גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטחון המזון: בדקנו איך משרד החקלאות הטעה את הציבור לטובת הייצור המקומי

שינוי השם של משרד החקלאות זכה בעיקר לביקורת בשל התזמון ● לנו זה הזכיר שתחת השר דיכטר המשרד מגלה לא פעם העדפה לייצור המקומי כדי להשיג את אותו "ביטחון מזון" ● הבעיה היא שכדי לשכנע את הציבור, המשרד מציג נתונים שלא תמיד נותנים תמונה מהימנה ● המשרוקית של גלובס

משרד החקלאות וביטחון המזון (תגובה לגלובס, 30.6.24)
משרד החקלאות וביטחון המזון (תגובה לגלובס, 30.6.24)

כשתשומת־הלב הציבורית מוקדשת למלחמה, לחטופים, ליוקר המחיה ולעוד שלל אתגרים שהעת הנוכחית מספקת - בממשלה מצאו זמן לשנות את שמו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". אם תהיתם מה "ביטחון המזון" אומר, אז במשרד מסבירים כי הפירוש הוא "מצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות פיזית, חברתית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים".

במשרד החקלאות הכחישו שאלה זוטות: "מדובר בשינוי תפיסה של ממש אודות פעילות המשרד", נמסר, "וכולל רצון לגיבוש תוכנית לאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050".

שר החקלאות אבי דיכטר אמר דברים דומים: "לא מדובר בשינוי שם אלא בשינוי אסטרטגיה - להוביל את תוכנית ביטחון המזון ל־25 שנה קדימה".

משרד החקלאות רוצה להחליף שם. לא תאמינו כמה זה יעלה לכם
המשרוקית | האם מחירי הפירות והירקות עלו למרות הרחבת היבוא?
המשרוקית | מחירי הפירות והירקות לא השפיעו בעשור האחרון על המדד?
המשרוקית | האם למרות הורדת המכס על השום, מחירו לא ירד?
המוניטור | פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

היקפי היבוא עלו, אבל...

נדבך מרכזי בהבטחת ביטחון המזון הוא לעתים לתת העדפה לתוצרת חקלאית מקומית על פני יבוא. ניתן לראות זאת בהתבטאויות של השר דיכטר והמנכ"ל אורן לביא, וכמו כן בהודעות לעיתונות מטעם המשרד.

כדי לבסס את בחירת המדיניות הזו, המשרד וראשיו משתמשים בקביעות עובדתיות. המדיניות הזו נשענת על שתי הצדקות עיקריות - היבוא לא אפקטיבי בהורדת מחירים, והמחיר לצרכן של פירות וירקות לא כל־כך יקר ביחס לעולם - שמוכחות באמצעות נתונים שונים. הבעיה היא שלא פעם הם לא נכונים או מטעים. חזרנו לדוגמאות הבולטות בהן המשרד ואנשיו סיפקו נתונים בעייתיים.

נדגיש כי אנו לא באים בטענות לאנשי המקצוע במשרד שמפיקים את הנתונים, שעל עבודתם גם אנחנו מסתמכים לעתים. אנחנו מבקשים להראות שבאופן חריג למשרדים אחרים, המשרד מציג לציבור קביעות עובדתיות עם ביסוס בעייתי.

נפתח בדוגמה הטרייה ביותר: המרכז לסחר חוץ של משרד החקלאות פרסם דוח שבוחן את השינויים בהיקפי יבוא ירקות ופירות טריים, בהמשך לרפורמה בחקלאות, ושינויים במדדי מחיריהם בשנים 2017-2023. בדוברות המשרד לקחו את הנתונים שהתקבלו והכינו מצגת בה ניתן לראות שלמרות שהיקפי היבוא של פירות וירקות שונים עלו (כאחוז מסך האספקה), גם המחיר עלה. המסקנה? "מהנתונים המוצגים בדוח ניתן לראות כי גידול מתמיד ביבוא לא הביא לירידת מחיר לצרכן", נכתב במצגת.

