אתר בנייה בישראל / צילום: Shutterstock
בשבוע שעבר פרסם משרד הבינוי והשיכון קול קורא לחברות בנייה זרות לצורך ביצוע עבודות בנייה למגורים בישראל. מטרת המהלך היא להרחיב את מספר החברות הפועלות בישראל - חברות בנייה אשר מגיעות לארץ עם העובדים שלהן, מהזוטר ועד לבכיר, ומבצעות פרויקטים בצוותים אורגניים משלהן.
● עלות גבוהה, תועלת נמוכה: למה בונים נתיב מהיר נוסף בכניסה לת"א
● איחוד רשויות? ועדה חדשה תבחן איחוד בין קריית אונו, גני תקווה וגבעת שמואל
המהלך הנוכחי, שנועד להגדיל עוד את היקף כוח העבודה הזר בענף הבנייה, שונה מהמהלך להבאת עובדים מחו"ל שמנוהל כאן מתחילת המלחמה - בצורה לא מוצלחת במיוחד, יש לציין - ובמסגרתו מגיעים עובדים כבודדים לאתרי הבנייה של חברות בנייה ישראליות.
הפרסום גרר כעס גדול מצד יזמים וקבלנים. נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו אמר בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים בשבוע שעבר כי "זאת יכולה להיות אבן הקבורה של הענף שלנו". סרוגו הגדיר את הממשלה כמנותקת, והציע בסרקזם להחליף את הממשלה בממשלה זרה. אך האם לקבלנים יש באמת ממה לחשוש? האם מספר גבוה יותר של חברות ביצוע זרות עשוי באמת לדחוק אותם הצידה?
המספרים: כ־96.5 אלף דירות בשש שנים
על פי נתונים שמסר לגלובס משרד הבינוי והשיכון, כיום פעילות בענף הבנייה הישראלי 11 חברות ביצוע זרות - רובן מסין, ואחת מטורקיה, שהיא אולי המוכרת ביותר: חברת יילמזלר אינטרנשיונל, שהשתתפה בין היתר בהקמת מגדל הפיקוח החדש בנמל התעופה בן גוריון, מגדל שרונה עזריאלי ומגדלי YOO בתל אביב ומגדל האנרגיה הסולרית המפורסם באשלים. 11 החברות מעסיקות כיום 9,200 עובדים. במאגר הייעודי לחברות אלו רשומות 13 חברות, אך שתיים מהן לא פעילות על אף שהן מחזיקות ברישיון.
נתוני המשרד מראים כי מסוף 2017, מועד תחילת עבודתן של החברות הזרות בפועל בישראל, ועד לסוף הרבעון הראשון של 2024, הן השלימו 274 פרויקטים בתחום המגורים, הכוללים 96,509 דירות חדשות. הממוצע השנתי של החברות הללו עומד כל כ־17.5 אלף דירות. לצד זה ישנם כרגע עוד 180 פרויקטים פעילים בביצוען, הכוללים 33,120 דירות חדשות.
כדי להבין מה הנתח של החברות הללו מכלל הפעילות בענף, נסתכל על נתוני גמר הבנייה למגורים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: לפי נתונים אלו, מתחילת 2018 ועד לסוף הרבעון הראשון של 2024 הסתיימה בנייתן של 327,020 דירות בישראל - מספר שאינו סופי שכן הלמ"ס נוהגת בקביעות לעדכן נתונים לאחור, בעיקר בשלושת הרבעונים האחרונים לפני כל פרסום.
כך, הנתונים שיש בידינו מצביעים על כך שחברות הביצוע הזרות חתומות כמעט על שליש מהדירות שבנייתן הסתיימה מאז תחילת 2018 - כ־29.5% ליתר דיוק. הממוצע השנתי שלהן בין 2018 ל־2023 מהווה כ־33% מהממוצע השנתי של גמר הבנייה למגורים בישראל בשנים אלו.
הקבלנים: "אנחנו רוקדים לפי המוזיקה של המדינה"
"ברור שהיוזמה הזאת תפגע בחברות הבנייה הישראליות", אומר גיל קטה, בעלי חברת קטה גרופ. "לא רק שזה יכול לבוא על חשבון פרויקטים שלנו, זה גם אומר שעובדים בכירים שלנו ילכו הביתה: הרי מעל העובדים זוטרים, עובדי העבודות הרטובות, יש מהנדסים, הנדסאים ועוד, רובם ישראלים. אם יבואו חברות שלמות מחו"ל עם העובדים שלהן, לא יצטרכו גם את העובדים הבכירים יותר. אלו 150 עובדים שלי, שיכולים פשוט ללכת הביתה.
"במדינת ישראל בכל רגע משתנה משהו. לאורך תשעה חודשים של מלחמה, הקבלנים שינו כיוון כבר שלוש פעמים סביב המחסור בעובדים. עד שאתה בונה משהו - זה הופך להיות לא רלוונטי. אנחנו רוקדים לפי המוזיקה של המדינה, שמשתנה כל הזמן".
