השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מדוע חויב המשרד לביטחון לאומי בהוצאות משפט במסגרת עתירת חופש מידע, אף שהעמדה הרשמית של המשרד הייתה דווקא להעביר את החומרים המבוקשים לידי העותרים? פרוטוקול דיון שהתקיים השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים מקנה אינדיקציה נוספת לשפל ביחסי הנהלת המשרד לביטחון לאומי והייעוץ המשפטי, ונותן הצצה לתג המחיר שמושת על הציבור.
● האם מאז פרוץ המלחמה נוספו 2,500 מקומות כליאה חדשים?
● הקרב על עצמאות המשטרה: מה ניתן ללמוד מהדיון בבג"ץ על "חוק בן גביר"?
עמותת "הצלחה" הגישה בקשת חופש מידע למשרד לביטחון לאומי, שבה ביקשה נתונים הנוגעים למתן רישיונות נשק בחלוקה למקום מגורים ולמגדר מבקש ומקבל הרישיון. הנתונים לא הועברו, והעמותה הגישה באמצעות עו"ד אלעד מן עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים. פרט לעמותה ביקש את המידע גם העיתונאי תומר אלמגור.
בתגובה המקדמית מטעם המשרד לביטחון לאומי (שסווגה כ"הודעה") נכתב כי "עמדת המדינה היא כי יש למסור מענה לבקשה". כמו כן נכתב כי כאשר עמותה היא העותרת, אין צורך בתשלום אגרה, וניתן למסור לה את המידע שביקשה. חרף האמור, המידע לא נמסר.
בדיון שהתקיים השבוע, ביקש השופט העמית יורם נועם להבין מדוע לא נמסר המידע המבוקש.
השופט התקשה להבין
או אז חשפה עו"ד ג'ני בוטבול-זלינגר מפרקליטות מחוז ירושלים כי בשונה מהעמדה שהציגה, ואשר עודנה עומדת עליו, "הנהלת המשרד סבורה כי לא צריך למסור את המידע עד שלא תשולם האגרה", תוך שכיוונה לכך שלא רק עמותה הגישה עתירה, אלא גם עיתונאי.
בהמשך לשאלת הבהרה מצד השופט, שהתקשה להבין מדוע עמדה שמוצגת בידי הפרקליטות אינה מיושמת על-ידי המשרד הממשלתי שאותו היא מייצגת, אמרה נציגת המחלקה המשפטית במשרד, עו"ד שרון רובינשטיין-צמח, כי "זה מישהו מלשכת השר".
בשלב הזה ביקש בית המשפט המחוזי להשית הוצאות אישיות על אותו "גורם": "שאלת הגורם המסרב להשיב לבקשת המידע, בניגוד להנחיה שקיבל מהפרקליטות והגורמים המקצועיים במשרד לביטחון לאומי, תהיה רלוונטית לשאלת ההוצאות", הבהיר השופט.
בהמשך הוסיף השופט כי אם העתירה תתקבל, יוטלו הוצאות משפט, וכי "מדובר בכספי ציבור שספק אם יש להטילם על המדינה, כאשר זו סברה כי יש לתת את המענה".
ואולם משנציגת הפרקליטות סברה כי אין להשית הוצאות אישיות על מי שאינו נוכח, ואותו גורם מלשכת השר לא נכח בדיון, היה זה הכיס הציבורי שספג את ההוצאות שנפסקו - במקרה הזה 7,500 שקל.
בדומה לסוגיית הייצוג הנפרד, הממומנת פעם אחר פעם מכספי ציבור, גם כאן מקור החיוב הכספי במחלוקת בין דרגי המקצוע המשפטיים ללשכות שרים. הפעם מחלוקת בדבר תשלום אגרה, נושא משפטי לגמרי.
יצוין כי בעקבות פסק הדין, שהורה למדינה לעשות את מה שכבר הסכימה לו, המשרד לביטחון לאומי מסר את מרבית הנתונים המבוקשים. עלה מהם, בין היתר, כי בין אוקטובר לאפריל ניתנו 84 אלף רישיונות נשק.
מהמשרד לביטחון לאומי לא נמסרה תגובה.