אבל הפרשנות הזו לא נותנת את התמונה המלאה. פרט חשוב שחסר בה הוא שאומנם היקפי היבוא עלו, אבל ההיצע הכללי של אותם מוצרים קטן בגלל ירידה בייצור המקומי. לפי פרופ' איל קמחי, "בהינתן שצד ההיצע ירד ושצד הביקוש גדל כתוצאה מגידול האוכלוסייה, סביר שהמחירים יעלו". כלומר, עליית המחירים מוסברת בכך שההיצע קטן והביקוש גדל - ולא ניתן לגזור ממנה מסקנות לגבי השפעת היבוא על המחיר.

הדוגמה של השום

אבל המגמה לא התחילה עכשיו, והשר דיכטר נתן אינדיקציה למדיניות המועדפת עליו כבר בסמוך לכניסתו לתפקיד. "אני הגעתי כשהייתה רפורמה", הוא סיפר. "החליטו להוריד מכסים לאפס על שום, ואתה רואה פתאום שהשום בישראל, במקום להיות זול יותר, הפך להיות יקר, כמו שהוא היה קודם לכן". השום לא מוגן בתקנות להגנת הצומח, ורק מכס היווה חסם ליבואו. זה מאפשר לו להיות נייר לקמוס להשפעת המכס על המחיר.

מנתונים שמשרד החקלאות עצמו העביר לנו (על בסיס נתוני סטורנקסט) עולה שזה לא נכון. הרפורמה המדוברת נכנסה לתוקף במרץ 2022. בינואר אותה שנה, לפני הרפורמה, מחיר השום עמד על 37.4 שקל לקילו. באפריל, אחרי הרפורמה, המחיר כבר היה 32.1 שקל. בינואר 2023, מעט לפני האמירה של דיכטר, המחיר עמד על 27.8 שקל לקילו. כלומר, מחיר השום דווקא כן ירד. עם זאת, ישנם גורמים נוספים שתרמו לירידה במחיר מעבר להורדת המכס, כמו ירידה במחיר היבוא.

בכירי המשרד לא מיהרו לרדת מהיקפי היבוא עלו. חודשים מעטים אחרי דבריו של דיכטר, גם מנכ"ל משרדו אמר דברים דומים: "בשום, לדוגמה, הורידו מכס מיידית לאפס והרסו את הענף… היבואנים הרוויחו, אבל המחיר לא ירד". כפי שכבר הראינו, זה לא המצב.

בזמן אמת דברי דיכטר ולביא היו לא נכונים. לצורך הכתבה משרד החקלאות העביר לנו נתונים מעודכנים, מהם עולה כי מאז יוני 2023 המחיר עלה בהדרגה ועקף את מחיר השום שקדם להורדת המכס. אבל קשה להסיק מכך על השפעת היבוא. כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' קמחי במספר הזדמנויות, "אי־אפשר להסתכל רק על השתנות המחירים כדי לקבוע את מידת ההשפעה של היבוא על המחיר, שכן ההשפעה של הפתיחה ליבוא לא מבודדת, ויש בדרך גורמים נוספים שמשפיעים גם הם על המחיר".

הצגת נתונים בעייתית

אבל משרד החקלאות לא טוען רק כי יבוא הוא לא הפתרון למחירי המזון - הוא גם טוען כי הבעיה לא גדולה כפי שנוטים לחשוב. בשנה שעברה המשרד פרסם גרף עם נתוני מדד המחירים לצרכן מאז 2010, בו הראה איך מדד המחירים לצרכן עם פירות וירקות ובלי פירות וירקות הוא כמעט זהה. על זה דוברות המשרד הוסיפה: "אמרו לנו שמחירי הפירות והירקות עולים כל שנה, אז אמרו". כלומר, מהפרסום משתמע שמחירי הפירות והירקות עלו בשיעור דומה לזה של כל המוצרים.

אבל זו הצגה בעייתית מאוד של הנתונים. אם פשוט נסתכל על מדד מחירי הפירות והירקות' נראה שהוא עלה בתקופה זו ב־27.3%, בעוד מדד המחירים הכללי עלה ב־18.4%. כלומר, מחירי הפירות והירקות עלו יותר מהר. אז איך הנתונים של משרד החקלאות הגיוניים? פשוט: משקלם של הפירות והירקות במדד הוא רק 3.4%, לעומת אלמנטים אחרים כמו דיור (26%) או תחבורה ותקשורת (17.5%). לכן, השפעת הפירות והירקות על המדד היא שולית, ומכך שההתייקרות החדה בהם השפיעה מעט מאוד על התמונה הכללית.