"לחברות הביצוע הישראליות יש ממה לחשוש אם ייכנסו לכאן חבורת ביצוע זרות נוספות", פוסק עו"ד צבי קן־תור ממשרד קן־תור עכו, מומחה לנושא מהגרי עבודה. "לחברות הזרות יכולה להיות השפעה גדולה על הענף, תלוי מי הן יהיו ומהיכן יבואו, ועם אילו יכולות - אבל בעוד החשש של חברות הביצוע מובן, ליזמים החברות הללו רק יכולות לעזור. הבעיה היא שכיום לא מעט חברות יזמיות בישראל הן גם חברות ביצוע, ולהפך, וכך נוצרים אצלן אינטרסים מנוגדים.
"מניסיון העבר אפשר ללמוד שהרוב המכריע של העובדים בחברות הללו הם עובדים עם ותק וניסיון, שיודעים לעבוד יחד ולדבר ביניהם - כי מגיעה לארץ כל ה'שרשרת', מהמהנדס, דרך מנהל העבודה וראש הצוות ועד לעובד הזוטר. כשכולם יודעים לעבוד עם כולם, אפשר להגיע לתוצאות טובות וזה גם יכול לתרום ולשדרג את הענף, ודאי אם יגיעו חברות המשתמשות בטכנולוגיות בנייה מתקדמות. אם יביאו חברות עם עובדים ברמה לא גבוהה, כמו רבים מאלו שהביאה המדינה מתחילת המלחמה - זה ייקח את הענף אחורה".
המטרה: "לא להגביל למגורים בלבד"
הקול הקורא החדש שפרסם משרד הבינוי והשיכון מיועד להוסיף למאגר חברות הביצוע הזרות עד עשר חברות חדשות, שיהיו במאגר לחמש שנים. הקריטריונים שבהם עליהן לעמוד, בין היתר, הם: מחזור הכנסות שנתי מפעילות בענף הבנייה למגורים בהיקף של 100 מיליון דולר לפחות; ציוד לבנייה בהיקף של לפחות מיליון דולר בכל אחת מהשנתיים האחרונות שלפני הגשת ההצעה להיכלל במאגר; יחס חוב־הון עד 60%, לחברה עם מחזור הכנסות של עד 450 מיליון דולר ויחס חוב־הון של עד 80% לחברה עם מחזור של יותר מ־450 מיליון דולר - בממוצע לשנה בשתי השנים הקודמות להגשת ההצעה; וביצוע והשלמה של עשרה פרויקטים לפחות, בהיקף של 8,000 מ"ר לפחות בכל פרויקט, בשש השנים שקדמו להגשת ההצעה.
הקול הקורא מגביל את החברות שיגישו בקשה להיכלל במאגר לתחום המגורים בלבד - ועל כך אומר עו"ד קן־תור: "גם הקול הקורא הראשון הוגבל בתחילה רק למגורים, ובהמשך 'גלש' לכיוונים נוספים, בין היתר בשל אילוצים הקשורים בקורונה. אני לא חושב שהגיוני להגביל את החברות הללו רק למגורים, כי זה חוק הכלים השלובים: אם כל החברות הזרות יעבדו במגורים, הישראלים יעברו לנדל"ן המסחרי, למשרדים ולפרויקטים לשימושים ציבוריים, זה מצב לא בריא. לדעתי חשוב לקבוע שאפשר לנייד את החברות הללו לכל התחומים".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן מסר כי "זעקת הקבלנים נעה מבחינתי על הציר שבין מופרכת לבין תמוהה מאוד. כולנו מבינים ויודעים שמ־7 באוקטובר יש מחסור חמור בידיים עובדות, ולאורך הדרך ייצרנו סל של פתרונות כדי לקצר את התהליכים. כולנו רואים כמה זמן לוקח לנו להביא עובדים זרים באמצעות הסכמים בילטרליים, שהיא דרך המלך, וחברות שיכולות להביא לכאן 1,600 עובדים כל אחת, בבת־אחת, יכולות לתרום הרבה לענף ולעורר אותו.
"יש כיום כ־173 אלף יחידות דיור בבנייה פעילה, התחלות הבנייה לא ירדו בצורה משמעותית, וכשתסתיים המלחמה, בתקווה שבקרוב, נתפנה גם למלאכת השיקום וגם למלאכת הבנייה. נוסיף לזה את העובדה שעוד לפני המלחמה הערכנו במשרד שחסרים 25 אלף עובדים זרים - והמסקנה היא שאנחנו רחוקים מאוד מהגעה למיצוי מכסות העובדים הזרים, ונצטרך עוד הרבה ידיים עובדות. לכן אני דוחה מכול וכול את אמירות הקבלנים. הייתי מצפה שיבואו ויחבקו אותנו, הרי אנחנו כמדינה לא מסתפקים בפתרון הקל, ובפתרון אחד, אלא מייצרים תמהיל כדי לייצר רציפות תפקודית לענף הנדל"ן".