גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטחון המזון: בדקנו איך משרד החקלאות הטעה את הציבור לטובת הייצור המקומי

שינוי השם של משרד החקלאות זכה בעיקר לביקורת בשל התזמון ● לנו זה הזכיר שתחת השר דיכטר המשרד מגלה לא פעם העדפה לייצור המקומי כדי להשיג את אותו "ביטחון מזון" ● הבעיה היא שכדי לשכנע את הציבור, המשרד מציג נתונים שלא תמיד נותנים תמונה מהימנה ● המשרוקית של גלובס

משרד החקלאות וביטחון המזון (תגובה לגלובס, 30.6.24)
משרד החקלאות וביטחון המזון (תגובה לגלובס, 30.6.24)

כשתשומת־הלב הציבורית מוקדשת למלחמה, לחטופים, ליוקר המחיה ולעוד שלל אתגרים שהעת הנוכחית מספקת - בממשלה מצאו זמן לשנות את שמו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". אם תהיתם מה "ביטחון המזון" אומר, אז במשרד מסבירים כי הפירוש הוא "מצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות פיזית, חברתית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים".

במשרד החקלאות הכחישו שאלה זוטות: "מדובר בשינוי תפיסה של ממש אודות פעילות המשרד", נמסר, "וכולל רצון לגיבוש תוכנית לאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050".

שר החקלאות אבי דיכטר אמר דברים דומים: "לא מדובר בשינוי שם אלא בשינוי אסטרטגיה - להוביל את תוכנית ביטחון המזון ל־25 שנה קדימה".

משרד החקלאות רוצה להחליף שם. לא תאמינו כמה זה יעלה לכם
המשרוקית | האם מחירי הפירות והירקות עלו למרות הרחבת היבוא?
המשרוקית | מחירי הפירות והירקות לא השפיעו בעשור האחרון על המדד?
המשרוקית | האם למרות הורדת המכס על השום, מחירו לא ירד?
המוניטור | פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

היקפי היבוא עלו, אבל...

נדבך מרכזי בהבטחת ביטחון המזון הוא לעתים לתת העדפה לתוצרת חקלאית מקומית על פני יבוא. ניתן לראות זאת בהתבטאויות של השר דיכטר והמנכ"ל אורן לביא, וכמו כן בהודעות לעיתונות מטעם המשרד.

כדי לבסס את בחירת המדיניות הזו, המשרד וראשיו משתמשים בקביעות עובדתיות. המדיניות הזו נשענת על שתי הצדקות עיקריות - היבוא לא אפקטיבי בהורדת מחירים, והמחיר לצרכן של פירות וירקות לא כל־כך יקר ביחס לעולם - שמוכחות באמצעות נתונים שונים. הבעיה היא שלא פעם הם לא נכונים או מטעים. חזרנו לדוגמאות הבולטות בהן המשרד ואנשיו סיפקו נתונים בעייתיים.

נדגיש כי אנו לא באים בטענות לאנשי המקצוע במשרד שמפיקים את הנתונים, שעל עבודתם גם אנחנו מסתמכים לעתים. אנחנו מבקשים להראות שבאופן חריג למשרדים אחרים, המשרד מציג לציבור קביעות עובדתיות עם ביסוס בעייתי.

נפתח בדוגמה הטרייה ביותר: המרכז לסחר חוץ של משרד החקלאות פרסם דוח שבוחן את השינויים בהיקפי יבוא ירקות ופירות טריים, בהמשך לרפורמה בחקלאות, ושינויים במדדי מחיריהם בשנים 2017-2023. בדוברות המשרד לקחו את הנתונים שהתקבלו והכינו מצגת בה ניתן לראות שלמרות שהיקפי היבוא של פירות וירקות שונים עלו (כאחוז מסך האספקה), גם המחיר עלה. המסקנה? "מהנתונים המוצגים בדוח ניתן לראות כי גידול מתמיד ביבוא לא הביא לירידת מחיר לצרכן", נכתב במצגת.

