גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

''מחכים שהמטבע יחזור ל־3.6 שקל לדולר'' / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל יודיע מחר (8.7) בפעם החמישית השנה על גובה הריבית. מחודש ינואר, אז ירדה הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.5%, נמנעה הוועדה המוניטרית מלבצע הפחתה נוספת. לפי שעה, שוק ההון והאנליסטים סבורים שגם בפעם הזו לא תתרחש הורדת ריבית. זאת, למרות שבבנק עצמו הציגו באפריל תחזיות מקרו כלכליות ל־3 הפחתות עד הרבעון הראשון של 2025, וכשנותרו (לאחר ההודעה הקרובה) עוד 3 החלטות ריבית בלבד עד סוף השנה.

● אי-סדרים חמורים? הרגולטור מאפשר את המשך ההפקדות ל"חיסכון לכל ילד" בסלייס
● הבנקים כבר לא יהיו ברירת המחדל: אלה השינויים הצפויים בתוכנית חיסכון לכל ילד

למה הריבית לא צפויה לרדת?

הסיבה המרכזית להערכות שהריבית תיוותר בעינה היא הנתונים הכלכליים של ישראל, בראשם פרמיית הסיכון, שמראים כי מצבה של ישראל הולך ומחמיר. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מציין שפרמיית הסיכון של ישראל באה לידי ביטוי במרווח האג"ח הדולרי מול המקבילה האמריקאית, שקפץ בשבוע האחרון ל־1.8%. "זאת לעומת מרווח של 1.51% בממוצע של אג"ח בעולם של מדינות בדירוג BBB-, המהווה עדות לעליית פרמיית הסיכון שלנו בעולם". ישראל יותר דומה כרגע לדירוג BB מאשר לדירוגה הרשמי, עדיין במדינות ה־A. להערכת שפריר, "על רקע חוסר הוודאות הגיאופוליטית, המדיניות הפיסקלית המרחיבה, עליית פרמיית הסיכון והיחלשות השקל, בנק ישראל לא יוריד את הריבית".

הנדבך המרכזי בו התמקד בנק ישראל כאשר הותיר את מדיניותו על כנה היה יציבות השווקים הפיננסים - ובראשם שוק המט"ח והחשש מהתחזקות הדולר. יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוק הון, אומר כי מדובר בשיקול הדומיננטי ביותר בהחלטה, אפילו יותר מהאינפלציה. "השקל נחלש ביותר מ־1.3% מאז החלטת הריבית האחרונה", אומר כץ, "כשיש את כל הסיכונים הביטחוניים וחוסר היציבות במטבע, ברור כי לא ניתן להוריד את הריבית".

מתי בכל זאת היא תרד?

הכלכלנים והאנליסטים מעריכים כי רק כשהשקל יחזור לרמה של כ־3.6־3.65 שקל לדולר, כלומר ירידה של כ־5% לפחות, אפשר יהיה לדבר שוב על הורדת ריבית.

בינתיים, בחטיבת המחקר של בנק ישראל אמנם צפו באפריל כי הריבית תרד 3 פעמים עד לרבעון הראשון של 2025, אולם אי יציבות השווקים וההסלמה בצפון הביאו להתמתנות בציפיות השווקים, וכעת צופים להורדה אחת או שתיים בשנה הקרובה. כץ מסביר כי לולא גורמי הסיכון בישראל, הנתונים היבשים, בייחוד אחרי מדד מאי שהיה נמוך מהתחזיות (אינפלציה של 2.8%), היו מצביעים על הקלות מוניטריות: "אינפלציית הליבה ללא הממשלה ירדה מתחת ל־2%, כך שמצבה של ישראל לולא המלחמה היה מעולה בגזרה זו". במצב המלחמתי הנוכחי, כץ מדגיש כי הפחתה נוספת עדיין על השולחן, "ראינו את בנק ישראל מבצע זאת בעיצומה של המלחמה, בינואר. אך כדי שיהיו הקלות נוספות, נצטרך לראות רגיעה יחסית במצב הגיאופוליטי. בין אם זה הסכם חטופים או הפסקת אש. רגיעה כזו תחזק את השקל ותוריד כאן את פרמיית הסיכון. גם ירידה של החשש להסלמה בצפון תסייע בכך".

סיטואציה כזו ככל הנראה ללא תתרחש עד לישיבת הוועדה המוניטרית, אך בהמשך השנה תתאפשר בהחלט. כץ: "הנושאים הגיאופוליטיים מאוד קשים לחיזוי. אם נראה הסכם הפסקת אש והחזרת שבויים לפחות חלקית, תהיה תגובה חדה בשווקים ואז נוכל לתמחר הורדת ריבית בהמשך השנה. נוסף על כך, הורדות מקבילות בעולם ומדיניות פיסקלית מרסנת יותר, בהנחה שהממשלה תחליט על חבילת צעדים לשנת 2025, גם יכולות לתמוך במהלך זה".

האם יש תרחיש של עליית ריבית?

בין מאי 2023 לינואר 2024 הריבית עמדה כזכור על 4.75% - לאחר שטיפסה מרמה של 0.1% באפריל 2022. לפי שעה, כלכלני המאקרו לא מוכנים להציג אפילו מתווה תיאורטי של חזרה להעלאות ריבית. בינתיים, שאלה כזו גם לא מעסיקה כנראה את חברי הוועדה המוניטרית: נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, אמר באפריל לגלובס כי המדיניות המוניטרית הנוכחית נמצאת ברמה מרסנת מספיק עבור רמת המחירים בישראל. כמו כן, אף לא אחד מחברי הוועדה הצביע באפריל על העלאת ריבית.

כל עוד האינפלציה לא תחזור ותפתיע לרעה, דיוני הבנק יתמקדו בשאלה אם להותיר את הריבית ברמתה או להוריד אותה. בבנק ישראל מעריכים עדיין כי המלחמה תסתיים עד 2025, וההנחה היא כי סיומה יפחית את הסיכון של ישראל ויוכל לבשר הקלות נוספות.

מה צפוי להשתנות בתחזית הכלכלית הקרובה?

יחד עם החלטת המדיניות המוניטרית, צפוי בנק ישראל להוציא עדכון לתחזית הכלכלית מאפריל. בראשם תחזית הריבית - כששיעור ריבית של 3.75% בעוד פחות משנה אינו נראה סביר. כץ מעריך שבנק ישראל יעמיד את טווח הריביות בעוד שנה על רמה של 4%־4.25%. במקביל, גם תחזית הצמיחה צפויה להשתנות. כץ סבור שהתחזית ל־2024 תרד מעט מ־2%, אם כי תחזית ההתאוששות בַ־ֲ2025, בשיעור 5%, תישאר על כנה. שיעור האינפלציה צפוי גם לעלות, כשהתחזית הצופה 2.7% בסוף 2024, נמוכה מדי. בבנק הפועלים מעריכים ריבית של 4.25%־4.5% בעוד שנה מהיום - כלומר לכל היותר עוד הפחתה אחת. מדד המחירים, בתחזית הפועלים, עומד על 3.3% בעוד שנה.

אלמנט חשוב נוסף הוא הגירעון בתקציב המדינה. בפרסום האחרון עמד צפי הגירעון על 6.6%, כפי שהגדיר התקציב המעודכן. "האוצר ממשיך לסבור שלא צפויה חריגה משמעותית מהיעד, ואכן יש עלייה בהיקף ההכנסות ממיסים התומכים בסברה זו. אני סובר שאולי יעלו מעט את התחזית, אך לא באופן משמעותי".