להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
אם יש משהו שכולם מסכימים עליו זה של"קונספציה" יש חלק משמעותי בכישלון ב־7 באוקטובר, והמחלוקת היא מי אחראים לה ומי משוחררים ממנה. "מה אתה עשית כדי לשנות את הקונספציה ההיא מול חמאס כשהיית ראש ממשלה, כשהיית שר?" שאל גדעון אוקו את ראש האופוזיציה יאיר לפיד בקשת 12. ללפיד הייתה תשובה מנצחת: "הממשלה שלנו הפסיקה את מזוודות הכסף" הקטארי שניתנו לחמאס. האומנם?
● המשרוקית | המלחמה בעזה ממשיכה להזין את הרשתות בידיעות כזב
● המשרוקית | האם הממשלה מעבירה כספים קואליציוניים למשרד שפורק?
● המשרוקית | האם יש עתיד היא הסיעה עם הנוכחות המעטה ביותר בכנסת?
זו לא הפעם הראשונה שאנו נדרשים לשאלה הזו. ב־2022 ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, שכיהן ברוטציה עם לפיד, טען דבר דומה. אבל בימים בהם כולם מנסים להשליט את הנרטיב, כדאי להציג שוב את העובדות.
כספים מקטאר הועברו באופן מזדמן לחמאס בהסכמת ישראל מאז 2012, אך רק ב־2018 ממשלת ישראל, אז בראשות בנימין נתניהו, הסכימה שההעברה תהפוך לקבועה ובמזומן. המענקים הקבועים, בסך 30 מיליון דולר לחודש, התחלקו באופן שווה בין משפחות נזקקות, רכישת דלק מישראל ושכר ל"משרתי ציבור", קרי עובדי המנגנון הממשלתי של חמאס.
ביוני 2021 הושבעה ממשלת בנט־לפיד, ופחות מחודש לאחר מכן פורסם שהממשלה לא מוכנה להמשיך בהעברת הכספים שנועדו לעובדי הציבור של חמאס. "מזוודות הדולרים זה משהו שירשנו וצריך לעבור מן העולם", הצהיר ראש הממשלה בנט. על 20 מיליון הדולרים למשפחות נזקקות ולדלק לא הייתה מחלוקת.
הדבר הצריך את קטאר וחמאס למצוא הסדר חדש. לבסוף, לאחר מאמצים שונים שלא כולם נשאו פרי, נמצא בסוף 2021 פתרון. כפי שד"ר אודי לוי ממכון ירושלים למחקרי מדיניות (JISS) הסביר לנו בעבר, במקום שהכסף יועבר ישירות מקטאר לחמאס, הוא עשה כמה עצירות ביניים. קטאר קנתה באמצעות הכסף שנועד לעובדי הציבור דלק ממצרים. זו בתורה שלחה אותו לרצועה, שם ממשלת חמאס מכרה אותו לתחנות הדלק. הכסף שנכנס לקופת הממשלה שימש לתשלום המשכורות. לפי מאמר של יוחנן צורף למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מנגנון העברת הכספים "חדל לפעול באמצעות מזוודות מזומנים, (ו)עובר כיום דרך התשלום על דלק המוכנס ממצרים". כלומר, גם תחת בנט ולפיד עובדי חמאס עדיין קיבלו משכורת.
בזמנו, פורסמה ביקורת על בדיקתנו מאת אייל עופר באתר "העין השביעית", שעיקרה הוא שעבור ישראל עדיף מנגנון זה מאשר מנגנון המזומנים. השאלה איזה מנגנון עדיף לישראל אינה רלוונטית למתן הציון, שכן לא ניתן לדבר על עצירת הכסף הקטארי. עם זאת, כן החלטנו לבחון את הטענה של עופר, ולא כולם מסכימים עמה. לפי ד"ר לוי, במנגנון החדש דווקא חמאס "מרוויח פעמיים": לא רק ממכירת הדלק לתחנות הדלק, אלא גם מתקבולי המס המגיעים כתוצאה ממכירתו הלאה לאזרחים. פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר ב־INSS, טען בפנינו שלהחלפת המנגנון "אין השלכות משמעותיות" בשטח.
