אישור רפורמת היבוא בוועדת הבריאות, היום (ד') / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
חלק המזון ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" אושר בוועדת הבריאות וצפוי להגיע בשבוע הבא לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. הרפורמה צפויה לאמץ באופן ישיר את הרגולציה האירופית לגבי רובם הגדול של מוצרי המזון, ועל-פי יוזמיה - גם לחסוך אלפי שקלים בשנה לכל משק בית בישראל.
● רפורמת היבוא: מחפשים פתרון לסתירות שמחוררות את ההצעה
● רק על 7%: רפורמת היבוא של ניר ברקת לא עומדת בהבטחות
● רוב התקנים הוחרגו מרפורמת היבוא: זה מה שייכנס ומה שלא
מדובר בשינוי גישה דרמטי של משרד הבריאות, שהכשיל בעבר רפורמות בנושא. עם זאת, עדיין נותרו ברפורמה מספר יוצאי דופן וחריגים, ונותר לראות כיצד היא תיושם, והאם היא תביא לשינוי ביוקר המחיה בפועל.
"שוק המזון הוא שוק משמעותי של מעל 50 מיליארד שקל בשנה", אמר שר הבריאות אוריאל בוסו. "זה שינוי רגולציה משמעותי, שיאפשר להביא את מה שנמצא בשווקים באירופה. מדינה עם 10 מיליון איש כמו ישראל לא יכולה לפעול כמדינת אי. המהלך יביא לחיסכון לא של שקלים בודדים, אלא של אלפי שקלים בשנה לכל משק בית. באוצר מדברים על 7,000 שקל בשנה. אני לא יודע אם זה יגיע בדיוק לזה, אבל בכל מקרה מדובר בחיסכון משמעותי".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסר כי "זאת מגה-רפורמה במזון, והמורכבת מכולן. המטרה היא לשנות את כל המעטפת הרגולטורית, וגם בשירות המזון במשרד הבנו שהגיע הזמן לעשות את השינוי הזה. המטרה היא לשפר את מגנוני ניהול הסיכונים, בלי לייצר פשרה על בריאות הציבור. כניסה למסלול הירוק של יבואן נאות אומרת שיש עוד עין רגולטורית, אירופית, שראתה את זה. הסטנדרטים נקבעו על-ידי אנשי מקצוע".
"שינוי תפיסתי"
דווקא בשל הדגש הגדול שבר סימן טוב שם על בריאות הציבור, חשוב להדגיש כי מדובר בשינוי גישה דרמטי של משרד הבריאות, ובייחוד של שירות המזון תחת המנהלת החדשה פנינה אורן-שנידור.
"המשרד עבר שינוי תפיסתי", אמר שר הבריאות בוסו. "היה קשה להוציא לפועל רפורמות, והן דוללו מאוד בגלל שמירה על בריאות הציבור. המשרד התאים את עצמו ב-2025. החריגים מעטים יחסית. השתדלנו לאמץ מקסימום תקינות שמקובלות באירופה".
על-פי המנכ"ל בר סימן טוב, הרפורמה כוללת "סטנדרטים, מנגנוני ניהול סיכונים ואכיפה". בניגוד למה שדרשו בהתחלה במשרד הכלכלה, "זה לא סתם לומר שכל מה שעומד בסטנדרט האירופי ייכנס לישראל, אלא צריך מנגנוני ניהול סיכונים ואכיפה".
בראיית משרד הבריאות, מה שיקרה זה שכעת האחריות תעבור ליבואנים ולמשווקים: "הם יצטרכו לקיים מנגנוני ניהול סיכונים. בעולם הישן הייתה למדינה הרבה יותר שליטה על מה שנכנס. אנחנו מוותרים על השליטה הזאת, אבל כל העוסקים במזון יצטרכו לנהל סיכונים".
האכיפה של משרד הבריאות תהיה עתה בשווקים ותבדוק בדיעבד האם דברים שהגיעו לישראל עומדים בתקינה האירופית, והאם היבואנים ניהלו סיכונים בצורה נאותה. לשם כך, משרד הבריאות קיבל תקנים נוספים לפקחים שיעשו זאת.
שינוי תפיסתי נוסף הוא שכעת "גם הצרכנים יצטרכו להיות יותר ערניים ומודעים. אנחנו גם מקווים שיגדל מגוון המוצרים בפני הצרכן הישראלי, גם בעולמות התמרוקים וגם בעולמות המזון. רפורמות ביוקר המחיה זה הדבר היסודי והעמוק ביותר שנעשה, ויש פה מורכבות. יש פה שינוי של כל השוק".
יוצאי דופן וחריגים
עוד הם מדגישים כי רוב הרפורמה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, אך ההתאמה לרגולציה האירופית בנושא ליסטריה תתחיל רק במועד מאוחר יותר, "כשנראה שיש מנגנוני ניהול סיכונים טובים".
בנוסף לעניין הליסטריה, יש עוד כמה יוצאי דופן ברפורמה, כמו מוצרי תינוקות ומזון רפואי, אך חלקם דווקא מקלים יותר: מפעלים שמבצעים רכש מארה"ב על-פי תקן אמריקאי (ולא אירופי) יקבלו החרגות מסוימות.
בנוסף, משרד החקלאות הלין על כך שחומרי הדברה המקובלים בישראל לא עומדים בתקינה האירופית, מה שעלול לפגוע בחקלאים בישראל. בנקודה הזאת משרד הבריאות נאלץ להתגמש, ועל-פי משה בר סימן טוב, "נאפשר שימוש בחומרי ההדברה האלה במשך פרק זמן מסוים, בו נפעל לצמצם את הפערים. הצורך בקיומה של החקלאות בישראל חשוב לנו, ואני בטוח שבריאות הציבור חשובה למשרד החקלאות. אם יש צורך בחומר ייחודי בגלל תנאי אקלים או מזיקים ייחודיים, נאפשר את זה כדי לקיים את החקלאות. אבל בסופו של דבר אני חושב שנגלה שמה שיש באירופה מתאים גם לישראל".
אחת הבעיות הפוטנציאליות ביישום הרפורמה היא כמה יבואנים ייכנסו ל"מסלול הירוק" שמאפשר יבוא על-פי תקינה אירופית. אך על-פי משה בר סימן טוב, "חצי מהיבואנים כבר יבואנים נאותים. אפילו הסרנו חלק מהחסמים, מגבלות טכניות על רישום, כך שנקל עוד על יבואנים להיכנס. אנחנו רוצים לראות את כל השוק במסלול הזה".
"מלחמת חורמה ביוקר המחיה"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך על הרפורמה ואמר שהיא "מבשרת על מלחמת חורמה ביוקר המחיה וחותכת בבשר החי של הנטל הרגולטורי הבלתי אפשרי המוטל על היבוא לישראל. המשמעות של הרפורמה היא פתיחת יבוא לכל מוצר שנמכר באירופה במסלול מהיר עם מינימום רגולציה ומינימום בירוקרטיה, מה שיביא לפתיחת השוק, להרחבת היבוא, להגברת התחרות ולירידה במחירים והקלה על אזרחי ישראל בסוגיית יוקר המחיה שמורגשת בכל בית בישראל".
גם ארגון לובי 99 בירך על הרפורמה, אך הזהיר מבעיות פוטנציאליות ביישום: "לאחר ארבע שנים בהן נאבקנו ליישום מלא של רפורמת היבוא, אנו שמחים שבעקבות הלחץ שלנו הרפורמה הורחבה משמעותית, ונסללה הדרך לביטול חריגים רבים המהווים חסם תחרותי", מסרה עו"ד רחל גור, סמנכ"לית לובי 99.
לדבריה, "המלאכה טרם הסתיימה, החוקים צפויים לעבור את אישור המליאה בשבוע הבא, ורק אז מתחיל המבחן האמיתי של הממשלה. מלבד חוק התמרוקים וחוק המזון, לא נראה את ההקלה המיידית במחירים, אבל אנו מאמינים שבעזרת עבודה נכונה ומקצועית של שר הכלכלה ליישום החוק, הורדת המחירים רק תתרחב. הסמכויות להרחבת הרפורמה ניתנו בידי הכנסת לממשלה, ואם היא מעוניינת לטפל בהורדת יוקר המחיה, היא תוכל לעשות זאת. אנחנו נמשיך להיאבק על יישום הרפורמה בשם הציבור".