גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרסומת הבינה המלאכותית שחוללה סערה בתעשייה

רשת הצעצועים הוותיקה טויז אר אס הציגה בפסטיבל הפרסום בקאן פרסומת באורך של דקה שנוצרה באמצעות הכלי SORA של OpenAI, והצליחה לעורר דיון סוער בקרב אנשי קריאטיב וטכנולוגיה ● בענף השיווק והפרסום הישראלי נדרשים לשאלה האם נמצא התחליף למוח היצירתי

סצנה בפרסומת של טויז אר אס / צילום: צילום מסך מיוטיוב
סצנה בפרסומת של טויז אר אס / צילום: צילום מסך מיוטיוב

גם צ'רלס לזרוס היה פעם ילד שנרדם על כיסא וחלם על חיים בעולמות צבעוניים מופלאים. רק שבמקרה שלו זה באמת קרה, והוא ייסד את Toys R Us. הלוואי שגם החלומות שלכם יתגשמו - זה פחות או יותר המסר שעולה מהפרסומת החדשה של רשת הצעצועים הוותיקה והגדולה, שנעשתה כולה באמצעות בינה מלאכותית ונמשכת קצת יותר מדקה. 

בינה מלאכותית לא מחסלת ג'ובים? ספרו את זה לפרילנסרים
קמפיין הרדיו הדיגיטלי הראשון בארץ שיצרה בינה מלאכותית עלה לאוויר 
המכללה למינהל משקיעה מיליוני שקלים בקמפיין ה־AI הטלוויזיוני הראשון בארץ

הפרסומת הוצגה בפסטיבל הפרסום קאן, שהתקיים לאחרונה, והיא מבוססת על שימוש בכלי SORA של OpenAI שהוצג לעולם לפני פחות מחמישה חודשים. פתאום, מרשת שבעיקר זוכרים לה את הבקשה לפשיטת רגל ב־2017 ואת סגירת הסניפים בארה"ב, לצד החלפת בעלים וניסיונות החייאה במדינות אחרות - טויז אר אס הפכה לדבר הכי עדכני ומדובר.

המהלך עורר הדים, בעיקר בענף השיווק והפרסום הגלובלי, וגם הענף המקומי לא נותר אדיש. לצד ההתפלפלות עד כמה זו באמת פרסומת שכולה AI, עולות שאלות מהותיות על הקשר בין טכנולוגיה, קריאטיב ורגש, וכמובן השאלה הגדולה מכולן: האם הגענו לעידן שבו הבינה המלאכותית מייתרת את רוב אנשי ונשות הפרסום?

איפה הקונפליקט?

"מאז שהסרטון פורסם, כל מי שעוסק בבינה מלאכותית, בפרט בתחום הווידאו, לא יכול היה לחכות לשים את ידיו על SORA", אומר הבמאי ואיש הקריאטיב רן פינקלשטיין. יחד עם זאת, נרשמה גם לא מעט ביקורת על הפרסומת.

"אפשר לחלק את הביקורות לשתי קבוצות עיקריות", מסביר פינקלשטיין. "בקבוצה אחת, תעשיית הקולנוע, שלא היססה לקטול ולהעביר ביקורת על בעיות של חוסר רציפות של הדמויות, שוטים שאינם תואמים וכמובן איכות הווידאו שעדיין אינה מספקת. מנגד, קבוצת אנשי ונשות השיווק והפרסום התרשמה מהפרסומת, או לפחות דאגה שכל קבוצת קריאטיב בכל משרד פרסום לא תפספס את זה.

"בעיניי, הבעיה המרכזית של הפרסומת היא לא הטכניות שבה, אלא הרעיונאות. פרסומת מוצלחת לא נמדדת רק באיכות האנימציה או בוויזואליה מושלמת, אלא ברעיון מאחוריה, במסר שהיא מעבירה וגם בתחושה שהיא יוצרת.

"אם נסתכל על המרכיבים האלה, הפרסומת הזו נופלת בכולם. המסר שלה גנרי וכללי מדי, והרעיון של הצגת החלום כ'חלום' הוא בערך השיעור הראשון של מה לא לעשות בקופירייטינג, בטח ובטח כשהחלום הזה מוגשם ללא שמץ של קונפליקט. לבסוף, היא חסרת אותנטיות ולא מרגשת בשום צורה, על אף הסיפור שעליו היא נשענת.

"בעולם שלנו יש מין מרדף להיות 'הראשונים ש...', ונכון, בקטגוריה הזאת הפרסומת מנצחת. אבל אני לא חושב שהיא מייצגת משהו מעבר לראשוניות שבה. היא אומנם מסמלת את פוטנציאל הבינה המלאכותית בעולם הפרסום, אבל יותר מזה היא חושפת שעדיין אין תחליף למוח יצירתי".

המוח והידיים

סיגל עבודי, מנהלת קריאייטיב ראשית במקאן תל אביב, שאחראית בין היתר לסדרת הפרסומות של איקאה ישראל המבוססת על עולם הילדים, מציינת כי לכאורה, מהפרסומת של טויז אר אס עולה "דמיון פרוע והבנה גדולה בחלומות של ילדים. החברה רצתה לנער מעצמה את האבק ולהראות כמה היא חדשנית ורלוונטית, וגם היום מצליחה לממש את החזון של המייסד שלה.

"האומנם? יש הרבה ביקורות מעורבות על הווידאו הזה. יש לא מעט שמעריכים את החדשנות, אך אלה שלא, טוענים כי בסוף מדובר בפרסומת בינונית עם רעיון בינוני, שמבוצע לא מספיק טוב. היוצרים מתרברבים בעובדה שלקח להם רק כמה שבועות להפיק אותה - כשבינינו, במדינה שלנו כמה שבועות זה מלא זמן, ואפשר להפיק כמה פרסומות בזמן הזה.

"אין לזלזל בעובדה שהם יצרו שיחה סביב החדשנות, בלי קשר לאיכות - וזה לדעתי מה שרצו להשיג. אבל אי־אפשר להתעלם מהעובדה ששום בינה מלאכותית לא הולכת להחליף את היוצרים והמוחות הקריאטיביים. להפך, החשיבות שלהם בתהליכים גבוהה מאוד, ויש מצב שעם תסריט מפוצח ומבריק - זה היה הופך להיות מאסטר פיס.

"היום ה־AI הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, מהביזנס שלנו. הוא מושרש בכל המערכות ומאפשר לנו לייעל את העבודה בכל מה שקשור לאוטומציה ופריסות של כלים דיגיטליים. הוא עוזר לנו בהמחשות, ביצירת ויז'ואלים מתוחכמים ויפים במהירות, אפילו ביצירת סקיצות מוזיקליות.

"גם בתחום הווידאו, שעדיין לא הגיע לפתרונות מספיק טובים, כל יום יש משהו חדש ומשופר יותר. עדיין, כדי להגיע לביצועים הכי טובים, שנראים אמיתיים ולא 'פלסטיים', צריך את המוח השנון ואת הידיים של אנשי הקריאטיב".

טל יעקובסון, מנכ"ל חברת הפרסום הדיגיטלי פריון, שהיה השנה בפסטיבל קאן, סבור כי "החלקים שבהם כן עדיין נדרש מגע יד אדם, בפרסומת הזו ובכלל, הם החלקים שנוגעים לעריכה ויזואלית ולאימות של אלמנטים בעלילה. למרות היכולות המתקדמות של AI, פעמים רבות קיים פער בין הפרומפט הטקסטואלי לבין הייצוג שלו, מה שמייצר מציאות בצורה שגויה.

"צפיתי בפרסומת בפסטיבל, ומצד אחד, היא כן הצליחה לעורר רגש, כי המכלול הוא נכון - העלילה, המוזיקה - אבל מצד שני, עדיין הייתה לי תחושה שהיצירה קצת מכנית. יש עוד כברת דרך לטכנולוגיה לדמות יצירה משכנעת ברמה גבוהה.

"היתרון המשמעותי של כלי AI הוא היכולת שלהם לאפשר הפקת כמויות גדולות של תוכן פרסומי בעלות נמוכה יחסית, תוך התאמה לקהלים בפלטפורמות השונות. אבל תחום ה-AI בפרסום וידאו עדיין נמצא בתחילת הדרך. המודלים אומנו על כמות נתונים קטנה יחסית לעומת ים המידע הקיים בתחום הווידאו.

"עם זאת, ההתקדמות היא אקספוננציאלית, וככל שיותר נתונים יהיו זמינים, והטכנולוגיה תתפתח, נראה יותר ויותר פרסומות AI מתוחכמות, אפקטיביות ומרתקות".

יצירה ללובר או לפח?

המיתוג של הפרסומת הוא כאמור כראשונה שנעשתה כולה על־ידי AI. לפי עמרי מרכוס, מומחה לאסטרטגיית קריאטיב, זה פשוט לא נכון. "היא לא הראשונה, ולא נעשתה רק על־ידי מחוללי וידאו.

"מה שכן, צפייה בה היא כמו להסתכל על ילד שקיבל ערכת צבעים חדשה ושווה. הוא משוויץ לכל חבריו שהנה יש לו - וזה נכון עובדתית - ציוד שיאפשר לו לצייר כמו פיקאסו. רק שאחרי השופוני, מתגלה שבלי הכישרון היצירתי - הערכה הזו תייצר יצירה שלא תיתלה בלובר, אלא תמצא את דרכה לפח הכחול.

"פרסומות מבוססות טכנולוגיה מתחלקות לשני סוגים: האחד - אנשי קריאטיב המנצלים טכנולוגיה לספר סיפור, והשני - אנשי טכנולוגיה שמנסים לחולל קריאטיב. קל מאוד לדעת מה הסוג שלפניך - אם הפרסומת הייתה מרגשת, כנראה איש קריאטיב היה מעורב.

"הפרסומת של טויז אר אס היא דוגמה קלאסית להתאהבות בכלי, במקום במסר. מחוללי הווידאו הסינתטי הם מהפכה שלא הייתה כדוגמתה בהיסטוריה של הפרסום, גדולה יותר מכל מעבר מפילם לווידאו, ויש שיגידו אפילו גדולה מהמעבר לדיגיטל. כל יום נשמטת לי הלסת מהשיפור הנחשוני ומהפיצ'רים החדשים ומההזדמנויות, אבל צריך לזכור שגם חבילת הצבעים הטובה בעולם, לא שווה בלי צייר מיומן".

עוד כתבות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בהמתנה להחלטת הריבית הלילה, מגמה מעורבת בוול סטריט; אלביט נופלת ב-6%

מגמה חיובית באירופה ●  מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

תקיפת מתחמי מחבלים בעזה / צילום: ap, Yousef Al Zanoun

"הציר היה עמוס": מסלול חדש לעזתים שרוצים להתפנות

היום השני לכיבוש העיר עזה יוצא לדרך: אמ"ן נערך לסייע באתגר שממתין ללוחמים ● המבצע יימשך חודשים - אלא אם תהיה פריצת דרך: הלו"ז המסתמן ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ● "עלול לגרום לנזק למדינת ישראל": 260 עובדי שב"כ לשעבר נגד מינוי דוד זיני ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות