גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש צמא לחברות מטרה עם יסודות כלכליים טובים ויציבים עם פוטנציאל צמיחה, שזה כמעט בהגדרה חברות משפחתיות"

ד"ר שאול חיון, שותף במשרד מיתר עו״ד דיבר היום בכנס החברות המשפחתיות של גלובס ● "העצה שלי: חשיבה תאגידית חדשה, רעננה ופתוחה יחד עם שיח משפחתי אמיץ עם יועצים חכמים ורגישים, יכול להוביל לסט אפשרויות הרבה יותר רחב ממה שהכרנו עד היום בקשר למעבר בין דורי"

ד''ר שאול חיון, שותף, מיתר עורכי דין / צילום: תמר מצפי
ד''ר שאול חיון, שותף, מיתר עורכי דין / צילום: תמר מצפי

בפתח דבריו בכנס החברות המשפחתיות של גלובס, העלה היום ד"ר שאול חיון, שותף במשרד מיתר עו"ד, את השאלה "האם יש הצדקה לכנס שכזה מלכתחילה? כלומר, האם צריך להתייחס לעסקים משפחתיים כקטגוריה מובחנת בעולם התאגידי?".

מנכ"לית יוליוס בר בישראל: אלה האתגרים שעומדים בפני חברות משפחות
אלונה בר און: "עסקים משפחתיים זוכים לשיעור גבוה של אמון"

התשובה שנתן היא כן, כמובן. "כשמסתכלים על הדברים הכי בסיסיים בפירמות יש פער מאוד גדול לכאורה בין התפיסה הקלאסית של תאגיד משפחתי לתאגיד לא משפחתי", אמר. "בעולם התאגידי הקלאסי אנחנו מטפלים בצדדים זרים שמנסים להתחבר, למכור, לקנות, זאת על מנת ליצור ערך כלכלי. אנחנו מנסים לנהל עסקים משותפים עם מחזיקי מניות שונים ועם הנחה מאוד בסיסית שיש פער בין הבעלות לבין הניהול. אלו העקרונות הכי קלאסיים בניהול ובעולם המשפט. בעסק המשפחתי כמעט כל אחת מההנחות האלה לא עומדת. מלבד האתוס המשפחתי המקובל" הוא אומר, "הערך הכלכלי הוא לא הערך היחיד שמשפיע, הוא לא הפקטור היחיד שמשפיע על ההתנהלות של הפירמה. יש גם זיקה מאוד עמוקה בין הבעלות לניהול ומבחינת טווחי הזמן אנחנו רואים שבפירמות משפחתיות לא חושבים במונחי זמן של קצר או ארוך, החשיבה היא לאינסוף, לדורות קדימה".

המתח העיקרי בארגונים משפחתיים זה המעבר הבין דורי

"אם מסתכלים על המתחים בעסקים משפחתיים, עולים מספר מתחים מרכזיים, נגיד המתח בין העסק עצמו למשפחה, בין בעלות לשליטה, מתח בין שליטה לניהול ומתח בין נזילות וצרכים לבין המשכיות". הוא מסביר כי לעיתים רצון ההמשכיות עומד "לעומת האתוס המשפחתי של המשכיות ואיזשהו פוקוס או מסורת שנמשיך הלאה והאלה לדורות קדימה".

"המתח בה' הידיעה, זה המעבר הבין דורי. בסופו של דבר בין אם אנחנו מתכננים את זה, ובין אם אנחנו שמים את זה בצד ומתעלמים, המתח הזה קיים ברקע של כל חברה משפחתית. העובדה שצריך לחשוב על מה קורה בדור הבא ואיך מתמודדים עם העבודה שהעץ המשפחתי הולך ומסתעף". הוא מוסיף "כמו גם המחשבה איך שומרים על האתוס והמסורת של החברה, לצד עם חידוש וחדשנות והזרמת דם חדש וזה אתגר".

ד"ר חיון מסביר כי "בארגז הכלים הקלאסיים אנחנו מכירים איזושהי בחירה דיכוטומית של העברה לדור הבא, אם כי העברה זו יכולה להתבצע במספר אופנים. זאת יכולה להיות העברה של כל העסק באופן אחיד, זאת יכולה להיות העברה של כל מיני מנגנוני הכרעה ושליטה לדור הבא, או נגיד כל מיני מניות מיוחדות. לפעמים אנחנו רואים העברה בדרך של פיצול בין בני המשפחה, נגיד מחלקים את העסק לחברי משפחה שונים". הוא מסביר כי "החלופה האחרת היא כמובן המכירה של החברה, מכירה מלאה או נגיד עסקות מול חברות פרטיות במסגרתן המשפחה מוכרת את הרוב אבל נשארת עם איזשהו מיעוט".

בין הנפקה להכנסת שותפים חדשים

"עם זאת הקטגוריה הכי חשובה שרואים יותר ויותר זאת הנפקה לציבור". ד"ר חיון מסביר כי "יש סט מאוד ברור של כללי ממשל תאגידי לחברות ציבורית כדי לפתור חלק מהמתחים האלה. אם רוצים להפוך לחברה ציבורית יש תבנית מאוד ברורה להתנהלות וזה היתרון וגם החסרון משום שזה פותר חלק מהמתחים בחלק מהמקרים אבל בצורה מוגבלת". לדבריו, "אנחנו רואים לאורך השנים האחרונות חידוש באפשרויות של איך לטפל במעבר בין דורי והכוונה היא בהכנסת גורמים חיצוניים, בעצם שותפים מסוגים שונים, שותפים פיננסים או אסטרטגיים בין במקום הנפקה ובין כצעד מקדים מתוך ראייה שבטווח הבינוני יהיה צעד של רישום למסחר".

