איור: גיל ג'יבלי
לאחרונה פרסמנו בגלובס את סיפורו של רו"ח צבי יוכמן, מייסד ושותף מנהל בקרן ההשקעות סקיי, שניצח את רשות המסים במחלוקת מס בבית המשפט המחוזי, לאחר סאגה שנמשכה שנים ועניינה דונם בירושלים. יוכמן רכש את הקרקע לפני כעשור בכ-25 מיליון שקל. רשות המסים דרשה מע"מ של כ-1.5 מיליון שקל, אך אחרי תהליך משפטי ארוך, המחוזי בתל אביב פטר אותו מהתשלום, וחייב את רשות המסים לשלם לו פיצוי בסך 95 אלף שקל.
במקביל, חברת טבע הודיעה לאחרונה כי הגיעה לפשרה עם רשות המסים, במסגרתה תשלם 750 מיליון דולר עד שנת 2029, "לסיום כל המחלוקות בנוגע לשומות מס ביחס לשנים 2008-2020".
● בלעדי | כך משרד האוצר יאלץ חברות לחלק דיבידנדים ולשלם מס
● מס מופחת על שבירת קרן ההשתלמות: מה עומד מאחורי המהלך החדש של האוצר?
● נכס בירושלים נמכר ב-3.2 מיליון דולר. כמה מס ישלמו הרוכשים?
● רשות המסים התפשרה על 4 מיליארד שקל מול חברת טבע. איך זה קרה?
ואלה רק דוגמאות למקרים שבהם רשות המסים דורשת מס גבוה, ולבסוף נאלצת להסתפק במס נמוך יותר, או אף נדרשת לפצות נישום. אשתקד הייתה זו קבוצת גוטקס - זכיינית זארה, פול אנד בר, מאסימו דיוטי וגאפ - שנדרשה למס בהיקף 200 מיליון שקל, בגין הכנסות של כ-500 מיליון שקל, שנבעו מעסקאות רכישה של חברות שונות והסכמי אי-תחרות. ואולם בית המשפט קיבל את רוב הטענות של גוטקס על ניפוח השומות, הפחית את חיוב המס הכולל לכ-30 מיליון שקל וחייב את רשות המסים גם בתשלום הוצאות חריגות של 75 אלף שקל.
איך מתמודדים עם דרישות מס גבוהות משמעותית ממה שרואה החשבון של העסק או החברה מעריך שיש לשלם? האם להתווכח? האם כל מחלוקת מגיעה בסוף לבית המשפט? התשובה המהירה היא "לא", אבל מטבע הדברים עולם המס מורכב יותר, ויש עוד שלל תשובות נכונות. ובכל מקרה, העובדה שהמדינה עסוקה כעת בחיפוש מקורות הכנסה למילוי הקופה הריקה, יכולה לשחק לטובתכם במשא-ומתן על גובה המס.
"הסיטואציה של מחלוקת מול רשות המסים, וקבלת דרישות לתשלום שהן גבוהות ומשמעותיות, יכולה להיות אירוע מלחיץ מאוד בחיים העסקיים. יש מקרים שבהם נכון לשלם ולסגור עניין, ובמקרים אחרים כדאי ללכת לבית משפט", אומר עו"ד רני שוורץ, שותף במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות'.
עו"ד (רו"ח) אסף אייזנברג, שותף במשרד, מוסיף כי "הדרך לשם בכל מקרה מתחילה בדיון שומה במס הכנסה ובניסיון לפתור בתבונה את המחלוקת, במהירות ובשביעות-רצון".
1 קיבלתי זימון לדיון שומות. מה הדבר הראשון שעליי לעשות?
"כל אדם שמגיש דוחות, מרב הסיכויים שיום אחד יהיה נתון לביקורת. זה לא אומר שעשית משהו רע", מסביר עו"ד שוורץ. "קודם כל, להירגע. כוס מים ופרופורציה. דיון שומות זה הליך אזרחי לחלוטין. זה לא אומר שאתה חשוד במשהו, זה לא הליך פלילי, למפקחי מס הכנסה אין סמכות לערוך חקירה, ואתה לא נקרא לתת עדות; ככל הנראה יש משהו בדוח האישי שלך שדורש בירור".
הבירור יכול להיות על עניין נקודתי מסוים, למשל מחלוקת על גובה הכנסה או סיווגה, ויכול להיות שהוצאה מסוימת משכה תשומת-לב של מפקח. "יכול להיות שהכנסה מסוימת דווחה כפטורה, אך פקיד השומה חושב שהיא אינה פטורה. או הכנסה שסווגה כ'רווח הון' (25% מס), אך פקיד השומה חושב שצריך לסווג אותה כעבודה - 'הכנסה פירותית', מס שיכול להגיע ל-47% (ותשלום ביטוח לאומי). או למשל שההכנסות וההוצאות הן לא סבירות", מסביר שוורץ. "יש הרבה נקודות שבהן יכולה להיווצר מחלוקת לגיטימית בין האופן שבו הנישום (ואנשי המקצוע שלו) רואה את התמונה ואת נגזרת המס, ובין האופן שבו רואה אותה פקיד השומה".
2 מס הכנסה ביקש ממני מסמכים. האם אני חייב להביא את כולם?
עו"ד ורו"ח אייזנברג מסביר כי "למס הכנסה יש סמכות בחוק לדרוש מסמכים משני סוגים: כאלה הקשורים לנישום וכאלה הקשורים לצד ג'. לפעמים אדם נדרש להביא מסמכים במסגרת ביקורת שנעשית לאדם אחר. למשל, הזמנת בעל מקצוע, קיבלת שירות, וכעת אותו בעל מקצוע נתון לביקורת רשות המסים. כעת, במסגרת הביקורת עליו, אתה נדרש להביא מסמכים. חשוב לבחון היטב את הדרישה לפני מענה. חשוב להבין מהם המסמכים שנתבקשת להביא".
למס הכנסה יש סמכות לדרוש כל מסמך - כל הסכם, כל התכתבות, אפילו התכתבות וואטסאפ. אבל היכולת של מס הכנסה מוגבלת להוראות שונות בדין, למשל חיסיון רפואי, חיסיון עורך דין-לקוח ובכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות.
"חשוב לבחון שהדרישה של מס הכנסה היא רלוונטית, ולא ניסיון לצאת למסע דיג", מסביר עו"ד ורו"ח אייזנברג. "יש בהחלט דוגמאות למקרים שבהם הדרישה הייתה רחבה ולא ספציפית, ובמקרים כאלה בתי המשפט קבעו שלא כל דרישת מסמכים תהיה מקובלת", הוא מוסיף.
3מה הצעד הראשון לניהול הסיטואציה מול מס הכנסה?
עו"ד שוורץ: "הדבר הראשון והמומלץ הוא להתייעץ עם איש מקצוע, שבאופן טבעי הוא יועץ המס או רואה החשבון, שמכיר את העסק ויודע מה ההליכים שניתן לפעול בהם מול רשות המסים, ומדוע הדוח הוגש כפי שהוגש".
עו"ד ורו"ח אייזנברג: "רשות המסים זה לא משטרה וזה לא עונש. כשאדם סבור שהוא צודק, אז לא צריך להתקפל. בסוף, פקידי השומה ברשות המסים הם בני אדם, והם גם עושים טעויות וגם נוקטים עמדות ופוזיציות שמאתגרות את הדין".
4 יש פינות שצריך להיזהר שלא להיכנס אליהן?
לעתים בעל העסק או החברה שבטוח שהוא צודק ממהר לענות לרשות המסים על דרישותיה, אבל התשובה עלולה לסבך אותו יותר. עו"ד שוורץ מסביר שלא צריך למהר: "קודם כל, אם יש שאלות שנשאלתם שהתשובה עליה אינה ברורה בזיכרונכם, עדיף לא להשיב בקלות-דעת על סמך זיכרון קלוש. הבחינה במרבית המקרים נעשית בדיעבד, על עסקה שהתרחשה לפני מספר שנים, כך שייתכנו מצבים שבהם תישאלו שאלות על עסקאות מלפני שנתיים ושלוש, או על קשר עם ספק או לקוח מסוימים. לא צריך להשיב מיידית, וגם לא צריך להתנדב ולספר יותר מידע משביקשו".
עוד אומר שוורץ כי "חשוב לזכור שרשות המסים יכולה להשתמש בדברים שמוסר נישום א' ביחס לנישום ב'".
5 מס הכנסה טוען שאני צריך לשלם עוד כסף. האם לשלם?
עו"ד ורו"ח אייזנברג מסביר כי "ראשית, אין חובה לשלם מס שהוא שנוי במחלוקת, אלא רק כשהוא הופך לחוב סופי וחלוט. דבר שני, גם כשמבקשים לשלם, ואתם סבורים שצריך לשלם, אפשר לבקש לפרוס את התשלום למספר תשלומים. כמו כן, תמיד חשוב לבדוק מה מגולם בתשלום - האם מדובר בקרן המס, בהצמדה, בריבית, או שהתווספו לכך גם קנסות.
"הקנסות יכולים להגיע לסכומים משמעותיים מאוד, ואפשר לפנות ולבקש להוריד או לבטל את קנסות".
6 האם הסכום שמס הכנסה דורש הוא סוף פסוק, או שאפשר להתמקח?
חבות המס נקבעת על-פי חוק, אך לא תמיד הוראות החוק מפורשות באותה צורה על-ידי רשות המסים ובעלי המקצוע - רואי החשבון ועורכי הדין, או בית המשפט.
"לפעמים ישנן דקויות בסעיפי הפקודה או בפסקי דין, או נסיבות ייחודיות או עמדות שאפשר לפרש אותן לשני כיוונים, ויש בהן שטח אפור רחב. בעל מקצוע בתחום יכול לטעון טענות שיביאו להקטנת חבות המס", מסביר עו"ד ורו"ח אייזנברג.
7 מהן השלכות ההסכם עם מס הכנסה על רשויות או גופים אחרים?
נקודה נוספת שחשוב לשים אליה לב היא שברגע שרשות המסים קבעה מה ההכנסה החייבת של נישום, שאר רשויות המדינה מתיישרות לפי ההכנסה הזאת, והחיובים האחרים שעל הנישום לשלם עולים או יורדים בהתאם.
עו"ד שוורץ מסביר כי "קביעה של מס הכנסה על גובה וסיווג ההכנסה, זו קביעה של רשות. זו תיחשב ההכנסה החדשה לכולי עלמא. אם מס הכנסה קבע הכנסה מסוימת, אז יהיו לכך השלכות גם לעניין מע"מ וביטוח לאומי. לדוגמה, אם רווח הון הופך לפירותי, אז נוצרת גם חבות ביטוח לאומי לגבי אותה ההכנסה. לכן, תמיד צריך לבחון את מלוא ההשלכות.
"אחרי קביעה של מס הכנסה על גובה השומה, יהיה מאוד קשה לשנות אותה כלפי ביטוח לאומי, למשל".
8 ואם לא מצליחים להגיע להסכמות, מה הסיכונים בפנייה לבית המשפט?
עו"ד שוורץ: "לדעתנו, פנייה לבית משפט זו ברירה אחרונה, כי זה הליך יקר וארוך ולעתים כרוך בלחץ נפשי. בית המשפט יכול גם להגדיל את השומה. גם צריך לזכור שבבית משפט, אדם נתון לחקירה ולמסירת עדות, כך שייתכן שיהיה צורך לגלות עוד מסמכים ולהיות נתון לחקירה. עוד חשוב לדעת שסטטיסטית, ברוב המקרים התיקים לא נגמרים לטובת הנישום. אבל אם יש מחלוקת מהותית, ואתם מגיעים למסקנה שיש קייס ששווה את ההליך היקר והזמן, לפעמים זה מוצדק".
עו"ד ורו"ח אייזנברג מוסיף כי "אם יש מחלוקת שאינה ניתנת לגישור, והמחלוקת היא מהותית ושווה את ההליך, אז בהחלט אפשר ללכת להליך משפטי".