ושוב, טעות שחוזרת על עצמה, מטעם השר הממונה. "אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי", צוטט לאחרונה דיכטר ב־ynet. אולם "לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עם ירקות ופירות דומה דמיון מפתיע למדד המחירים לצרכן בלי ירקות ופירות. ירקות ופירות הוסיפו לו 0.15% בלבד". אבל כמו שהסברנו הרגע, יש לזה הסבר מאוד הגיוני.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את התאוריה שמוצגת בטענותיכם. היא שגויה בבסיסה ומטעה! שינוי השם של המשרד הוא חלק משינוי תפיסה של פעילות המשרד... שינוי שהתווה השר עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה וחצי. מאז המשרד פועל בדרך זו, ושינוי השם רק מביא לידי ביטוי את העשייה בנושא. להחלטה קדמה עבודת מטה יסודית ארוכה שנעשתה במשך יותר משנה".

עוד כתבות

דוד עברי / צילום: שלומי יוסף

בגיל 91 האב המייסד של טיל החץ חושף: "יכולנו להיות עם לייזר שעובד כבר 20 שנה"

תוכנית הטילים הסורית שהיוותה השראה, הקמפיינים התקשורתיים נגדו, ההיסוס של רבין וה"עונש" של האמריקאים: בגיל 91, האלוף (במיל') דוד עברי חוזר למאבק ההיסטורי שניהל על פרויקט ה"חץ" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך הביא את המערכת לעולם למרות התנגדות הצבא ומדוע נגנז נשק לייזר מבטיח ● "צריך לקרוא מה שהצד השני כותב כשהוא מסכם מלחמה, לא להסתפק רק בלקחים שלנו"

רחוב ארנון 22 בשכונת הוורדים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קרית שמונה

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית שמונה?

דירת 3 חדרים בשטח של 100 מ"ר בקריית שמונה נמכרה תמורת 700 אלף שקל – בשבוע השני למלחמה ובמחיר קרוב לעסקאות דומות ● המבנה הספציפי כולל מקלט לתושבי הבית

באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה רחובות הקרויים על שם נשים? / צילום: Shutterstock

באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה רחובות הקרויים על שם נשים?

זנים של מה הם רוד-איילנד לבן ורוד-איילנד אדום, מהי סדרת ספרי הילדים העברית הארוכה ביותר וכמה מילים יש בשיר "עבדים היינו"? ● הטריוויה השבועית

הקלישאה הגדולה מכולן: גלידת שוקולד / צילום: Shutterstock

הטעם המתוק לא אשם: ההפתעה המשמחת לגבי התזונה שלנו

מחקר חדש חושף כי בניגוד לגישה של גורמים מסוימים בבריאות הציבור, לא נראה כי הטעם המתוק ממכר, או שהחשיפה למתוק מובילה לצריכה עודפת של מזון ובפרט מזון פחות בריא בהמשך ● בנוסף, לא נמצאה השפעה משמעותית על סוכרת או בריאות הלב

רפי בן עמי, מנכ''ל מיטרוניקס / צילום: מיכה לובטון

המניה שצנחה בחדות לאחר שדיווחה על אזהרת רווח חריפה

מיטרוניקס, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות, נפלה בבורסה לאחר תחזית להפסד שנתי של 200 עד 230 מיליון שקל ● סיבה משמעותית לכך היא מחיקת נכסים עצומה שהיא צפויה לרשום לצד הפסד גדול ברבעון הרביעי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת שני חדרים בלי ממ"ד וחניה בראשון לציון?

