ענף הבנייה במשבר / צילום: שלומי יוסף
למרות התעוררות יחסית במכירת הדירות מתחילת השנה, ענף הבנייה בארץ עדיין מקרטע - מה שמשפיע לרעה על ספקיות המוצרים הגדולות לענף, שחלקן נסחרות בבורסה. בדיקת גלובס מלמדת כי הללו חוו ירידה בשיעור דו־ספרתי בהכנסותיהן ברבעון הראשון של השנה, וגם הרווח הנקי שלהן נחתך בדרך כלל בעשרות אחוזים. נראה שהלחץ מחלחל לקומת ההנהלה של אותן חברות, אשר בשלוש מתוכן התחלף המנכ"ל בחודשים האחרונים.
● לקראת פרסום החלטת הריבית: במה יתמקדו השווקים?
● עוד לא נולד מנהל הקרנות שיכול לנצח את השוק של היום. אלו הסיבות המרכזיות
בשבוע שעבר נוסף נדבך לצרות של ספקיות המוצרים לענף הבנייה ולאבזור הבית: יצרנית הדלתות רב־בריח דיווחה על מהלך לפריסה מחודשת של חובותיה לבנקים, במעין הסדר שכלל גם שינוי באמות המידה הפיננסיות (קובננטים) שלה. החברה שבשליטת (56%) ובניהול שמואל דונרשטיין, הודיעה ביום חמישי כי ההלוואות לזמן ארוך וקצר שנטלה מהבנקים ייפרסו על פני תקופה ארוכה יותר.
לדברי החברה, ההלוואות "יותאמו לפעילות החברה ולהשקעות בה, עם העברת כ־70 מיליון שקל מאשראי לזמן קצר לזמן ארוך". לאחר אותו הליך, סך החוב ארוך־הטווח של החברה, בהיקף של 192 מיליון שקל, ייפרס לתקופה שבין 7-10 שנים, כאשר לרב־בריח תינתן תקופה של השהיה (גרייס) בפירעון קרן הלוואות ארוכות שנטלה לטווח של שנה. בנוסף שונו כאמור גם הקובננטים של החברה מול הבנקים.
המהלך שנקטה רב־בריח, אף שלא פירטה את הסיבות לו בדיווח, מגיע על רקע שחיקה בהכנסותיה ופגיעה ברווחים. בד בבד, מניית החברה צללה מאז הונפקה בבורסה בחודש אוגוסט 2021 ביותר מ־60%, ומשקפת לחברה שווי של 245 מיליון שקל בלבד.
בכירים בספקיות המוצרים לענף הבנייה למגורים מסבירים כי עיקר הקושי שממנו סובלות כיום החברות, נובע ממחסור חמור בפועלי בניין מאז שפרצה המלחמה בעזה, לצד עליית הריבית שייקרה את המשכנתאות לרוכשי הדירות ופגעה בפעילות הענף בשנה וחצי האחרונות.
"יש בענף הבנייה בעיה עם מחסור בעובדים", אומר לגלובס דונרשטיין מרב בריח. "דמיין לך שקרתה תאונה בנתיבי איילון, ולאט לאט המכוניות שעומדות גורמות לפקק גם בראשון לציון וביבנה. הוציאו 80 אלף עובדים מפרויקטים בענף הבנייה. בתחילה, בחודשים אוקטובר־ינואר, לא הרגישו את המשבר משום שהיו הרבה בניינים שגמרו לבנות את השלד שלהם. אלא שמאז קצב הבנייה הואט. אם פעם בנו קומה בשבוע, כיום מסיימים לבנות קומה בשלושה שבועות, כי בעוד שפעם היו 20 עובדים בטפסנות, עכשיו יש רק 6-7 עובדים כאלה".
לדברי דונרשטיין, "יש לנו הזמנות. אנחנו רואים פתיחה של אתרים חדשים וקבלנים שעולים לשטח. אין קבלן שדיברתי איתו ולא אמר לי שמוכרים טוב ויש דרישה לדירות. הבעיה היחידה היא שאין מספיק עובדים. מישהו צריך לשחרר את הפקק שנוצר מ'התאונה' הזאת. ממשלת ישראל בתשעה חודשים לא הצליחה להביא עובדים לענף. בימי האינתיפדה השנייה, בתוך שלושה חודשים הממשלה הביאה פועלים מרומניה ואוקראינה והשלימה את החסר. קבלנים היום נאלצים ללקט פועלים סינים שכבר עולים 2,000 שקל ליום עבודה. זה אומר שבסוף יהיו פשיטות רגל".