מטעם ראש האופוזיציה לפיד לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי לפיד מטעים. אכן בממשלתו הפסיקה העברת המזומנים מקטאר שנועדו לעובדי המנגנון הממשלתי של חמאס ברצועה. עם זאת, היא הסכימה למנגנון שהעביר את הכספים האלו בעקיפין, דרך קניית דלק ממצרים.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: יאיר לפיד
מפלגה: יש עתיד
תוכנית: משדר מיוחד (קשת 12)
ציטוט: "הממשלה שלנו הפסיקה את מזוודות הכסף [לחמאס]"
תאריך: 13.7.24
ציון: מטעה
כשראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, הגיע לריאיון בקשת 12, הוא נשאל על ידי המראיין גדעון אוקו: "אתה מרבה לתקוף את נתניהו ואת הממשלה הזו באמת על המחדלים הרבים והכשלים הרבים, הקונספציה. אבל מה אתה עשית כדי לשנות את הקונספציה ההיא מול חמאס כשהיית ראש ממשלה, כשהיית שר?". לפיד מנה שורה של דוגמאות שאמורות להמחיש את שינוי המדיניות של הממשלה הקודמת, כאשר אחת הבולטות היא שלדבריו: "הממשלה שלנו הפסיקה את מזוודות הכסף [לחמאס]". בדקנו האם אלה אכן פני הדברים.
עסקנו בנושא בעבר, כששותפו של לפיד לאותה ממשלה ומי שכיהן באותה עת בראשה - נפתלי בנט - טען טענה דומה: "ימין אמיתי זה מי שמפסיק את מזוודות המזומנים לעזה. מה שהוא (נתניהו) התחיל אני הפסקתי", אמר באפריל 2022. היות שהטענה חזרה על עצמה גם כעת, למעלה משנתיים מאוחר יותר, מצאנו לנכון להזכיר שוב את הממצאים שהעלינו אז.
בבדיקה שביצענו עוד לפני כן, הראינו שכסף לחמאס ברצועת עזה זורם בהסכמת ישראל מאז 2012. אלא שבשנת 2018 חלה התפתחות בעניין. ב-30 במרץ של אותה שנה ("יום האדמה") החלה סדרת עימותים ברצועת עזה בסמוך לגבול שנקראת בפי הפלסטינים "צעדת השיבה הגדולה". העימותים נמשכו בעצימות משתנה במשך כשלוש שנים, במהלכן הצד הישראלי ספג אבדות של שני חיילי צה"ל ו-5 אזרחים, ובצד הפלסטיני נרשמו מעל 300 הרוגים. כחלק מניסיונות ההסדרה, קטר הציעה להעביר מכספה מענקים כספיים לרצועת עזה במטרה להרגיע את המצב. ממשלת ישראל הסכימה שהמענק יועבר בשש פעימות חודשיות בסך 15 מיליון דולר (90 מיליון דולר בשנה) לתשלום משכורות ועוד 10 מיליון דולר לקניית סולר להפעלת תחנת הכוח ברצועה. בנובמבר 2018 נכנס לרצועת עזה מענק הכסף הראשון במזוודות המזומנים המפורסמות. עם הזמן גדל המענק ובתחילת שנת 2021 קטר הודיעה כי בשנה זו המענק יעמוד על 30 מיליון דולר בחודש (בשנת 2020 המענק עמד על כ-24-25 מיליון דולר בחודש). המענק מתחלק לשלושה חלקים: כ-10 מיליון דולרים בחודש למשפחות נזקקות (100 דולר לכל משפחה מתוך 10 אלפים משפחות נזקקות); כ-10 מיליון דולרים עבור רכישת דלק מישראל וכ-10 מיליון דולרים עבור תשלום שכר ל"משרתי ציבור", כלומר עובדים במנגנון הממשלתי של חמאס.
ביולי 2021, כשלושה שבועות לאחר השבעת ממשלת בנט-לפיד, דווח כי ממשלת ישראל מסרבת להעביר את תשלום השכר לעובדי הציבור בממשלת חמאס באמצעות מזוודות מזומנים. "מזוודות הדולרים זה משהו שירשנו וצריך לעבור מן העולם", הכריז ראש הממשלה הטרי. כלומר, בעוד שלישראל אין בעיה עם העברת 20 מיליון דולר בחודש לקניית דלק ולמשפחות נזקקות, המחלוקת נסבה סביב החלק שמיועד להגיע לידי חמאס (כ-10 מיליון דולרים).
קטר וחמאס, אם כן, נאצלו לחפש אחר פתרון אחר. באוגוסט אותה שנה, כחודש לאחר ההכרזה הישראלית, פרסם העיתונאי ג'קי חוגי שהשליח הקטרי לרצועת עזה, מוחמד אלעמאדי, הגיע להסכם עם הרשות הפלסטינית לחידוש הזרמתם של הדולרים הקטריים לרצועה שיעברו דרך המנגנון הממשלתי של הרשות הפלסטינית. אלא שההסכם לא האריך ימים ורק חודש לאחר מכן השליח הקטרי הודיע שהרשות הפלסטינית חזרה בה מההסכם (לטענתה, בעקבות חששות שהבנקים ייחשפו לתביעות בטענה לתמיכה בטרור). אז האם כעת נסתם הגולל על העברת הכספים מקטר לידי העובדים בממשלת חמאס?