דירת שני חדרים בשטח של 50 מ"ר, עם מרפסת ובקומה רביעית מתוך שבע בראשל"צ נמכרה תמורת 1.55 מיליון שקל ● הבניין עבר התחדשות עירונית, אך לדירה אין ממ"ד וחניה • ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ראסל אלוונגר / צילום: מיכה בריקמן

עם תשואה של מעל 500% בשנה מנכ"ל טאואר חושף: "זו הסיבה שאנחנו מצליחים"

כשראסל אלוואנגר מונה למנכ"ל טאואר, היו מי שחשבו שהחברה לא תשרוד ● 21 שנה אחר־כך, טאואר היא כבר החברה הישראלית החמישית בגודלה בשוק הציבורי, עם תשואה פנומנלית של כמעט 526% בשנה האחרונה ● בראיון לגלובס אלוואנגר מספר על הדרך שעברה החברה בשנים האחרונות, על ההתאוששות אחרי ביטול העסקה עם אינטל ועל שיתופי־הפעולה החדשים עם אנבידיה

אילוסטרציה: shutterstock

נעילה חיובית בבורסה: ת"א 35 קפץ ביותר מ-2%; טאואר זינקה

ת"א 35 זינק ב-2.2%, ת"א 125 עלה ב-1.9% ות"א 90 טיפס ב-1.1% ● מניית מיטרוניקס צנחה בחדות לאחר שפרסמה אזהרת רווח ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובבורסות אירופה ● מחירי הנפט זינקו בחדות ● בארה"ב ממתינים לדוח התעסוקה שעשוי לסמן את הכיוון בשווקים ● וגם: התרחיש האופטימי של גולדמן זאקס לוול סטריט ליום שאחרי המלחמה

הצרות של טורקיה כמשל: כך מטלטלת המלחמה את המזרח התיכון

המלחמה מול איראן מערערת את יציבות המדינות במזרח התיכון, כלכלית ופוליטית, ומאלצת אותן להגדיר מחדש את זהותן ואת האסטרטגיה המדינית שלהן ● סיור בשכונה מגלה מה מטריד באמת את מלך ירדן, איך משבר הנפט משפיע על מצרים והאם קטאר תבחר סוף סוף צד ● פרויקט מיוחד

צילומים: AP (Hassan Ammar, Bilal Hussein), אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סמים מקולומביה תמורת נשק: המשפט שמספק הצצה למנוע הכלכלי של איראן

בחודש מרץ פסק בית המשפט בווירג'יניה כי אנטון קאסיס, בן דודו של בשאר אל־אסד, אשם בקשירת קשר לביצוע טרור ● מעצרו של קאסיס שנה לפני בקניה חשף רשת הברחות של סמים ונשק בין ארגוני טרור במזה"ת וקולומביה

XPENG G9 RWD / צילום: יח''צ

הרכב שנכנס לשוק במחיר נמוך מבעבר ומציע תחושת פרימיום

XPENG G9 RWD, הדור החדש של הקרוס-אובר החשמלי מבית XPENG, שומר על העיצוב הסולידי של קודמו ועל הממדים המכובדים, שתורמים לסטטוס הכביש שלו ● תא הנוסעים מפואר ומפנק ומחיר הכניסה אטרקטיבי, אך יש בפלח כלים עם טווח נסיעה גדול יותר

לארי אליסון, מייסד ויו''ר אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

הפיטורים שמסעירים את העולם: מה מקבלים אחרי 34 שנים?

אורקל הודיעה השבוע לאלפי עובדים במייל כי הם מפוטרים עוד באותו היום ● ההודעה הקרה שנשלחה לעובדים בשש בבוקר הכתה גלים ותגובה של עובדת אחת הפכה ויראלית במיוחד ● איזה פיצויים היא תקבל?

''תרבות הרכב'' האמריקאית נולדה בעקבות מלחמת העולם השנייה / צילום: Shutterstock

מבירוקרטיה לניתוחים פלסטיים: הדרכים המפתיעות שבהן מלחמות משנות מדינות

ממרחק השנים היסטוריונים מגלים איך מלחמות שינו את פני החברה מבחינה כלכלית ותרבותית ● ממלחמות האזרחים בארה"ב ובספרד למלחמות העולם הגדולות - מה קרה למנצחים ולמפסידים?

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

מרוץ התרופות נגד השמנה מעלה הילוך: איך הגיבה נובו נורדיסק לגלולה החדשה של המתחרה?