"אין חולק על כך שמצב שוק הבנייה בישראל קשה", מסכים גם צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה ביצרנית החלונות ומוצרי האלומיניום קליל תעשיות. "מדובר בתגובת שרשרת של מחסור חמור בעובדים לענף. לדעתי חסרים כיום 120 אלף פועלים, רובם מיו"ש, שלא נכנסים לעבודה בארץ. עד שלא יפתרו את ה'חור' הזה שוק הבנייה יהיה בבעיה, והמדינה, לפי איך שאני רואה, מדמיינת שהדבר הזה ייפתר מעצמו".
מלבד רב־בריח וקליל, מונה סקטור ספקיות מוצרי הבנייה בבורסה בת"א גם את ספקית מוצרי האינסטלציה והכלים הסניטריים חמת, יצרנית הצבעים וחומרי הגלם לענף הבנייה אינרום ואת מפעילת רשת המוצרים לבית "אייס אוטו דיפו", הנסחרת תחת השם מולטי ריטייל. נתוני החמש הללו מעידים על ירידה מצרפית של כ־25% בהכנסותיהן ברבעון הראשון, כשהרווח הנקי שלהן נחתך ב־62% והסתכם ב־22 מיליון שקל בלבד.
פגיעה ונזק מהמלחמה
מי שנפגעה ישירות ובצורה הקשה ביותר ממלחמת חרבות ברזל והשלכותיה, היא אינרום, שהחברה הבת שלה נירלט מפעילה מפעל לייצור צבעים בקיבוץ ניר עוז שליד עזה. בעקבות הפלישה של מחבלי חמאס באוקטובר, מציינת אינרום בדוחות הכספיים כי המפעל "נפגע ישירות וניזוק באופן קשה ונרחב". עקב כך חלה פגיעה מהותית בפעילות נירלט והחברה פועלת נמרצות למימוש חלופות ייצור; היא הקימה מרכז לוגיסטי בבאר שבע שבו מיוצרים חלק מהצבעים, מייבאת צבעים על בסיס מים מיוון, משתפת פעולה עם יצרנים מקומיים, וחזרה לייצר באתר בניר עוז את הצבע לתעשייה.
עוד באוקטובר שעבר, דיווחה החברה על קבלת מקדמה ממס רכוש בסך 100 מיליון שקל לפיצוי ראשוני, ולאחרונה הודיעה כי קיבלה מקדמה נוספת, בסכום של 101 מיליון שקל על חשבון כספי הפיצויים בגין נזקי המלחמה.
אינרום המנוהלת על ידי נועם שצ'לקה, פועלת גם באמצעות חברת איטונג שמספקת חומרי גלם לבנייה, מוצרי גמר לבנייה (מיסטר פיקס) ומערכות אינסטלציה. לאחרונה השלימה החברה את רכישת אלומלייט (באמצעות איטונג) - חברה העוסקת בהנדסת תבניות ליציקות בטון, תמורת כ־200 מיליון שקל.
הכנסותיה של אינרום ברבעון הראשון עמדו על 188 מיליון שקל, ירידה של 40% ביחס לרבעון המקביל. בנטרול הפגיעה במפעל נירלט, הכנסות החברה ירדו ב־27% בדומה למגמה הרחבה בקרב הספקיות האחרות שהוזכרו. הרווח הנקי נחתך בשליש ברבעון ל־23.5 מיליון שקל, ומניית החברה נשחקה ב־20% בשנה החולפת. עדיין שווי השוק של אינרום הוא הגבוה בקרב החברות, ועומד על 1.5 מיליארד שקל.
משחק "התחלות" הבנייה
אצל קליל נשחקו ההכנסות הרבעוניות ב־32% והסתכמו ב־76 מיליון שקל, בעיקר בשל ירידה בכמות המכירות במגזר פרופילי האלומיניום. בשורה התחתונה הרווח הרבעוני נחתך בחצי ל־3.1 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי צלל ב־74%. בעלי המניות בחברה אמנם ראו את המניה עולה בשיעור מתון של 3% בשנה החולפת, אך בשלוש השנים האחרונות איבדה מניית קליל מעל שליש משווייה. שווי השוק של החברה כיום הוא 438 מיליון שקל.