בנובמבר 2021 דווח ברויטרס כי נמצאה הדרך להעביר את הכסף שמיועד לתשלום המשכורות. איך זה אמור לעבוד? ד"ר אודי לוי מ"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" (ה-JISS) הסביר לנו שקטר חתמה על הסכם עם מצרים לפיו הסכום שיועד לתשלום משכורות יעבור למצרים כתשלום עבור דלק, מצרים תשלח את הדלק לרצועת עזה, חמאס ימכור את הדלק לתחנות הדלק ברצועה, הכסף ייכנס לקופת ממשלת חמאס - ומשם הוא יחולק ל-40 אלף העובדים הממשלתיים. לדברי יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS), ממשלת ישראל הסכימה להעברת הכספים בדרך זו שמשמשת כמנגנון העברה חוקי. לכן, כפי שצורף כותב במאמרו: "מנגנון הכנסת הכספים הקטרי, שחדל לפעול באמצעות מזוודות מזומנים, עובר כיום דרך התשלום על דלק המוכנס ממצרים". כך שבסופו של דבר, בערך אותו סכום כסף המשיך לזרום מקטר לעובדים הממשלתיים בממשלת חמאס בעזה. ניתוח דומה הוצג גם בבלוג "אבו עלי" - וגם שם נטען כי הסכום והכתובת אליה מגיע הכסף נותרו זהים ומה שהשתנה הוא רק תהליך ההעברה.
בעקבות ממצאי הבדיקה, החלטנו להעניק לאמירה של בנט את הציון "מטעה" - שמשקף את זה שאף שהטענה מתבססת על עובדה נכונה (מזוודות הכסף אכן הופסקו), הרושם שהיא יוצרת הוא שגוי (הכסף לא חדל לעבור לחמאס - ואותו סכום הועבר בדרכים אחרות).
אלא שבאתר "העין השביעית" פורסמה כתבה מאת אייל עופר שביקרה את הבדיקה שלנו. להבנתנו, הטענה העיקרית של אייל עופר הייתה שהמשרוקית - כלומר, אנחנו - התעלמה מכך שהעברת כסף באמצעות מזומן גרועה מהאפשרות של העברת כסף באמצעות בנקים או באמצעות דלקים.
לטענות של עופר התייחסנו בהרחבה בתגובה מפורטת שפרסמנו באתר. בתמצית נאמר שבראש ובראשונה, הבדיקה מראש אינה דנה בשאלה איזו שיטת העברת כספים עדיפה, שכן לטעמנו, דיון זה הוא דיון מסדר שני שאינו יכול ואינו צריך להשפיע על הציון שניתן לאמירה של בנט. משכך, אנו ממשיכים ועומדים מאחורי הציון לבדיקה.
ובבחינת "למעלה מן הצורך", בדקנו שוב את ההנחה שעומדת בבסיס הטיעון של עופר, לפיה שינוי שיטת העברת התשלום (מדולרים מזומנים לרכישת דלקים) הייתה שיפור ניכר במצב. ממומחים איתם דיברנו במספר הזדמנויות, עולה שהדברים אינם כה חד משמעיים כפי שמציג אותם עופר. ד"ר אודי לוי, חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" (ה-JISS), ומי שכיהן כאש יחידת צלצל של המוסד (שעוסקת במלחמה כלכלית בארגוני טרור) ובעוד שורה של תפקידים בגופי הביטחון, שבו כאמור נעזרנו גם בבדיקה המקורית שביצענו, הסביר לנו שבמנגנון החדש החמאס למעשה "מרוויח פעמיים": פעם אחת בהכנסות ממכירת הדלקים לתחנות הדלק הפרטיות ברצועה ופעם שנייה בתקבולי המסים ממכירת הדלקים לצרכנים.
בהזדמנות אחרת, גם פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), דחה את הטענה ששינוי מנגנון ההעברה משפר מהותית את מצבה של ישראל: "אומנם מזוודות מזומנים נראות פחות טוב מאשר הכנסת דלקים, אך מבחינה מעשית אין לדבר השלכות משמעותיות", הוא אמר לנו.
מח"כ יאיר לפיד לא נמסרה תגובה.
לסיכום, אומנם בתקופת ממשלת בנט-לפיד נפסקה העברת הכסף מקטאר לידי שלטון חמאס ברצועה באמצעות מזוודות מזומנים, אך ישראל איפשרה לקטאר להמשיך ולהזרים את אותו סכום כסף (כ-10 מיליון דולר בחודש) בדרך אחרת. השינוי שהתבצע הוא שבמקום שהכסף יעבור במזוודות דולרים, הדבר נעשה בשיתוף ממשלת מצרים שהעבירה לחמאס דלק שנקנה במימון קטארי, כשההכנסות ממכירתו שימשו לצרכי הארגון ברצועה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.