הגלולה של אלי לילי אושרה לשיווק מהר מהצפוי ● המפיצה של חברת מדיוונד הישראלית, שפיתחה מוצר לטיפול בכוויות, חתמה על הסכם של 193 מיליון דולר עם הממשל האמריקאי ● והחברה שהקימו שלושה חוקרים ממכון ויצמן גייסה 16 מיליון דולר במטרה להרחיב את פעילותה בארה"ב ובאירופה ● השבוע בביומד

מגויסים חדשים של הצבא הגרמני בטקס השבעה / צילום: ap, Martin Meissner

סערה בגרמניה: האם החשש ממלחמה יגרור צעד קיצוני?

טעות שהתגלתה בימים האחרונים ברפורמת הגיוס החדשה בגרמניה חייבה גברים בגילאים 17-45 לבקש אישור לפני יציאה מהמדינה - כאילו כבר הוכרז מצב חירום בפועל ● בממשלה מיהרו לתקן, אך הפרשה חשפה את הפער בין ההתחמשות הצבאית במאות מיליארדי אירו למציאות שבה רק 27% מהגרמנים מוכנים להילחם

קרן שתוי, מנכ''לית הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

המנכ"לית שקנתה מניות של עצמה ב-6 מיליון שקל: "הבנות שלי יהיו מסודרות"

בגיל 15 קרן שתוי כבר עבדה בניקיון ומכרה גלידות כדי לממן לימודים בבית ספר פרטי - וחלמה להיות יונית לוי הבאה ● אלא שמשרה כנציגת שירות גלגלה אותה בתוך עולם העסקים - עד לתפקיד מנכ"לית הולמס פלייס ● בינואר היא רכשה מניות של החברה ב-51 מיליון שקל: "הוצאתי את כל החסכונות, אבל מבחינתי זה הימור בטוח"

חיפה. התוכנית חולקה לשלבים / צילום: Shutterstock

מהכרמל ועד קריית חיים: התוכנית שתוסיף לחיפה עשרות אלפי דירות

חיפה סובלת מבעיית מיגון קשה, ולפי הערכות ל־77% מתושביה אין ממ"דים ● הוועדה המחוזית תדון בקרוב בתוכנית העירונית שתחליף את תמ"א 38 בבירת הצפון ותעניק מיגון לאלפי תושבים, אך התנאי למימושה - שדרוג תשתיות מסיבי - עלול להפוך לחסם המרכזי

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

מנהל חדר המסחר שממליץ על שתי מניות שיעלו "דרמטית" – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך השפיעה המלחמה על חסכונות הציבור במרץ ● מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים מסמן את הסיכונים לשווקים ● מה יקרה למחיר הנפט אם המלחמה תיגמר מחר ● החברה הביטחונית הלוהטת ארית תעשיות מאבדת מומנטום אבל המנכ"ל לא מוותר ● וגם: המניה שבאפט חושב שמכר מוקדם מדי

''כיס בריאות'' בגינת צוקר בתל אביב / צילום: באדיבות קרן תל אביב

ספסל במקום קליניקה: היוזמות העירוניות שמנסות למנוע את המשבר הנפשי הבא

בעידן של בדידות גוברת ומלחמה מתמשכת, המרחב הציבורי הופך להרבה יותר מנדל"ן: תפיסה חדשנית של אדריכלות תומכת בריאות מבקשת להפוך את הגינות השכונתיות וספסלי הרחוב למוקדי חוסן המעודדים מפגש אנושי ורווחה נפשית ● האם ההשקעה מוחזרת? ד"ר הלה אורן, מנכ"לית קרן תל אביב: "אנשים עם איכות חיים טובה בריאים יותר - ובריאות חוסכת כסף"

בתי עץ מסורתיים בנאראקווה, יפן. יכול להיות גג שקרס או בעלים שנעדרים / צילום: Shutterstock

בתים נטושים ביפן הם מצרך חם. רק היזהרו מהטרמיטים

המסע אחר בית ביפן במחיר נגיש, חושף קונים מרחבי העולם להרפתקה של תרבות מקומית, שיפוצים ולעיתים גם אתגרים של רכישה מרחוק