אבל הפרשנות הזו לא נותנת את התמונה המלאה. פרט חשוב שחסר בה הוא שאומנם היקפי היבוא עלו, אבל ההיצע הכללי של אותם מוצרים קטן בגלל ירידה בייצור המקומי. לפי פרופ' איל קמחי, "בהינתן שצד ההיצע ירד ושצד הביקוש גדל כתוצאה מגידול האוכלוסייה, סביר שהמחירים יעלו". כלומר, עליית המחירים מוסברת בכך שההיצע קטן והביקוש גדל - ולא ניתן לגזור ממנה מסקנות לגבי השפעת היבוא על המחיר.

הדוגמה של השום

אבל המגמה לא התחילה עכשיו, והשר דיכטר נתן אינדיקציה למדיניות המועדפת עליו כבר בסמוך לכניסתו לתפקיד. "אני הגעתי כשהייתה רפורמה", הוא סיפר. "החליטו להוריד מכסים לאפס על שום, ואתה רואה פתאום שהשום בישראל, במקום להיות זול יותר, הפך להיות יקר, כמו שהוא היה קודם לכן". השום לא מוגן בתקנות להגנת הצומח, ורק מכס היווה חסם ליבואו. זה מאפשר לו להיות נייר לקמוס להשפעת המכס על המחיר.

מנתונים שמשרד החקלאות עצמו העביר לנו (על בסיס נתוני סטורנקסט) עולה שזה לא נכון. הרפורמה המדוברת נכנסה לתוקף במרץ 2022. בינואר אותה שנה, לפני הרפורמה, מחיר השום עמד על 37.4 שקל לקילו. באפריל, אחרי הרפורמה, המחיר כבר היה 32.1 שקל. בינואר 2023, מעט לפני האמירה של דיכטר, המחיר עמד על 27.8 שקל לקילו. כלומר, מחיר השום דווקא כן ירד. עם זאת, ישנם גורמים נוספים שתרמו לירידה במחיר מעבר להורדת המכס, כמו ירידה במחיר היבוא.

בכירי המשרד לא מיהרו לרדת מהיקפי היבוא עלו. חודשים מעטים אחרי דבריו של דיכטר, גם מנכ"ל משרדו אמר דברים דומים: "בשום, לדוגמה, הורידו מכס מיידית לאפס והרסו את הענף… היבואנים הרוויחו, אבל המחיר לא ירד". כפי שכבר הראינו, זה לא המצב.

בזמן אמת דברי דיכטר ולביא היו לא נכונים. לצורך הכתבה משרד החקלאות העביר לנו נתונים מעודכנים, מהם עולה כי מאז יוני 2023 המחיר עלה בהדרגה ועקף את מחיר השום שקדם להורדת המכס. אבל קשה להסיק מכך על השפעת היבוא. כפי שהסביר לנו בעבר פרופ' קמחי במספר הזדמנויות, "אי־אפשר להסתכל רק על השתנות המחירים כדי לקבוע את מידת ההשפעה של היבוא על המחיר, שכן ההשפעה של הפתיחה ליבוא לא מבודדת, ויש בדרך גורמים נוספים שמשפיעים גם הם על המחיר".

הצגת נתונים בעייתית

אבל משרד החקלאות לא טוען רק כי יבוא הוא לא הפתרון למחירי המזון - הוא גם טוען כי הבעיה לא גדולה כפי שנוטים לחשוב. בשנה שעברה המשרד פרסם גרף עם נתוני מדד המחירים לצרכן מאז 2010, בו הראה איך מדד המחירים לצרכן עם פירות וירקות ובלי פירות וירקות הוא כמעט זהה. על זה דוברות המשרד הוסיפה: "אמרו לנו שמחירי הפירות והירקות עולים כל שנה, אז אמרו". כלומר, מהפרסום משתמע שמחירי הפירות והירקות עלו בשיעור דומה לזה של כל המוצרים.

