חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock
יותר סרטן אצל דור ה-X
מאמר סקירה חדש שפורסם בכתב-העת "JAMA Network Open" מצא כי דור ה-X, ילידי השנים 1965-1980, הם בסיכון גבוה לחלות בסרטן לעומת הדורות הקודמים, כך על-פי קצב התחלואה שלהם עד כה, ביחס לקצב התחלואה של הדורות הקודמים בגילאים המקבילים. החשד המיידי הוא שמדובר בעלייה בשיעורי האבחון, אך החוקרים טוענים כי נטרלו את המרכיב הזה, ועדיין נראה כי שכיחות הסרטן עלתה.
● מדד המותגים 2024 | הכרזה על בית חולים נוסף וטיפול בחטופים: הקפיצה של שיבא
● מתחת לרדאר: חברת ה-AI מישראל שכבר חתמה על עסקאות עם ענקיות פארמה
● הפסיקה שעשויה לשנות את עולם התרופות
הממצאים מפתיעים על רקע הירידה בעישון, המודעות להגנה מהשמש והגילוי והטיפול המוקדם בגורמים מקדימים לסרטנים כמו מעי וצוואר הרחם. כל אלה אכן הפחיתו את רמות הקטלניות של סוגי סרטן מסוימים, אבל במקביל חלה עלייה בשיעורי סרטן אחרים.
בכתבה בנושא שפורסמה באתר Scientific American אמר פרופ' אנדרו צ'אן מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, שלא היה מעורב בכתיבת המאמר, כי הממצאים תואמים כמה פרסומים קודמים וכן ממצא נוסף שמעיד על ירידה בגיל הממוצע שבו מתחילות להופיע מחלות סרטניות, בעיקר של מערכת העיכול. שיעורי סרטן המעי, למשל, נמצאים בירידה בכלל האוכלוסייה, אבל בעלייה בקרב צעירים (בני 50 ומטה).
על-פי המחקר, סוגי הסרטן שמופיעים יותר אצל בני דור ה-X הם בלוטת התריס, כליה, חלחולת והמעי הגס. אצל נשים בנות הדור הזה חלה עלייה בשיעורי סרטן הלבלב, השחלות והרחם, ואצל גברים בערמונית ולוקמיה.
יש גם חדשות טובות עם ירידה בשיעורי סרטן הכבד וכיס המרה אצל גברים ובסרטן צוואר הרחם אצל נשים, ושני המינים אכן נהנים מירידה. כך גם בשיעורי סרטן הריאות, כנראה עקב ירידה בכמות המעשנים. עוד חדשות טובות הן עבור גברים בני דור ה-X ממוצא אסיאתי, שאצלם נראה כי המגמה היא הפוכה.
הערכת החוקרים היא כי השמנת יתר לצד ירידה בפעילות הגופנית יכולים כנראה להסביר חלק מן הסיפור, אבל לא את כולו. רבים מן המאובחנים הצעירים בסרטן המעי וסרטנים אחרים במערכת העיכול שומרים על סגנון חיים בריא. ייתכן כי יש משהו נוסף בסביבה ובמזון, אולי משהו שמשמש לעיבוד המזון או כלי הפלסטיים בהם הוא מוחזק.
חשודה אחרת היא האנטיביוטיקה, שיכולה להשפיע על תמהיל החיידקים במעי באופן שהופך אותו רגיש יותר לסרטן, אבל גם ייתכן כי ישנו חיידק המתרבה בסביבה וגורם בשינוי התמהיל הזה, בלי קשר לאנטיביוטיקה. החוקרים מודים כי הם אינם יודעים את התשובה במלואה.
המחקר בחן מידע שנאסף ב-1992-2018 מ-3.8 מיליון בני אדם בארה"ב ובחן רק סרטן שהתפשט מעבר לאיבר המקורי, כלומר רק סרטן מסוכן עד קטלני. ההשוואה נערכה בין דור ה-X כאמור לעיל, הבייבי בומרים (בני 1946-1964), הדור השקט - Silent Generation (1928-1945) והדור הגדול - Greatest Generation (1908-1927).
כיוון שסרטן מופיע בדרך-כלל בגיל מבוגר, עדיין קשה לדעת אם המגמות שנמצאו במחקר ממשיכות באותו הכיוון או מתהפכות בחזרה עבור בני הדורות הבאים.
זריקת אדרנלין לתחום הבריאות הדיגיטלית: הביטוח הממשלתי בארה"ב הצהיר כי יתמוך במספר תוכנות בתחום
תחום הבריאות הדיגיטלית ראה עליות חדות וירידות חדות בשנים האחרונות. בשנת 2021, בשיא מגפת הקורונה, ההתלהבות מרפואה מרחוק וניטור מרחוק הייתה בשיאה. במקביל נרשמה התלהבות שאינה קשורה לקורונה, מהיכולות של בינה מלאכותית לתקשר עם חולים, לנהל מחלות כרוניות ולנתח מידע מכמויות גדולות של מטופלים.
