בוננזת וויז: ברכה או קללה למשרד האוצר?

קשה למצוא מקרים רבים שבהם עסקה אחת במגזר העסקי מסוגלת להשפיע בכוחות עצמה על תקציב המדינה ועל תהליך קבלת ההחלטות בצמרת הכלכלית. מכירה של וויז הישראלית לגוגל, בסכום אסטרונומי של 23 מיליארד דולר, עשויה להיות מקרה נדיר שכזה. עוד בטרם נסגרה, כבר מתחילה עסקת השיא של ההייטק הישראלי לחלחל לתחזיות המאקרו.

● מכירת וויז תייצר ארבעה מיליארדרים חדשים. ומה יקבלו 950 העובדים שלהם? 
● פרשנות | אקזיט ענק? תעשו גוגל כדי לגלות איפה החברה יושבת 

הקופון שתגזור רשות המסים יכול להגיע עד לכ־13 מיליארד שקל, לפי אומדן ראשוני ועל בסיס שער הדולר הנוכחי. מדובר בהכנסות למדינה בשווי של כ־0.6% תוצר. זה שווה ערך לכמעט מחצית מתוכנית הקיצוצים והגזירות שדורשים להעביר במשרד האוצר במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025, למימון עלויות המלחמה והשלכותיה.

תזמון מושלם עבור נתניהו ושמחון

הדיווח בתחילת השבוע על עסקת גוגל־וויז הגיע בתזמון מושלם עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון, לקראת פגישתם המתוכננת ביום שני עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. שבועות ארוכים המתינו באוצר לדיון זה, כדי לקבל אור ירוק מהדרג הפוליטי להתקדם בהכנת התקציב על קיצוציו השונים מול משרדי הממשלה.

כפי שפורסם בגלובס, נתניהו מעוניין להימנע מהעלאות מס ואף תומך בהצעה של שמחון לבטל את העלאת המע"מ שכבר אושרה, כמו גם ביציאה למבצע לשחרור דיבידנדים והטבות בקרנות ההשתלמות. על פניו, מכירת וויז והתמורה החריגה למדינה עשויות לחזק את עמדת נתניהו־שמחון לביטול עליית המע"מ, למשל.

עם גירעון שכבר טיפס בחודש שעבר ל-7.6%, והיד עוד נטויה, מכירת וויז תהיה אירוע פיסקאלי שיכול לספק אוויר לנשימה למשרד האוצר. שאלת מיליארד הדולר היא כמובן מה יעשו עם הכסף.

החשש באוצר הוא שהבוננזה למדינה תנותב לצרכים קצרי־טווח ולא לצמצום גירעון או תוכניות מעודדות צמיחה. יתרה מכך, טיפוח התחושה בקרב הקודקודים ש"יש מספיק כסף", יכולה לטרפד רפורמות וצעדי מיסוי ארוכי־טווח שמציעים באוצר, שנועדו להחזיר את ישראל למסלול של יחס חוב־תוצר יורד בשנים הקרובות. אם זה יקרה, הממשלה תבזבז את גלגל ההצלה החד־פעמי שתקבל לתקציב 2025, והברכה התקציבית עלולה להפוך לקללה עבור הדרג המקצועי באוצר.