גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיבוב הפרסה של יריב לוין: התיקון המרוכך להלכת אפרופים הפך לשינוי דרמטי

הצעת החוק הממשלתית לביטול הלכת אפרופים לגבי חוזים עסקיים עברה בקריאה ראשונה בתחילת השנה ● אלא שיו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, בתמיכת שר המשפטים יריב לוין, הציע נוסח שונה דרמטית בוועדה, כך שהשינוי יחול על כל חוזה שבו הצדדים קיבלו ייעוץ משפטי ● משרד המשפטים מתנגד, ומומחים לדיני חוזים מותחים ביקורת

שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בינואר השנה עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק הממשלתית שמקדם שר המשפטים יריב לוין לתיקון חוק החוזים, כך שהלכת אפרופים, שעליה אחראי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, תבוטל לגבי "חוזים עסקיים". לוין מנסה לתקן את ההלכה כבר משנת 2011. הוא תיקן בעבר את החוק, אך היה זה תיקון מינורי שלא הביא לשינוי.

בגרסה מרוככת: המהלך של יריב לוין לשינוי דיני החוזים מתקרב לאישור סופי
פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים

ההצעה שלוין מקדם הגיעה לוועדת החוקה לדיון לקריאה שנייה ושלישית, והשבוע שינו לוין וח"כ שמחה רוטמן, במסגרת סמכותו כיו"ר הוועדה, את הנוסח המוצע בצורה מהותית ודרמטית. כך, במקום שהפרשנות הצרה, לפי לשון החוזה בלבד, תחול רק על חוזים עסקיים עם מחזור עסקים מסוים - היא תחול על כלל החוזים שקיבלו ייעוץ משפטי.

המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה במשםרד המשפטים, שבראשה עומדת המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס, מתנגדת לנוסח החדש. המחלקה ניסחה ותמכה בהצעה המקורית, לאחר התייעצות נרחבת עם גורמים בשוק מהאקדמיה ועם עורכי דין ותיקים מהשוק הפרטי. מומחים לדיני חוזים מזהירים מפגיעה בחלשים וממניעת אפשרות מבית המשפט לסטות מלשון החוק לעשיית צדק. גם המומחים שהגיעו לוועדה לא תמכו בנוסח החדש.

המשמעות של ההצעה החדשה היא הרחבה דרמטית של ביטול הלכת אפרופים, כך שלא ניתן יהיה לסטות מלשונם של חוזים. עמדה זו משקפת את תפיסת העולם של לוין ורוטמן לשמרנות משפטית ולהגבלת שיקול-הדעת של בית המשפט. הנימוק המרכזי הוא להביא ודאות לשוק. הגישה דומה לעמדתם להגבלת כוחו של בית המשפט בהתערבות בעבודת הממשלה, כפי שהיה בחוק לביטול עילת הסבירות, שנפסל בבג"ץ.

כל החוזים שקיבלו ייעוץ

חוק החוזים קובע היום כי חוזה יפורש לפי "אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. אולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. לפי הלכת אפרופים ופסיקה שבאה אחריה, כדי לפרש חוזה, על השופט לבחון את כוונת הצדדים באופן תכליתי, באמצעות בירור כוונתם של הצדדים, מבדיקה משולבת של לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד.

לפי הצעת החוק הממשלתית, חוזה עסקי יפורש לפי לשונו בלבד, למעט במקרים חריגים. חוזה עסקי הוגדר כחוזה שלגביו התייעצו הצדדים עם עורך דין, ולעסק יש מחזור שנתי של למעלה מ-4 מיליון שקל, או ששווי העסקה מעל 15 מיליון שקל. לפי ההצעה ניתן יהיה לסטות מלשון החוזה, אם דבקות בו תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שיש סתירה בין הוראות שונות. חוזה שהמדינה צד לו, והוא בעל השלכה כלכלית משמעותית, הוחרג ולא ייחשב לחוזה עסקי. חידוש נוסף הוא בכך שהצדדים לחוזה עסקי רשאים לקבוע באיזה אופן יפורש ההסכם במקרה של מחלוקת, ומהן הראיות שיהיו קבילות לצורך פרשנותו.

לפי ההצעה של לוין ורוטמן, כל הנוסח של משרד המשפטים נמחק, ובמקומו הוצע כי כל חוזה שהצדדים קיבלו ייעוץ משפטי לפני כריתתו - "לא יפורש בניגוד ללשונו". במקרה של עמימות הוא יפורש בהתאם ל"אומד דעת הצדדים, כפי שהוא משתמע מלשון החוזה ומהנסיבות 'האובייקטיביות' של כריתתו". קביעת יחס המשקל של לשון החוק ונסיבות העניין תתבסס, לפי ההצעה החדשה, בין היתר על פערי הכוחות בין הצדדים או יחסי אמון מיוחדים, מידת הפירוט של החוזה, הניסיון המקצועי של הצדדים, מידת הייצוג שקיבלו וקיומה של הסכמה בדבר פרשנות החוזה.