הקורונה נגמרה, שירותי הרפואה מרחוק הפכו לחלק ממערכת הבריאות הרגילה, וחלק מן האפליקציות לניהול מחלה וסגנון חיים התרסקו. בהתאם פחתה גם ההתלהבות של השוק מחברות הבריאות הדיגיטלית, וירדו גם השוויים של החברות הללו בגיוסי ההון שלהן.
כעת נרשמת זריקת עידוד לתחום, עם החלטה של ה-CMS, המרכז האמריקאי לביטוח מדיקר (למבוגרים בני 65 ומעלה) ומדיקייד (אנשים עם הכנסה נמוכה מכדי לרכוש ביטוח פרטי), לממן תוכניות מסוימות בתחום. ההחלטה מגיעה כקונטרה לכמה תקנות המקלות על פעילות רפואה מרחוק שתוקנו בתקופת הקורונה, אשר תוקפן עומד לפוג בסוף השנה, אם לא יוארך בחקיקה.
במסגרת ההחלטות החדשות, ניתנה אפשרות למרכזי רפואה מרחוק שקיבלו אישורים מיוחדים או שנמצאים באזורים מאוד מרוחקים, להמשיך לקבל תשלום עבור ייעוץ טלפוני ללא וידאו. במקרים מסוימים אחרים, ניתן אישור לתת שירותי רפואי מרחוק במקרים בהם עד כה נדרש ביקור פיזי. האישורים הללו ניתנו בין היתר עבור תוכניות לטיפול במכורים לאופיואידים.
לגבי אפליקציות לניהול מחלה, ובעיקר מחלות בהן יש רכיב נפשי, ניתנו אישורים במקרים מסוימים לרופא לגבות תשלום ממדיקר ומדיקייד עבור מתן מרשם לאפליקציה, ועבור הזמן שהוא עוסק בפענוח הנתונים גם אם לא נרשם ביקור פיזי או מרחוק. זאת, בתנאי שהאפליקציה מאושרת FDA. בשוק הבריאות הדיגיטלית עדיין דנים האם הקודים החדשים טובים יותר מן הקודים הקיימים לטיפול נפשי מרחוק.
Nagish גייסה 11 מיליון דולר לאפליקציה המאפשרת לכבדי שמיעה וחירשים לשוחח בטלפון
חברת Nagish פיתחה אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית לתרגום סימולטני של טקסט לקול ושל קול לטקסט, כדי להקל על חירשים וכבדי שמיעה לשוחח בטלפון. בסוף השבוע שעבר הודיעה החברה על גיוס של 11 מיליון דולר בהובלת קרן Canaan Partners.
בסבב השתתפו גם המשקיעות הקיימות, K5 Global, Tokyo Black, Cardumen Capital, Vertex Ventures Israel, Contour Venture Partners ו-Precursor Ventures, וכן מייסדי החברות Datadog ו-Looker. עד כה גייסה החברה 16 מיליון דולר.
אפליקציות המתרגמות קול לטקסט ולהיפך כבר קיימות, אך רובן אינן סימולטניות, וגם איכותן לעתים בעייתית. מהחברה נמסר כי הפתרון בו השתמשו כבדי השמיעה החירשים בפועל, היה לצרף לשיחה בתשלום או שלא בתשלום מתרגם סימולטני אנושי.
החברה מציינת כי האפליקציה שלה מציעה דיוק רב בתרגום סימולטני של טקסט לקול ובחזרה, ולראיה היא מציגה עשרות אלפי משתמשים שכבר מנויים לשירות שלה, כמו גם חברות כמו פייזר, אמזון, NBC ו-Comcast, ששילבו את האפליקציה במתן השירות שלהן.
כרגע החברה מאוד ממוקדת בשוק כבדי השמיעה, אם כי האפליקציה יכולה להתאים גם לשומעים שיש להם העדפות שונות לגבי שימוש בטקסט או קול בנסיבות מסוימות.
"בינה מלאכותית מוזכרת פעמים רבות בהקשר של להחלפת עובדים והכחדת מקצועות אנושיים, אך אנחנו משתמשים בה דווקא לאפשר למיליוני בני אדם להשתלב חברתית ומקצועית טוב יותר מתמיד בזכות היכולת לתקשר", אומר תומר אהרוני, מייסד שותף ומנכ"ל Nagish. אהרוני סיפר לאחרונה בראיון ל"פורבס" האמריקאי כי הקים את החברה, יחד עם שותפו אלון עזר, כפרויקט צד משום שהבעיה הציקה לו, ומבלי שחשב שיוכל לעשות מזה כסף.
לפני כן אהרוני היה מהנדס וחוקר באוניברסיטת קולומביה בתחום הבינה המלאכותית, תחילה בתעופה ואחר-כך בתחום התקשורת, ובאחד הפרויקטים שלו חקר באמצעות בינה מלאכותית את דפוסי התקשורת של מנהיגים כריזמטיים. כיום הוא ממוקד בניהול החברה.