אבל זו הצגה בעייתית מאוד של הנתונים. אם פשוט נסתכל על מדד מחירי הפירות והירקות' נראה שהוא עלה בתקופה זו ב־27.3%, בעוד מדד המחירים הכללי עלה ב־18.4%. כלומר, מחירי הפירות והירקות עלו יותר מהר. אז איך הנתונים של משרד החקלאות הגיוניים? פשוט: משקלם של הפירות והירקות במדד הוא רק 3.4%, לעומת אלמנטים אחרים כמו דיור (26%) או תחבורה ותקשורת (17.5%). לכן, השפעת הפירות והירקות על המדד היא שולית, ומכך שההתייקרות החדה בהם השפיעה מעט מאוד על התמונה הכללית.

ושוב, טעות שחוזרת על עצמה, מטעם השר הממונה. "אחת האגדות היא שהתוצרת הישראלית יקרה מדי", צוטט לאחרונה דיכטר ב־ynet. אולם "לפי הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן עם ירקות ופירות דומה דמיון מפתיע למדד המחירים לצרכן בלי ירקות ופירות. ירקות ופירות הוסיפו לו 0.15% בלבד". אבל כמו שהסברנו הרגע, יש לזה הסבר מאוד הגיוני.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את התאוריה שמוצגת בטענותיכם. היא שגויה בבסיסה ומטעה! שינוי השם של המשרד הוא חלק משינוי תפיסה של פעילות המשרד... שינוי שהתווה השר עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה וחצי. מאז המשרד פועל בדרך זו, ושינוי השם רק מביא לידי ביטוי את העשייה בנושא. להחלטה קדמה עבודת מטה יסודית ארוכה שנעשתה במשך יותר משנה".

עוד כתבות

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

לאחר הסגירה הפיננסית של OPC, נותר מקום אחד ברשת החשמל

חברת האנרגיה מקבוצת קנון הודיעה היום שלאומי יוביל את המימון של תחנת הכוח שלה בחדרה ● זוהי תחנת הכח השלישית מבין ארבע שרשות החשמל מקדמת, ועתה נותר מקום אחד עליו מתחרות שתיים -  דוראד וריינדיר

יורם אורון / צילום: איל יצהר

מווייז עד דיפנד: המשקיע שמזהה מוקדם חברות מנצחות

קרן ורטקס שמוביל אורון הייתה המשקיעה הראשונה בחברת יירוט הרחפנים דיפנד, שנמכרה השבוע בכ-1.5 מיליארד דולר, עם השקעה של מיליונים ספורים ● מאז הוקמה לפני כ-30 שנה, יצא לקרן שם של מי שיודעת לזהות חברות מוצלחות בתחילת דרכן - בהן waze וסייברארק

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

תעלומה בשוק: מי רכש אג"ח של החברה הקורסת ב-21 מיליון שקל?

בשוק מנסים להבין מי עומד מאחורי עסקה מסתורית לרכישת האג"ח של סימד ● החברה נקלעה לאחרונה לסחרור לאחר ש-100 מיליון שקל שהיו מיועדים לחברה, הועברו לבעלי השליטה ● היום צפויים מחזיקי האג"ח להצביע על מינוי עורכי דין ישראלי ואמריקאי שייצגו אותם

מאט מרפי, נשיא ומנכ''ל מארוול העולמית / צילום: מארוול

וול סטריט פינת יקנעם: מאחורי הסנסציה של מארוול עומדת חטיבה ישראלית

מארוול נחשבה שנים לחברת שבבים אפרורית, אבל השנה היא הפכה למניית AI לוהטת עם תשואה של מעל 270% ● השבוע מנכ"ל אנבידיה העריך שהיא תהיה המצטרפת הבאה למועדון הטריליון, והקפיץ את המניה עוד יותר ● מאחורי ההייפ עומד בין היתר מוצר כחול לבן

סניף של רשת נוי השדה / צילום: חיים אפריאט

ויזל בדרך לשוק המזון? פוקס במו"מ לרכישת השליטה ברשת נוי השדה

בעלי קבוצת פוקס הראל ויזל לא עוצר: אחרי קבלת הזכויות על שיווק מוצרי דייסון בישראל, כעת הוא מגיש הצעה לרכישת השליטה בקמעונאית הירקות והפירות נוי השדה, הכוללת 17 סניפים בפריסה ארצית ● בשלב זה לא ידועים פרטים על גובה ההצעה

איור: גיל ג'יבלי

"המגמה תימשך": מה צפוי לדולר בחודשים הקרובים והאם בנק ישראל יתערב?

למרות התאוששות הדולר בימים האחרונים, בעקבות איתותים מצד הנגיד בדבר הורדות ריבית קרובות ומהירות, המטבע האמריקאי נמצא עדיין עמוק מתחת ל-3 שקלים ● לאן הולך הדולר תחת ממשל טראמפ, ואילו ענפים יספגו את המכה הקשה ביותר ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכירת וולט מרקט: המועמדים הסופיים והתוכנית הסודית להפיכתה לרווחית

לגלובס נודע כי המועמדים שהמשיכו לשלב הסופי של רכישת פעילות הסופרמקטים של וולט הם: אייפקס פרטנרס עם אורי מקס, קבוצת פז, מייסדי גוד פארם וקרן פרטית בהובלת תור רוזנברג ● לארבעה הוצגה תוכנית עסקית הכוללת מעבר לרווח נקי של 10-35 מיליון שקל בתוך פחות משנה

עוזי סופר, מנכ''ל אלפא תאו / צילום: רמי זינגר

עם טיפול חדשני לסרטן: החברה שחותמת על הסכם מסחור משמעותי

חברת אלפא תאו חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת טולמר האמריקאית שעשוי להגיע להיקף של כמעט 200 מיליון דולר ● ההסכם כולל מסחור הטיפול של אלפא תאו לתחום סרטנים אורולוגיים ● בשנה האחרונה זינקה מניית החברה בכ-200%

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: Associated Press, Paul Morigi

"חמדנות ואופטימיות פרועה": מנכ"לי ענקי הבנקאות על הראלי בוול סטריט

בזמן שוול סטריט שוברת שיאים, מנכ"לי הבנקים הגדולים מזהירים מפני שאננות אך בוחרים את מילותיהם בקפידה ● מנכ"ל גולדמן זאקס, דייוויד סולומון, אומר ש"זה יכול להתהפך מהר" ● מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מסמן את כוח המשיכה שיכול להפיל את השוק, "ראיתי את זה בעבר"

השופט נעם סולברג / צילום: גיל יוחנן

מפגינים חרדים גרמו נזק לביתו של שופט העליון נעם סולברג

המפגינים הגיעו לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון באלון שבות, ניפצו את חלונות רכבו וגרמו נזק למבואה ● סולברג עומד בראש ההרכב שקבע כי על המדינה לפעול לגיוס חרדים ● נתניהו גינה את האירוע: "גורמי האכיפה חייבים למצות את מלוא חומרת הדין עם הפורעים"

מוצרי חשמל באושר עד / צילום: שירה ספיר

"תאתר לי מכולה": כך קונות רשתות כמו אושר עד נינג'ה ואייפון בזול

אושר עד מציעה נינג'ה במחיר מוזל, ויוחננוף משווקת אייפון 17 בהנחה משמעותית ● בשנים האחרונות רשתות השיווק מסתערות באגרסיביות על מוצרי נון־פוד באמצעות יבוא מקביל ● כך עובד המנגנון המשומן: מדילרים בינלאומיים המנצלים עודפי מלאי במרכזי מסחר עולמיים, ועד פערי מטבע שמאפשרים "להעיף" סחורות ממותגות לשוק הישראלי במחירי רצפה

כותרות העיתונים בעולם

"הנשיא מנסה למתן את הזעם כלפיו": מה באמת קרה בשיחה בין טראמפ לנתניהו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחים משוכנעים: טראמפ לא באמת גער בנתניהו, למה ישראל הגיעה לא מוכנה לרחפני הנפץ, והאם ראש המוסד החדש ימשיך את הקו התקיף נגד איראן? • כותרות העיתונים בעולם 

