"עשינו צעד גדול מאוד לגוש דן ולישראל בכלל. קיימנו 14 ישיבות בנושא בקדנציה הזאת של ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועוד אין־ספור ישיבות מאחורי הקלעים - עם הצוות המשפטי של הוועדה, ומול משרדי הממשלה ומשרד האוצר שהוביל את התיקון לחוק. גם בכמות וגם באיכות לא היה משהו שלא נגענו בו בתיקון הזה. השינוי הזה יחזיר את הכסף לקופת המדינה, הוא יכול להזרים אליה הרבה מאוד כסף".
● כך הצליחה בירת ההייטק של טקסס להוריד את מחירי הדיור
● נוטשים את תל אביב: הנתונים השליליים שלא ראו בעיר מאז שנות ה-90
את הדברים הללו אמר היום (ג') יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), בדיון אשר מביא לסופו הליך ארוך של כשלוש שנים, לתיקון חוק המטרו (הרכבת התחתית המתוכננת בגוש דן ובסביבתו). על אף הדברים החגיגיים, והחשיבות הגדולה שמייחס יו"ר הוועדה, ורבים אחרים בשוק, לאישור התיקון - בפועל נראה כי דווקא חברי הכנסת היו אדישים אליו. במהלך הדיון נכחו רק כמה חברי כנסת ספורים, ובהצבעות - הן על ההסתייגויות שהוגשו לחוק והן על האישור לקריאות שנייה ושלישית בכנסת - נכחו רק שניים, כולל ח"כ אשר עצמו. כך, בסופו של דבר, התיקון אושר בוועדה ברוב של שני חברי כנסת מול אפס מתנגדים. מהאופוזיציה לא היה בזמן ההצבעות ולו חבר כנסת אחד.
"להתקדם בכל מחיר לאישור תמ"א 70"
תיקון חוק המטרו כולל סעיפים רבים. המרכזי שבהם, כנראה, הוא הפחתת מס השבחת המטרו למשך כשש שנים וחצי, עד סוף 2030, ב־15%, אך הוא כולל שינויים רבים נוספים - החל בהחלת היטל מימון המטרו על נכסים שאינם למגורים ועד לתקנות רעש הנוגעות לתקופת ביצוע עבודות ההקמה בפועל.
חקיקת התיקון סבלה מדחיות רבות. החוק הועלה לראשונה במסגרת חוק ההסדרים שהעבירה ממשלת בנט־לפיד בשנת 2021, אז הוחלט לפצל את החוק בשל גודלו ומשמעויותיו: חלקו הראשון הועבר במסגרת חוק ההסדרים באותה שנה וקבע את מבנה רשות המטרו והמועצה המאסדרת וכן עיגן בחוק את תקציב הפרויקט והוצאתו לפועל.
מחציתו השנייה של החוק עברה בהליך יחסית מהיר את הוועדה למיזמים לאומיים שעמדה בראשה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), אך החוק לא הועלה להצבעה בקריאות שנייה ושלישית בכנסת ונקלע למאבקים פוליטיים כשהקואליציה אז דחפה להעבירו והאופוזיציה התנגדה לו. לאחר הקמת הממשלה הנוכחית (שחבריה היו אז באופוזיציה) המאמצים להשלמת החוק נמשכו בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ אשר, אך זה נדון במשך חודשים ארוכים.
בריאיון לגלובס בחודש אוגוסט אשתקד הזהירה יו"ר נת"ע, מיה ליקוורניק, כי עיכובים בהעברת חוק המטרו עד לשנת 2024 יגררו בהכרח גם עיכובים בפרויקט, שבינתיים מתעכב גם כך: מנכ"ל נת"ע היוצא חיים גליק העריך שהפרויקט יוקם לקראת 2040, ולא ב־2034 כפי שתכננה המדינה.
"אני אומר חד־משמעית - גוש דן והמדינה חייבים מטרו", אמר בדיון ח"כ אשר. "עכשיו נשאר רק הביצוע. חשוב שהמדינה תדע להוציא אותו מהר לפועל, ביעילות, בשכל וברגישות. חשוב שתמ"א 70 (התוכנית הקובעת את היקפי הפיתוח לאורך תוואי המטרו - י"נ) תהיה מאושרת כמה שיותר מהר. חובה להתקדם בכך בכל מחיר. מינהל התכנון דיבר כאן על תקופה של חצי שנה, ואנחנו כבר סיכמנו שאחת לחודשיים הוא ידווח לוועדה על התקדמות ההליך - גם בפגרה וגם לאחריה. זה ייתן ודאות ליזמים, וגם באופן כללי לכל מי שמושפע ממתחמי ההשפעה סביב המטרו המתוכנן".
הכנסת תספיק להצביע לפני הפגרה?
חוק המטרו כולו, כמקשה אחת, נועד לפתור חסמים בהקמת פרויקט התשתית, כלקחים מעבודות הרכבת הקלה בגוש דן - אז רשויות מקומיות "סחטו" את נת"ע בדרישות שונות כדי לקבל היתרי עבודה, וגופים שונים לא "התיישרו" ללוחות הזמנים בפרויקט באופן שהוביל לפגיעה בו - לרבות חברת החשמל, חברות תקשורת וחברות נוספות. החוק מקבע את עליונות פרויקט המטרו באופן שדורש מכל מוסדות המדינה לרבות חברות ממשלתיות, רגולטורים ומשרדי ממשלה לתעדף את הפרויקט, לעתים אף בדרכים דרקוניות.
כעת, יונח התיקון לחוק על שולחן הכנסת, במטרה לאשרו לפני הפגרה, שתחל בעוד כשבועיים בלבד. במשרד התחבורה מגדירים את אישור התיקון "שלב משמעותי בקידום פרויקט המטרו, המסייע להגדיר את תהליכי העבודה בפרויקט מול רגולטורים וגופי תשתית שונים במטרה לייעל ולהאיץ את תהליכי התכנון והביצוע בפרויקט, הנחשב לגדול והמורכב ביותר שבוצע עד היום בישראל".
"מאחר שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, הליך העלאתה להצבעה במליאת הכנסת יכול להיות מהיר למדי, ואף יכול להתרחש ימים לאחר הנחתו על שולחן הכנסת. על פי הודעת דוברות ועדת הפנים והגנת הסביבה, הצעת החוק תעלה לאישור במליאה בשבוע הבא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
