם מפוטרים או התפטרות קולקטיבית) - או שברשת 13 יצטרכו לחפש מנכ"ל אחר, כי המערכת לא תתפקד.