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

"פוצצתי את זה כי נמאס לי": המשבר החשאי של ישראייר בסלובניה נחשף

במשך שבועיים ניסתה ישראייר למצוא פתרונות לאחר שהרשויות בסלובניה סירבו לאשר את הפעלת הקו ללובליאנה, בטענה לבעיות בהסדרי האבטחה ● המאמצים לעמוד בדרישות לא הועילו, והבוקר נאלץ מטוס החברה לנחות באופן חריג בקרואטיה ● המנכ"ל אורי סירקיס: "זה חושף אותנו לתביעות. שלחנו תלונות לנציבות האירופית, אבל זה לא הזיז להם"

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

הנפקות הענק של 2026 בוול סטריט עלולות להיות פרומו לקריסת שוק המניות

ההנפקות הצפויות השנה של ענקיות ה־AI מעוררות הייפ עצום בשווקים ● אולם השוויים הגבוהים מתעלמים מהשקעות עתק המנותקות מצפי הכנסות ורווחים ריאלי ● האם SpaceX, אנתרופיק, OpenAI ודומותיהן ישנו את הכלכלה - או יעבירו לציבור סיכון גבוה במחיר מנופח?

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

יזם הנדל"ן צחי אבו בדרך להפוך לבעלים של 5 חברות בורסאיות

בתוך חמש שנים חולש אבו על שורה של חברות ציבוריות, הפועלות בתחומים שונים: מרכזי מסחר, דירות להשכרה, התחדשות עירונית וייתכן שבקרוב גם אנרגיה ותעשייה בטחונית ● עם זאת, הרוב הגדול של עסקיו, הממוקדים בענף הנדל"ן, נמצאים בינתיים מחוץ לבורסה

רון בארון. בעיגול: אילון מאסק / צילום: רויטרס, AP

המשקיע בן ה-83 שמעריץ את מאסק ומקווה שעסקיו יחלצו אותו מתקופה קשה

רון בארון בן ה־83 קשר את עתיד חברת הקרנות שלו עם גורלה של SpaceX ומיזמים נוספים של מאסק, בהשקעות של מאות מיליוני דולרים ● עכשיו הוא נזקק לעזרתו של הטריליונר, כשהקרנות שלו מדשדשות ומאבדות לקוחות ● האם מהנפקת SpaceX תבוא הישועה שהוא זקוק לה

פירוק קבוצת רכישה / צילום: Shutterstock

העלויות התגלו כגבוהות בהרבה וקבוצת הרכישה פורקה - האם החברים זכאים לפיצוי?

חברי קבוצת רכישה שפורקה תבעו את מארגן הקבוצה, את חברת ייעוץ הנדל"ן ואת השמאית שהכינה את דוח האפס לפרויקט - לאחר שעלויות הביצוע עלו בצורה משמעותית ● בית המשפט קבע כי התובעים היו מודעים לסיכון שלקחו, וכי לא הצליחו להוכיח רשלנות של הגורמים המבצעים

מייסדי Coralogix, מימין אריאל אסרף (מנכל) ויוני פרין (CTO) / צילום: Coralogix

שנה אחרי שהפכה ליוניקורן: קורלוג'יקס מגייסת עוד 200 מיליון דולר

חברת ניטור מערכות התוכנה הישראלית משלימה גיוס של 200 מיליון דולר, שנה לאחר שהפכה ליוניקורן ● המנכ"ל אריאל אסרף מסביר לגלובס כיצד מהפכת סוכני ה-AI פותחת עבורה שוק חדש

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

משק הגז בשנת 2025: מה קרה ליצוא ואיך המחיר בישראל לעומת אירופה?

מדוח משק הגז לשנת 2025 עולה כי ייצור הגז ירד מעט ב-2025 בשל סגירת אסדת לוויתן בזמן מלחמת 12 הימים ביוני, והשפיע בעיקר על היצוא למצרים ● מחיר הגז בישראל נשאר נמוך בהרבה מהמקובל באירופה ● הפחם הגיע לראשונה אל מתחת ל-10% בלבד מסך ייצור החשמל