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת החוקה, אמר בדיון כי יש לקונה בניסוח בנוגע לאומד דעת הצדדים. "ככל שהכוונה היא להסתכל רק על הלשון, ולהתעלם מהכוונה מאחוריה, אנחנו לא מכירים דבר כזה בשיטות המשפט השונות ובמדינות השונות".

ח"כ רוטמן השיב: "אומד דעת הצדדים, ככל שלא בא לידי ביטוי באמירה או כתיבה, לא מעניין. דעת הצדדים כפי שבאה לביטוי במעשה הייתה להתקשר בחוזה, ויש לי עניין כמדינה לתת תוקף לדעתם".

פרופ' אורי בן אוליאל, מרצה לדיני חוזים במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שהשתתף בדיון בוועדת החוקה, אומר כי העקרונות בהצעה החדשה "משקפים חשדנות כלפי בית המשפט ויכולתו לשקול שיקולי צדק. התיקון משקף תפיסה רחבה שמבקשת לקדם ודאות משפטית תוך צמצום שיקול-הדעת השיפוטי".

לדבריו, הנוסח עלול להביא לפגיעה באוכלוסייה מוחלשת. "לשון החוזה לא משקף בהכרח את כוונת הצדדים ביחס לכלל החוזים. למשל, חוזה קניית דירה שצד לו הוא עולה חדש או קשיש, ייתכן שכלל הנסיבות תלמדנה טוב יותר על כוונת הצדדים". מדובר לדוגמה בהתכתבויות בין הצדדים או בהתנהגותם במהלך הקשר ביניהם.

"פתח לפגיעה בחלשים"

ההצעה כה רחבה, שהיא כוללת אפילו חוזים אחידים. בנוסח הממשלתי, החוזים האחידים הוחרגו בשל פערי כוחות בין הצדדים. חוזים אלה הם החוזים שאנחנו חותמים עליהם ביום-יום. למשל, חברות אינטרנט, פתיחת חשבון בנק ואף רכישת דירה בפרויקט. בחוזה אחיד התנאים קבועים מראש על-ידי צד אחד, שמשתמש באותו חוזה להתקשרויות עם אנשים רבים. בית המשפט מוסמך לבטל תנאי מקפח שנותן יתרון בלתי סביר.

פרופ' עלי בוקשפן, מומחה לדיני חוזים מאוניברסיטת רייכמן, אומר כי אחת הבעיות המרכזיות בנוסח החדש היא שחוזים אחידים יפורשו רק לפי לשונם. "ההצעה פותחת פתח ניכר לפגוע באוכלוסיות מוחלשות שלא בקיאות בניסוח משפטי. צמצום הפרשנות ללשון החוזה צריך להתייחס לאוכלוסיות מיומנות וחזקות".

לדבריו, "אמירה שלפיה לשון החוזה לבדה היא החשובה, ולא הנסיבות, עשויה לפעול כמו בומרנג, ככל שמדובר בחוזים שבהם הצדדים אינם שווי מעמד וכוח, ולא הבינו מה עומד מאחורי המילים".

פרופ' בן אוליאל מוסיף כי יש חשש מניצול לרעה במערכות יחסים המאופיינות בפערי כוחות משמעותיים. "הצד החזק לעסקה עלול לנסח את החוזה באופן שפוגע ממשית בצד החלש, מבלי שלבית המשפט יש שיקול-דעת לסטות מהלשון הברורה".

לחשוף את כוונת הצדדים

ח"כ רוטמן טוען כי מספיק שיש אפשרות לבית המשפט לבטל תנאי מקפח כדי להגביל את בית המשפט בפרשנות חוזה אחיד. "בחוזים אחידים, לשון החוזה הברורה אינה בהכרח משקפת את כוונת שני הצדדים", אומר בן אוליאל. "היא עשויה לפגוע לרעה באופן ממשי ולא צודק בצד החלש. אומנם חוק החוזים האחידים מאפשר לבית המשפט לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד - אבל כללי הפרשנות מאפשרים חשיפה של כוונת הצדדים להבדיל מביטול התנאי".

בדיון שהתקיים אמרה עו"ד יערה למברגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה: "מובן שיש להחריג את החוזים האחידים. בחוזה אחיד הנחות הבסיס, שיש שני צדדים שכתבו את החוזה, לא מתקיימות. הייצוג המשפטי מאוד חשוב, אך הוא לא יכול להיות הכלל היחיד".

גם ד"ר חגי ויניצקי מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ביקר זאת בוועדה: "העובדה שזה חל גם על חוזה אחיד, זו בעיה גדולה. הלקוחות כמעט לא קוראים את החוזים האחידים. לומר שללשון החוזה יהיה משקל מכריע אם במקרה יש לי עורך דין שאני מתייעץ איתו, זו בעיה".

ח"כ גלעד קריב מהעבודה, חבר ועדת החוקה, אמר לגלובס: "ההצעה החדשה לוקחת אותנו לאחור עשרות שנים, בניגוד למגמות בדיני חוזים בעולם. לא היה שום גורם בוועדה שתמך בשינוי. נדרוש למצות את הדיון. אם הנוסח יישאר, נגיש הסתייגויות, כי זה חוק גרוע. הנוסח החדש שלו נותן עוצמה לצדדים מנוסים ופוגע באזרחים".

עוד כתבות

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%