שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
דיון סוער התקיים היום (ג') אחר-הצהריים בבית המשפט המחוזי בלוד בנוגע לערר שהגישה שרת התחבורה מירי רגב על החלטתו של נשיא בית משפט השלום מנחם מזרחי לאפשר למשטרה לעשות שימוש במסמכים שנתפסו בלשכתה במשרד התחבורה במסגרת החקירה הפלילית שנפתחה בעקבות התחקיר של רביב דרוקר בתוכנית "המקור".
רגב לא נכחה בדיון אלא רק עורכי דינה, עמית חדד, ישראל וולנרמן ואלי פרי. מטעם המדינה התייצבו המשנה לפרקליט מחוז מיסוי וכלכלה, עו"ד אתי בן דור, עו"ד הילה גבאי ושלושה שוטרים מלהב 433.
● מירי רגב נאבקת על חיסיון מסמכים שנתפסו במשרד התחבורה
● שאלות ותשובות | פתיחת החקירה בעקבות התחקיר על מירי רגב: מהו החשד ומה יקרה עכשיו?
● פרשנות | רגב אשמה, אבל איפה היו שומרי הסף?
● פרשנות | למירי רגב אסור להישאר בתפקיד אפילו יום אחד נוסף
הדיון כלל חילופי דברים והערות בין עורכי הדין משני הצדדים, בעיקר של הפרקליטות במהלך טיעוניו של חדד. במהלך הדיון הטיחה עו"ד גבאי בעו"ד חדד: "זו תחבולה לקבל את החפצים", וחדד הגיב: "איזו חוצפה! אני מבקש שתתנצלי". גבאי השיבה: "אני מורידה את המילה 'תחבולה'. הם רוצים למנוע התקדמות בחקירה".
המשטרה חוקרת, באישור היועצת המשפטית לממשלה, האם רגב ולשכתה העדיפו יישובים מסוימים על פני אחרים מתוך שיקולים פוליטיים אישיים, זאת בעקבות פרסום התחקיר העיתונאי של רביב דרוקר בחדשות 13.
על-מנת לברר את החשדות שעלו בתחקיר, שוטרי להב 433 ערכו חיפוש במשרד התחבורה ותפסו מסמכים ממשרדה של רגב כבר ב-10 ביוני, אבל עורכי דינה פנו מיד לבית המשפט בטענה כי יש לה חסינות מפני חיפוש במשרדה, כך שהמשטרה לא יכולה לעיין במסמכים שנתפסו במשרד שהם בעלי אופי פוליטי. כך שמאז ועד היום החקירה תקועה, והמשטרה לא יכולה להתקדם עם בירור הטענות.
חשד סביר למרמה
המסמכים שנתפסו כוללים סיכומי ישיבות, סטטוס של פרויקטים, את עמדות המשרד וסיכומים מקצועיים, מסמכים הנוגעים לביקור בעיריות וביישובים, תיעוד בקשות לקיים פגישות עבודה עם השרה, תיעוד פגישות עם ראשי רשויות, יומן שמנהלת לשכת השרה ובקשות של אנשים להצטרף לליכוד.
השופט מזרחי, עליו עוררת רגב, קבע כי יש חשד סביר התומך בחשד כלפי השרה לביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים. בין היתר, הוא קבע כי מסמכים שנתפסו בחדרו של יונתן יהוסף (מי שהתראיין בתחקיר "המקור" - נ"ש) הם רלוונטיים ללב החקירה: טבלת תיעדוף סיורים, רשימת בקשות לפגישות, פניות ראשי רשויות ותיעדוף פניות מקצועיות. בהקשר למסמכים בודדים, נקבע כי חלה עליהם החסינות, למשל, תוכניות פוליטיות ודפדפות עם רישומים בעלי אופי מקצועי וייתכן גם אישי, המותירים ספק - כך לפי השופט.
הדיון היום נמשך כשעתיים ועסק בשאלה האם בכלל יש לרגב זכות להגיש ערר על ההחלטה. הפרקליטות והמשטרה טוענים כי מדובר בהחלטה על צו חיפוש שאין זכות ערר עליה לפי הלכת אוריך. הלכה זו, בה ייצג עו"ד חדד המייצג את רגב, התקבלה בהרכב של תשעה שופטים שדנו בחיפוש בטלפונים של יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו לשם חקירת הטרדת עד מדינה.
עו"ד גבאי מהפרקליטות אמרה לשופט עמית מיכלס: "באופן תאורטי בית משפט יכול היה לקבוע שחלה חסינות, ולא יכולנו להגיש השגה אם זה היה נקבע. כך נקבע על-ידי תשעה שופטים".
"שאלה אחרת לגמרי"
לעומת זאת, עו"ד חדד טען כי לא מדובר בערר על צו חיפוש אלא בערר על בקשה לשחרור תפוס עליה יש זכות ערר בחוק. "הצו לא ניתן כלפי רגב (אלא למשרד התחבורה - נ.ש.), ולכן לא ניתן לתפוס את מסמכיה", טען.
על ההחלטה בעניין אוריך בעליון אמר חדד כי הוא "עוסק בשאלה אחרת לגמרי. ברגע שאנחנו הולכים עם הצו ולא מתנגדים לו, אנחנו בהכרח לפי סעיף 34 (בקשה לשחרר חפץ שנתפס לפי פקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש-נ.ש.). המסמכים הם לא של מושא הצו, ולכן יש להחזיר אותם".
השופט הודיע כי ייתן את החלטתו במועד מאוחר יותר. אפשרות אחת היא שהוא יקבל את העמדה שלרגב אין זכות ערר. מהלך זה יוביל את רגב לפנות שוב לבית משפט השלום בבקשה להחזרת תפוס, בטענה כי מדובר בבקשה שונה מהדיון שהתקיים. אפשרות אחרת היא שהשופט מיכלס יקבע כי לרגב יש זכות ערר, כפי שטוענים הסנגורים, ואז יקיים דיון נוסף בטיעוני הצדדים.
כך או כך, בינתיים המסמכים נותרים בבית המשפט, והמשטרה לא יכולה לברר את החשדות עד לסיום ההליכים המשפטיים.