רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock
רואה חשבון מואשם שסייע ללקוח ל"העלים" מהדוחות של חברה בבעלותו הלוואות שנתן הלקוח לאחיותיו בהיקף של 6.3 מיליון שקל, מבלי שיהיה מועד להחזרת ההלוואות לחברה. למה העובדה שאין מועד להחזר הלוואות מהווה עבירה? בעקבות תיקון חקיקה משנת 2017 שקבע כי נטילת הלוואת וכספים מחברה על-ידי בעל שליטה, כשמועד ההחזר נדחה למועד לא ידוע, מהווה הכנסה חייבת במס בידי אותו בעל שליטה - ואם הוא לא מדווח על ההכנסה, הוא חשוף לפלילים.
● מס מופחת על שבירת קרן ההשתלמות: מה עומד מאחורי המהלך החדש של האוצר?
● נכס בירושלים נמכר ב-3.2 מיליון דולר. כמה מס ישלמו הרוכשים?
במקרה הזה מי שמואשם בפלילים הוא רואה החשבון: על-פי כתב האישום שהוגש על-ידי עו"ד רים סויד מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), רו"ח יצחק אפרתי, שותף במשרד אפרתי את אפרתי, ייצג לאורך שנים את חברת זיבוטל העוסקת בענף המלונאות. בעל השליטה בחברה בין השנים 2017-2019 היה מרק זיבי. רו"ח אפרתי ייצג את זיבי ואת זיבוטל בפני רשויות המס וסייע בעריכת והגשת הדוחות הכספיים של השניים.
על-פי כתב האישום, במהלך התקופה הרלוונטית, נטלו חמש אחיותיו של זיבי "הלוואות" ומשכו כספים מזיבוטל, כך שסכום החוב שלהן לזיבוטל הלך וגדל לאורך השנים. בשנת 2016 עמדה יתרת החוב של האחיות על סך של כ-5.1 מיליון שקל, בשנת 2017 על סך כ-6 מיליון שקל ובשנת 2018 על סך כ-6.3 מיליון שקל.
הלוואות אלה, שלא נקבע מועד להחזרתן לחברה, נתפסות על-פי חוק כהכנסות חייבות במס של זיבי, על-פי הוראות סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה. בהתאם, נטען באישום, היה על זיבי לדווח בדיווח האישי לשנת 2016 על הכנסה בסך כ-5.1 מיליון שקל, בשנת 2017 על כ-6 מיליון שקל וב-2018 על כ-6.3 מיליון שקל - כך שכל סכום ההלוואה בסוף הינו 6.3 מיליון שקל. על-פי האישום, משלא נכללה הכנסה זו בדיווח האישי, רואים בה הכנסה שהושמטה, כלומר: הועלמה מרשויות המס.
באישום מיוחסות לרואה החשבון אפרתי, כמי שערך את הדוחות האישיים של זיבי והגישם לפקיד השומה, עבירות של השמטה מתוך דוח של הכנסה חייבת בדיווח ושימוש במרמה, עורמה או תחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס.
הלוואה שמהווה הכנסה
החקירה וכתב האישום נולדו על רקע תיקון חקיקה מ-2017 שנערך במסגרת חקיקה רחבה שכונתה "מהפכת חברות הארנק", שכללה שלושה חלקים: הראשון עסק בחיוב במס של משיכות כספים על-ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם; השני דן בחברות שהוקמו על-ידי נושאי משרה לצורכי מס, וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם; והחלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד (דיבידנד כפוי).
כתב האישום מתייחס לתיקון לחוק העוסק ב"משיכות בעלים" מחברות בבעלותם. תיקון זה - סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה - שינה את אופן המיסוי של משיכות הכספים מהחברה וכן את אופן המיסוי של העמדת נכסים של החברה לשימושו של בעל המניות המהותי.
לפני התיקון לחוק, הנוהג המקובל היה שבעלי שליטה היו נוטלים "הלוואות" מהחברה, ומועד ההחזר היה נדחה ללא סוף. בפועל הם היו עושים שימוש פרטי בכספי החברה, ללא כל מגבלה או תשלום מס על הכספים הללו. התיקון שם סוף לתופעה הזאת. בעלי שליטה שנטלו כספים מחברות בשליטתם, מחויבים בדיווח שנתי על הכספים וכן בתשלום מס על ההכנסה בגינם.
התיקון החדש קבע כי משיכות כספים על-ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם, בהן הלוואות שנלקחו והחזרן נדחה משנה-לשנה-ובפועל לנצח, יחויבו בתום השנה שלאחר המשיכה כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. לפי הסעיף, יראו משיכה מחברה במועד החיוב כהכנסה מדיבידנד, או לפי העניין כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק/משלח-יד של בעל המניות המהותי. בנוסף, בתיקון לחוק נקבע כי גם העמדת נכסים של החברה, ובהם דירות מגורים, כלי שיט וטיס, לשימוש בעלי המניות, תיחשב הכנסה החייבת במס.
נחקרים רואי חשבון ממשרדים מובילים
אולם כפי שהתברר, לא כל בעלי השליטה עומדים בדרישות החדשות של החוק, ורבים מהם אף מבקשים מרואי החשבון שלהם באופן מפורש שלא לכלול בדיווח את הכספים שנטלו מהחברה שבבעלותם כהכנסה. בעקבות זאת נפתחו מספר חקירות נגד בעלי שליטה בשנים האחרונות, ואף הוגשו מספר כתבי אישום, ואולם הפעם מדובר בכתב אישום נגד רואה החשבון עצמו.
לדברי עו"ד קובי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' המתמחה במיסוי, רשות המסים אוכפת את הסעיף יותר ויותר. "אנו ערים מהמצב בשטח שרשות המסים העלתה מדרגה בנושא של משיכות הבעלים (סע' 3(ט1) לפקודת מס הכנסה). משרדנו מייעץ במספר חקירות באותו נושא הן כלפי נישומים והן כלפי רואי חשבון, חלקם ממשרדים מובילים. כל אלה מתנהלים בדרך-כלל תחת צווי איסור פרסום ורחוק מעין התקשורת. בחלק מהמקרים נראה שרשות המסים מפעילה פרשנות פלילית בנושאים שבדרך-כלל נסגרים בהליכים אזרחיים, ואנו תקווה שהמצב יישאר כך, ושלא תהיה עליית מדרגה".
עו"ד גולדמן מוסיף כי "יש לזכור שעל התביעה להוכיח את הכוונה הפלילית של הנישום ורואה החשבון - דבר שאינו אפשרי ברוב המקרים, שכן החוק הפלילי בוחן את הכוונה בזמן אמת ולא בדיעבד".
סנגורי אפרתי: מרשנו כופר בהאשמות
עורכי הדין רני שורץ ואורי סטנסקו ממשרד ירון אלדרפלר שורץ ושות', המייצגים את מרק זיבי, מסרו בתגובה: "הופתענו מאוד מעצם ההחלטה על הגשת כתב האישום, לדעתנו היא לא נכונה מיסודה, ואנחנו בטוחים שבית המשפט יעשה צדק וימצא את מרשנו חף מכל אשמה".
סנגוריו של רו"ח אפרתי מסרו בתגובה: "חבל שהפרקליטות בחרה להגיש כתב אישום נגד מרשנו. מעיון בחומרי החקירה שהועברו לידינו, נראה כי לסוגיה הנ"ל עלולה להיות השפעה רוחבית על אחריות רואה חשבון וגבולות האחריות, ובפרט במקרה הזה ישנם חורים רבים בעובדות ובהאשמות שהמדינה מאשימה את מרשנו.
"לדידנו, ניתן להאשים רואה חשבון באחריות פלילית כאשר הדבר קיצוני ובמקרים חריגים בלבד, ולא זה המקרה. מרשנו מנהל משרד רואי חשבון לעילא ולעילא מזה 40 שנות פעילות ללא דופי. מרשנו כופר בהאשמות המיוחסות. נגיב בהתאם לזכויות ולסדר הדין של כל של נאשם ושל רואה חשבון בפרט".