לאחרונה ציינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) כי היקף הבנייה למגורים בישראל היה גבוה יחסית ברבעון הראשון של 2024. במהלכו החלה הקמת 16 אלף יחידות דיור (יח"ד), גבוה מ־13.4 אלף יח"ד שהקמתן החלה ברבעון האחרון של 2023 שבו פרצה המלחמה, וגם ביחס לרבעון המקביל אשתקד אז החלה הקמתן של 15.5 אלף יחידות דיור.
דבוש מקליל מצנן את ההתלהבות: "התברר לי שכל קבלן שיש לו ליווי בנקאי חייב להראות לגורמים המממנים שהוא בעצם מתחיל בנייה, אחרת הוא עלול להיכנס לחדלות פירעון ("דיפולט"). לכן הקבלן בשטח עושה 'שמיניות באוויר' רק כדי להראות שהתחילו בבנייה. אבל המשחק הזה (כל עוד יש מחסור חמור בפועלים, ח"ש) באיזשהו שלב ייעצר".
בקליל, מוסיף דבוש, לא שוקטים על השמרים. בתחילת השנה פרש פרדי אבוקרט, המנכ"ל הוותיק של החברה והוא הוחלף על ידי ניר אילני, בעברו סמנכ"ל השיווק של כפרית תעשיות ומנכ"ל יוניליוור ישראל. "בנוסף השקנו מערכת חדשה לקהל המשפצים. אנחנו ממשיכים בשיווק, מגייסים אנשי מכירות ומגייסים עובדים בכלל. אנחנו לוקחים כהנחת עבודה, שהמצב הזה הולך להישאר עוד הרבה זמן", מציין דבוש. "המנכ"ל החדש מאוד מוכוון להוציא את המיטב מהמצב הנוכחי. הוא לא בא לתכנן תוכניות 'ליום שאחרי', אלא לראות מה אפשר לעשות עכשיו".
אבוקרט שפרש הוא כאמור לא היחיד בענף. גם ברב־בריח התפטר בתחילת השנה המנכ"ל, עידן זו־ארץ. בעל השליטה והיו"ר לשעבר דונרשטיין עבר לכס המנכ"ל, כשלדברי החברה מדובר במהלך שחוסך לה כ־1.8 מיליון שקל בשנה. את דונרשטיין החליף כיו"ר מנכ"ל שטראוס לשעבר, גיורא בר־דעה, במשרה חלקית (35%).
גם חמת, בשליטת יואב גולן (54%), נפרדה מהמנכ"ל ניר קליין, שיסיים את תפקידו בחודש הקרוב. קליין נכנס לתפקיד בתחילת 2021, בשלהי הקורונה, ובסוף הרבעון הראשון הודיעה חמת כי יסיים את תפקידו. חמת המשווקת כלים סניטריים, ברזים, מוצרי אינסטלציה וקרמיקה, רשמה ירידה של 27% בהכנסותיה ברבעון הראשון ל־201 מיליון שקל. הרווח הנקי נחתך בשיעור דומה והסתכם ב־4.4 מיליון שקל. שווי השוק של החברה עומד על 381 מיליון שקל, לאחר שמנייתה איבדה כשליש מערכה בשנה החולפת.
צניחה משיאי הקורונה
החברה החמישית, רשת החנויות מולטי ריטייל גרופ (לשעבר אייס אוטו דיפו), היא היחידה שהציגה עלייה מתונה בהכנסותיה ברבעון הראשון - לסך של 178 מיליון שקל. זו הוסברה בגידול בהכנסות מגזר שדרוג הבית והרכב ובמכירות מקוונות. מנגד הן קוזזו עם ירידה בהכנסות מגזר עיצוב הבית (חנויות ביתילי, אורבן ואיי.די דיזיין), בשל עיתוי חג הפסח.
ההפסד של מולטי ריטייל, שבשליטת קרן קדמה ובניהולו של איציק אוזנה, צומצם לכמיליון שקל ברבעון, מול הפסד של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (ושל 44 מיליון שקל בשנת 2023 כולה). סיבה מרכזית להפסד אשתקד הייתה הפחתת מוניטין בגין מגזר עיצוב הבית.
המשקיעים במניות מולטי ריטייל עדיין ספגו ירידה של 25% בערכן בשנה החולפת, ושל קרוב ל־80% ביחס לשווי בשיא של 2021, ימי היציאה מסגרי הקורונה. במהלך אותה תקופה נהנתה החברה מביקוש גדול למוצריה מצד הציבור שהיה כלוא בבתים וחיפש דרכים לשפר את הבית. נכון להיום נסחרת החברה בשווי של 116 מיליון שקל בלבד.