לדבריו, "מהלך זה מאפשר בעיקר ליצור את החליפה המתאימה לעסק הרלוונטי, ובמקום להיות כבול לכללי ממשל תאגידי של חברה ציבורית אנחנו יכולים לכתוב כללי התהנגות שהם במעין חייטות אישית מותאמת לסיטואציה".

"ככה אפשר להזרים "דם חדש" באופן מהותי, מה שיכול להניע תהליכים הרבה יותר משמעותיים".

"גמישות עצומה מבחינת הנתח שהן יכולות להיכנס בו"

ד"ר חיון מדבר על סוגי משקיעים שיכולים להיכנס לחברות המשפחתיות. "אני חושב שהקטגוריה הראשונה היא איפה שהכסף נמצא, עולם הביטוח והגמל והחיסכון ארוך הטווח. אנחנו רואים את הנכונות של החברות האלה להיכנס לעוד ועוד חברות פרטיות. יש להן גמישות עצומה מבחינת הנתח שהן יכולות להיכנס בו, תמיד כמיעוט, אף פעם לא כבעל שליטה מהבחינה הרגולטוריות".

הוא מסביר כי "התפיסה היא כמובן לטווח הארוך, המעורבות שלהם בניהול היא יחסית מוגבלת. בעצם המשפחה נשארת כגוף שמוביל באופן מובהק ובלעדי את הפירמה עם מעורבות בהיבטים מסויימים, כשהמשקיעים החדשים בעלי נוכחות בבורד עם תרומה כשהפוקוס האו באמת תשואה ארוכת טווח, תשואה פיננסית".

"עוד קטוגריה היא חברות השקעה בנקאיות, ארבעת הבנקים הגדולים, כאן הפוזיציה היא קצת אחרת, עד 20% השקעה עם טווח השקעה קצר יותר עם זכויות וטו מוגבלות עוד יותר ועם ראייה יותר מבוהקת לחפש את האפסייד". בצד השני של הספקטרום, מסביר ד"ר חיון, "יש קרנות השקעות פרטיות. אנחנו רואים כניסה של עוד ועוד חברות השקעה פרטיות לעסקאות בשיתוף עם חברות משפחתיות, קרנות שחולקות את השליטה יחד עם המשפחה, הטווח הוא הרבה יותר קצר, מעורבות מאוד משמעותית לצד המשפחה, לפעמים נציג המשפחה יהיה המנכ"ל ונציג הקרן יהיה יושב ראש. המטרה היא ליצור ערך לקראת מכירה. אנחנו רואים התגברות בתיאבון של הגופים הללו עם גמישות יותר רחבה".

הוא אומר כי "משקיעים אסטרטגים למשל אנחנו עדיין לא רואים במסות, כי זה יותר מורכב להכניס משקיע אסטרטגי לחברה משפחתית". לדבריו, "אני חושב שלא משנה באיזה משקיע מדובר בסופו של דבר יש צמא לעסקאות טובות. יש צמא לחברות מטרה עם יסודות כלכלים טובים ויציבם עם פוטנציאל צמיחה שזה כמעט בהגדרה חברות משפחתיות".

שאלת המעבר הבין דורי מהווה חשש מרכזי עבור המשקיעים

"מצד שני יש את החשש של המשקיעים, אנחנו רואים את החשש מהמתיחויות הייחודיות הקיימות בחברות משפחתיות ואי הבהירות כלפי העתיד בדיוק בשאלות של המעבר הבין הדורי אז אני חושב שיש פה חשיבות עצומה להציף את הנושאים האלה" אומר ד"ר חיון. "כשאנחנו מתכננים עסקה מול משקיע אנחנו רוצים לדבר על עקרונות של ממשל תאגידי, איך המשפחה מתנהלת בתור דבוקה אחת, וגם סוגיות של דיבידנדים, זאת כאשר כל אחד מסוגי המשקיעים האלה- מחייב את החברה המשפחתית לפתוח דברים שבדרך כלל נלקחים כמובנים מאליהם, כמו למשל מהי הנזילות או שאלות של אקזיט".

הוא אומר כי צריך "לחשוב מחדש על היום של אחרי, האם אנחנו מאשפרים נזילות ויציאה וכמובן שאלות של ניהול. רוצים לדעת מה קורה בעיקר בדור הבא ומי ממלא את הפונצקיות המשפחתיות וזה מחייב את המשפחה לחשוב על נושאים רגישים, כמו גם חשיבות האינטרקאציה מול משקיעים חיצוניים. מדובר בעצם על חידוד ועיגון מחדש של תפיסות היסוד הכי בסיסיות של המשפחה על מנת ליצור הזדמנויות חדשות". הוא מוסיף כי "העצה שלי: חשיבה תאגידית חדשה רעננה פתוחה יחד עם שיח משפחתי אמיץ עם יועצים חכמים ורגישים בעולמות האלה, יכול להוביל לסט אפשרויות הרבה יותר רחב ממה שהכרנו עד היום בקשר למעבר בין דורי. מה גם שמעבר זה הוא הרבה מעבר למעבר בתוך המשפחה, זה מעבר שמשלב גורמים חיצוניים ומאפשר לפירמה להמציא את עצמה מחדש, להזרים דם חדש וגם לשמור על המסורת".

גילוי מלא: הכנס בחסות - KPMG, LGA, GAC מיתר עו״ד, יוליוס בר וגינסבורג ושות'

עוד כתבות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"התחיל עידן חדש באיראן": המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר