הצוללת הבלתי מאוישת הראשונה מתוצרת כחול-לבן, BlueWhale
ישראל משקיעה בפיתוח יכולות חדשות כלים תת־מימיים מול איראן. כך מדווח באתר ZM. לפי הדיווח, חלק מהמערכות פועלות, חלק נבחנות, ואחד האמצעים הבולטים הוא הצוללת הבלתי מאוישת מתוצרת התעשייה האווירית, BlueWhale. את הכלי פיתחו בחטיבת אלתא בחברה הישראלית.
● עסקאות נשק במיליארדי דולרים: כך הפכה מרוקו ללקוחה גדולה של ישראל
● בחצר האחורית של סין: המדינה שהציגה מערכת הגנה אווירית ישראלית
כשבוע וחצי לפני מתקפת ה־7 באוקטובר, התעשייה האווירית וחברת אטלס אלקטרוניק הגרמנית, הציגו את BlueWhale בתרגיל רפמוס (Repmus), שנוגע לבחינת מערכות ימיות בלתי מאוישות בסביבה מבצעית. זו הייתה הצגה של האמצעי מול כ־200 אנשי אקדמיה, תעשיות ביטחוניות וצבאות מ־30 מדינות. שיתוף הפעולה הישראלי־גרמניה מאפשר איסוף מידע מודיעיני באמצעות תורן טלסקופי המגיח מהמים בעת צלילה (דומה לפריסקופ של צוללת), שעליו מותקנות מערכות מכ"ם ואלקטרואופטיקה לגילוי מטרות בים ובחוף.
באמצעות אנטנות התקשורת הלוויינית שעל התורן מועבר המידע שנאסף בזמן אמת אל מוצבי הפיקוד הייעודיים, שיכולים להימצא בכל מקום בעולם, הן בים והן בחוף. גילוי צוללות ואיסוף מידע מודיעיני אקוסטי מבוצע באמצעות סונר באורך עשרות מטרים, שמותקן על שתי דפנות הצוללת. לפי הערכת מכון המחקר VMR, שוק הצוללות הבלתי מאוישות הצבאיות צפוי לצמוח מכ-3.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-8 מיליארד דולר ב-2030.
לפי הפרסום, BlueWhale, מיועדת להיות אמצעי משמעותי מול איראן, שמרחיבה את פעילותה בתווך הימי. איראן מפעילה שני כוחות ימיים שונים: הצי האיראני שמשויך לצבא איראן, והצי של משמרות המהפכה. לכל אחד מהכוחות הללו תחומי אחריות שונים. הצי של איראן אמון על הים הכספי ומפרץ עומאן, קרי הים הפתוח. בעוד הצי של משמרות המהפכה אחראי על שליטה במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז, שדרכו עוברים כ־30% מכלל הסחר העולמי בנפט.
על אף הבידול בין הציים האיראניים "על הנייר", המטרה של שניהם היא לסייע לקידום האינטרסים של המשטר. זו הסיבה שטהרן מממנת משכורות ל־18 אלף חיילים בצי האיראני ולכ־20 אלף נוספים בצי של משמרות המהפכה. בניסיון להרחיב את השורות, משמרות המהפכה הקימו בשלהי 2023 את הבסיג' הימי, משמר מתנדבים שיכלול לפי טהרן כ־55 אלף איש על כ־33 אלף כלים.