Endoron גייסה 10 מיליון דולר לתיקון מפרצות באבי העורקים
חברת אנדורון מדיקל הודיעה על גיוס של 10 מיליון דולר בהובלת קרן הון הסיכון האירופית למדעי החיים Sofinova Partners. ההשקעה לוותה במענק תואם של קרן מועצת החדשנות האירופית (EIC Fund), וזאת בתקופה בה נשמעות קריאות באירופה להגביל את ההשקעות של ה-EIC בישראל.
החברה נמצאת בניסוי מול ה-FDA במוצר המוביל שלה, המאפשר הידוק או שידוך (Stapling) של שתלים לתיקון מפרצת באבי העורקים, במקום תפירה ידנית. לדברי החברה, מנגנון ההידוק שלה מבטיח איטום טוב יותר של השתלים, תוך מניעת דליפות ונדידה של השתלים, וגם מחליף את הניתוחים הפולשניים הנהוגים בתחום בפרוצדורה זעיר פולשנית.
"סופינובה פרטנרס הם המשקיעים המובילים בתחום המדטק. הם מביאים ניסיון תפעולי עשיר בעבודה עם חברות בצמיחה גבוהה כמו שלנו", ציינה רונית הרפז, שותפה מייסדת ומנכ"לית אנדורון. "באמצעות תמיכתם המתמשכת בחברה, אני בטוחה שנגיע לאבני-דרך קליניות ורגולטוריות במסלול שלנו לקידום טכנולוגיית ה-EndoStapling לקראת שימוש נרחב בשוק. השתתפות קרן מועצת החדשנות האירופית בסבב מחזקת אף יותר את המחויבות שלנו להביא את הפיתרון החדשני הזה גם לשוק האירופי".
אנדורון הוקמה בשנת 2019 על-ידי רונית הרפז, לשעבר מנכ"לית בנדיט טכנולוגיות; ממציא הטכנולוגיה, פרופ' רון כרמלי - כירורג כלי הדם ומנהל מחלקת כלי הדם בהדסה עין כרם; ומהנדס המכונות אייל טייכמן.
פרויקט "סינדרלה" בשיבא יעזור לנשים לדמות את השד שלהו אחרי ניתוח
ניתוחים לשחזור שד כבר הפכו לחלק כמעט בלתי נפרד משגרת הטיפול בסרטן השד. אולם כשליש מהנשים שהחלימו מסרטן, מאוכזבות עדיין ממראה השד שלהן עם סיום הטיפולים.
מבית החולים שיבא נמסר כי נשים רבות בוחרות בין כמה סוגי שחזור שונים, בלי שהן יודעות באמת כיצד יראה השד בסיום הטיפול בכל אחת מן האפשרויות. למרות שהחלימו מהמחלה, מראה השד ממשיך להעיב על מצב-רוחן ובמקביל מהווה תזכורת תמידית וכואבת לחוויה הקשה שעברו.
לכן בקרוב יטמיע בית החולים את אפליקציית "סינדרלה", המספקת למטופלות ניבוי מבוסס מאפיינים אישיים ובינה מלאכותית לאופן שבו השד שלהן יראה בסיום הטיפולים. השימוש באפליקציה מתחיל בצילום הגוף בתא צילום מיוחד, כדי לאפשר דיוק מרבי בייצור התמונה על-ידי בינה מלאכותית. הטכנולוגיה של תא הצילום מקורה בעולם האופנה, והיא עברה הסבה לתחום ניתוחי שחזור השד.
השימוש באפליקציה בשיבא יחל במחקר בו ישתתפו נשים ישראליות, מהן 27 כבר גויסו.
"המחקר נולד בעקבות יוזמה של פרופ' מריה ג'ואו קרדוסו, כירורגית שד מפורטוגל", מסבירה פרופ' אורית קידר-פרסון, מנהלת היחידה לקרינת שד בשיבא. "בשנים האחרונות היא ניסתה לפתח תוכנה אינטרנטית שתעזור להעריך את התוצאה האסתטית במגוון דרכים. במהלך אותן שנים הוזנו אלפי צילומי שדיים של נשים המתמודדות עם סרטן השד למאגר המידע. האפליקציה הנוכחית, שמבוססת על בינה מלאכותית, היא למעשה אבולוציה של תוכנה זו".
לדברי ד"ר נעמה הרמן, מומחית לכירורגית שד ומנהלת שירות לניתוחי שד בנשים צעירות בשיבא, "האפליקציה רלוונטית בעיקר מצבים שבהן המטופלות עומדות בפני קבלת החלטות בין כמה אפשרויות ניתוחיות, כמו שימור שד, תיקון אונקו-פלסטי או כריתה עם או ללא שחזור".
במקביל למרכז הרפואי שיבא - בפרויקט, אשר נתמך על-ידי מענק של האיגוד הרפואי האירופי, משתתפים ארבעה מרכזים קליניים רפואיים נוספים מרחבי אירופה: פורטוגל, איטליה, פולין וגרמניה.