גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשר העניקה הנחות של מיליוני שקלים. כעת ביהמ"ש הכריע בתביעה נגדה

החל משנת 2002 העניקה נשר הנחות משמעותיות רק ללקוחותיה הגדולים ● נגד חברת המלט הוגשו בנושא תובענה ייצוגית ותביעה כספית אזרחית, שאוחדו להליך אחד ● ביהמ"ש קבע היום כי נשר העניקה תנאים מועדפים לחברות הגדולות, ובכך ניצלה לרעה את מעמדה בשוק באופן שעלול היה להפחית את התחרות או לפגוע בציבור

מפעל המלט נשר ברמלה / צילום: תמר מצפי
מפעל המלט נשר ברמלה / צילום: תמר מצפי

מונופול שנותן הנחות גבוהות ללקוחות גדולים עשוי לפגוע בדיני התחרות - כך קבע היום (ה') בית המשפט המחוזי מרכז בלוד. ההחלטה, הנפרשת על פני 100 עמודים, ניתנה בהליך שאיחד תובענה ייצוגית ותביעה כספית אזרחית שהוגשו בשנת 2015 נגד חברת נשר, והוא עסק בתקופה שבה החברה הייתה יצרנית המלט היחידה בישראל.

הרקע לדברים הוא הנחות שהעניקה נשר החל משנת 2002, שניתנו בנוסף לאלה שנקובות בצו הפיקוח על המחירים, ללקוחותיה הגדולים, אשר מסתכמות על־פי בית המשפט במיליוני שקלים. זאת, בעוד שלקוחות קטנים לא קיבלו הנחות כאלה.

בלעדי | בצל המלחמה: מה קרה לשכר המתמחים במשפטים השנה?
הסדר טיעון לשיכון ובינוי: התיק נגדה ייסגר, תשלם 260 מיליון שקל

את התביעה הכספית הגישה חברת אביעד בטון, שטענה כי נשר העניקה הנחות ניכרות במלט לשני לקוחותיה הגדולים, יצרניות הבטון רדימיקס והנסון, המצויות בשליטה או בהחזקה של יצרניות מלט מהגדולות בעולם. הטעם להנחות, נטען בתביעה, הוא כדי שהיצרניות הללו לא ייבאו מלט מחו"ל, דבר שיגדיל את התחרות במשק ויפגע ברווחיות שלה.

אביעד בטון, מנגד, לא נהנתה מהנחות דומות, והיא טענה כי בכך נפגעה היכולת שלה עצמה להתחרות ביצרניות הללו, מהטעם שהיא משלמת הרבה יותר מהן עבור מלט. התביעה של אביעד הוגשה לפי חוק התחרות, והחברה טענה כי נגרמו לה נזקים בהיקף של כ-127 מיליון שקל.

את התובענה הייצוגית הגישה תנועת "הצלחה", בשם כל מי שרכש בישראל מלט או מוצרי מלט מ"הנפגעים הישירים" (כלומר, אלה שלא קיבלו הנחות מנשר) או מלקוחותיהם במורד שרשרת הייצור, קרי הנפגעים העקיפים. הטענה הייתה כי תוספת העלות נגרמה עקב אפליה וגולגלה לצרכנים. גם התובענה הייצוגית הוגשה מכוח חוק התחרות.

מאז אוחדו התיקים, ניתנו בהליך שורה של החלטות, בהן החלטה דיונית אחת, עוד מהימים בהם ישב עופר גרוסקופף בבית המשפט המחוזי, שקבעה כי ההכרעה שתינתן בהליך המאוחד היא זו שנוגעת לאחריות בלבד של נשר, ולא לגובה הנזק. בכך הכריע כעת השופט יחזקאל קינר, שקיבל לידיו את התיק.

הפרה את חוק התחרות

ההחלטה של קינר כוללת קביעות שונות הנוגעות לאיסור החל על מונופול לנצל את מעמדו לרעה, ונקבע בה, למשל, כי הנחת כמות היא הנחה מקובלת, גם כאשר היא ניתנת על־ידי מונופול; וכי לא די בקיומו של פער בין המחירים שניתנים ללקוח גדול לקטן על־מנת לקבוע כי היתרון שניתן ללקוח הגדול הוא בלתי הוגן, שכן על כל מקרה להיבחן לגופו. אולם כאשר נבחן המקרה של נשר, נקבע כי זו הפרה את חוק התחרות.

בית המשפט קבע כי נשר העניקה תנאים מועדפים לרדימיקס ולהנסון, ובכך ניצלה לרעה את מעמדה בשוק באופן שעלול היה להפחית את התחרות או לפגוע בציבור; וחייב אותה בתשלום הוצאות משפט בסך של 100 אלף שקל לאביעד ולעמותת "הצלחה".

כעת, עם פרישתו של השופט קינר, ינותבו התיקים לשופטים אחרים שיכריעו בהמשך הטיפול בהם - אומדן הנזק במקרה של אביעד ובמקרה של "הצלחה", וכן הפיצוי שיינתן, אם יינתן, לציבור.

קיימת, כמובן, האפשרות שנשר תגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. אם בקשה כזו תוגש, סביר שהטיפול בתיקים בבית המשפט המחוזי יעוכב עד להכרעה בה.

את עמותת "הצלחה" ייצגו עורכי הדין אורי ברעם ויעקב סבו; את אביעד תעשיות ייצגו עורכי הדין דרור שטרום, גל רוזנט, רן כרמי ואלישע הרלב; ואת נשר ייצגו עורכי הדין איל רוזובסקי, גיורא ארדינסט, דן סלע, טל ארד, דורון לוי ואפרת רוזנר.

"החלטה תקדימית"

מעמותת "הצלחה" נמסר בתגובה כי "החלטה זו צפויה להשפיע על התנהלותן של חברות דומיננטיות נוספות במשק הישראלי ולקדם תחרות הוגנת יותר לטובת הצרכנים. היא מהווה אבן־דרך משמעותית במאבק נגד ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי ומסמנת כיוון ברור לעתיד התחרות במשק הישראלי. מדובר בהליך הנמשך שנים רבות, שכעת יעבור לשלב הדיון בהיקף הנזק לציבור ובאופן הפיצוי שיינתן לו".

עו"ד דרור שטרום (לשעבר הממונה על התחרות) ועו"ד גל רוזנט, ראש תחום תחרות במשרד ברנע ג'פה לנדה, המייצגים את חברת אביעד בטון, מסרו: "מדובר בהחלטה תקדימית בדיני התחרות, המנתחת לראשונה לעומק את האיסור על בעל מונופולין להפלות בין לקוחותיו באופן הפוגע בתחרות. בית המשפט קבע כי מונופול אינו רשאי לקנות תחרות בכסף, באמצעות מתן הנחות ללקוח העלול להתחרות בו, וכי הוא חייב להתנהל מול לקוחותיו באופן שקוף ואובייקטיבי.

"בית המשפט כאן עשה לא רק משפט, אלא גם צדק, שכן התברר כי מונופול המלט נשר היטיב במשך שנים ארוכות עם לקוחותיו הגדולים, כדי שלא ייבאו מלט לישראל ויתחרו בו. אגב כך דרס המונופול את יצרני הבטון הקטנים, ובהם אביעד התובעת, ומנע מהם להציע בטון במחירים זולים ללקוחותיהם. מסמכיה הפנימיים של נשר אף לימדו כי היא הייתה מודעת לחלוטין לתוצאות מעשיה. מקרה זה מלמד כי אין מקום להירתע מפני מיצוי הזכויות והטענות הצודקות גם מול גוף דורסני, מונופול אגרסיבי, כנשר".

נשר: הסביבה העסקית השתנתה

מחברת נשר נמסר בתגובה: "התביעה נשוא ההחלטה המשפטית הוגשה לפני כעשור שנים ונוגעת להנחות שהוענקו ללקוחות לפני כ-15 שנים ויותר. הסביבה העסקית והרגולטורית הייתה אז שונה בתכלית מזו קיימת כיום. על אף שנשר הוגדרה מונופול באותה תקופה, מחיריה לא היוו חסם ולא מנעו תחרות עזה מצד יצרניות מלט, בעיקר מטורקיה. למעשה, בשל יבוא המלט המאסיבי לישראל, ולאחר ששניים משלושת מפעלי המלט שפעלו בישראל בעבר נסגרו - הוסרה מעל נשר עוד בשנת 2020 הגדרת המונופול.

"מדובר בתביעה שהוגשה לפני כעשור, והדיונים בבית המשפט הסתיימו כבר לפני כמעט 6 שנים, ומשכך נלמד את ההחלטה ונפעל בהתאם.

"מפעל נשר נותר כיום המפעל האחרון והיחיד בישראל לייצור מלט, כאשר שוק המלט הישראלי נשען ברובו על יבוא מטורקיה, מירדן וממצרים. עובדה משמעותית זו מתחדדת אף יותר בימים אלה, בהם יש צורך ממשי להבטיח עצמאות, זמינות ורציפות של משאב אסטרטגי זה למדינת ישראל ולתושביה. גם בעת בה המפעל היצרני היחיד בישראל נאבק לשמור על רציפות ייצור, על אף אתגרי המלחמה, וברקע החרם הטורקי, הפחיתה נשר את מחירי המכירה שלה פעמיים בחודשים החולפים, ובעקבות הודעת החרם, אף הודיעה כי תקפיא את מחירי המלט תוצרת ישראל".

עוד כתבות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות