הסטודנטית שהחליטה להילחם במוקד הכי חריף של האנטישמיות

באפריל האחרון, בעיצומן של המהומות הסוערות באוניברסיטת קולומביה שהגיעו עד כדי פריצה של המשטרה לקמפוס לפירוק מאהל המפגינים, צצה גם ידיעה חיובית מפתיעה. מאיה פלטק, סטודנטית בשנה הרביעית שלה באוניברסיטה, נבחרה לנשיאת ארגון הסטודנטים בבית הספר ללימודים כלליים בקולומביה, המייצג בערך רבע מהסטודנטים לתואר ראשון.

פלטק נבחרה למרות היותה פעילה למען מטרות ישראליות ויהודיות בקולומביה. "מעולם לא הסתרתי את הישראליות שלי", היא אומרת בראיון מקיף ראשון לתקשורת הישראלית מאז בחירתה. "אני מזדהה כישראלית ויהודייה ברשתות החברתיות ואפילו מצולמת עם מדי צה"ל. הישראליות שלי לא הייתה לב הקמפיין שלי, אבל כולם ידעו שאני ישראלית".

היום, לאחר שנבחרה, היא מתכננת לייצג את כולם, אבל גם את הישראלים והיהודים בקמפוס, ויש לה תוכניות ברורות כיצד ניתן לעשות זאת. עכשיו רק צריך שההנהלה תקשיב.

 מאיה פלטק / צילום: תמונה פרטית

לא הופתעה מהאירועים

פלטק נולדה להורים ישראלים אך גדלה בטוקיו, יפן. "גרתי שם עד גיל 18", היא אומרת. היא שמרה על קשר עם ישראל וחזרה לארץ כדי להתגייס לצבא, ושירתה בדובר צה"ל. לאחר סיום השירות, נסעה לארה"ב כדי ללמוד באוניברסיטת קולומביה. בסתיו היא תתחיל את השנה הרביעית, ובמקביל תתחיל לשמש כמתמחה במשלחת הישראלית לאו"ם.

אחרי שלוש שנים בקולומביה, האם הופתעת מעוצמת האירועים?
"לא מאוד, שזה קצת עצוב. כן הופתעתי מרמת הדה-הומניזציה ליהודים וישראלים, ולא ציפיתי לתקיפות פיזיות. אבל לצערי לא הופתעתי מאירועים של החרמה והדרה. אני חושבת שלקולומביה יש כבר שנים עניין עם ישראל, זה חלק מהתרבות באוניברסיטה, ולמעשה ברוב אקדמיית העילית האמריקאית. כבר 20-30 שנה שפרופסורים למדו ומלמדים שישראלים הם מרושעים באופן דיכוטומי. לכן, אפילו לא מפתיע אותי לראות מרצים שמדירים ישראלים מהשיעורים שלהם או מנרמלים הדרה שלהם מהמרחב הציבורי בקמפוס. הם עצמם למדו את זה מהמרצים שלהם".

פלטק מספרת שעוד לפני 7 באוקטובר, היה מקובל לבקר את ישראל או לתהות על זכות הקיום שלה, "ומאוד מקובל לבקר ישראלים על השירות שלהם בצבא, באופן שלא חושבים לבקר סטודנטים ממדינות אחרות עם חובת גיוס", היא אומרת. "איבדתי בשנה האחרונה חברים בקמפוס, כמו כל יהודי או ישראלי שאני מכירה פה. אנשים חשבו שזה לא מועיל להם להיות מקושרים איתנו".

את רואה בזה אנטישמיות?
"רבים מהמוחים מסתתרים מאחורי המונח 'אנטי ציוניים' כשהם אומרים דברים אנטישמיים. לא תמיד הם טרחו להסתיר את זה, והיו מקרים שירקו על יהודים או השוו בין יהודים לחזירים".

ב-13 באוקטובר הובילה פלטק עצומה של סטודנטים בקולומביה לפיטוריו של פרופ' ג'וזף מסעד, מרצה ותיק שקרא למתקפת החמאס על ישראל "מהממת" ו"מעוררת השראה". "השגנו כמעט 80 אלף חתימות, ועדיין נדרשו שישה חודשים עד שהם אמרו משהו בנושא - וגם זה רק אחרי שהקונגרס דרש תשובה. הוא עדיין מלמד, והוא המרצה היחיד שעוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני בקולומביה".

לא נדיר שמי שמלמדים על ישראל הם בעצם תומכי פלסטין.
"יש לנו מחלקה ללימודי יהדות וישראל, אבל כשלומדים על מערכת היחסים בין ישראל והפלסטינים הוא הקול היחיד, ולכן הסטודנטים מאמינים לו. גם אני, לו לא הכרתי צדדים אחרים של הסיפור, הייתי בטח משתכנעת ממה שאומר מרצה שמוצג כמומחה עולמי מוביל בתחום".

זו הסיבה שבגללה קל לסחוף סטודנטים לכיוונים כאלה?
"המדיה החברתית הפכה להיות מאוד אנטי-ישראלית, וכתוצאה מכך הסטודנטים סביבי בקמפוס כבר לא מוכנים לקבל מידע על הסכסוך מערוצי התקשורת הרשמיים, כי הם נחשבים ליותר מידי פרו ישראליים. זה מקובל חברתית לקבל מידע לגבי ישראל מאל ג'זירה. אנחנו יודעים שאל ג'זירה קשורה לקטאר, אבל הסטודנט בקולומביה לא יודע. הרי זה מקור המידע שהפרופסור שלו ממליץ לו לצרוך. היו לי שיחות עם מרצים שחלקו איתי מידע מוטעה וחסר שחר, ולא היה להם שום מקור לשמוע הפרכה לכך, חוץ ממני".

מוניטין של חסרת פחד

היהדות של פלטק היא בעצם זו שהביאה אותה לפוליטיקה האוניברסיטאית. "האוניברסיטה קבעה ערב גאלה גדול על ליל הסדר, מה שאומר שהיהודים לא יכלו להגיע. החלטתי שאצטרף לאגודת הסטודנטים כסגנית נשיא לאירועים, וכך אוכל לדאוג שהמסיבה החשובה הזו תיקבע במועד נוח בשנה הבאה. אבל מעבר לנושא הזה, לא הייתה ליהדות והישראליות שלי שום חשיבות".

אבל אז התרחשו אירועי אוקטובר והמהומות שבאו אחריהם. הקמפיין של פלטק נערך ברובו במרץ, אז בערו המחאות על אש קטנה יחסית, אך הניצחון הוכרז בתחילת אפריל, יומיים אחרי שהוקמה עיר האוהלים בקולומביה. תקופה זו הייתה האלימה והסוערת ביותר של המאבק. "היו מי שניסו להשתמש בישראליות שלי נגדי בתקופת הקמפיין, אבל זה לא הצליח להם", היא אומרת.

מה היו היתרונות שלך מול השיוך הישראלי שפועל נגדך?
"כשיצאתי נגד מסעד, צברתי מוניטין של מישהי שאין לה פחד מההנהלה, וזה חשוב גם לסטודנטים שהנושא הישראלי פחות בוער בהם".

כעת כשנבחרת לתפקיד, מה בכוונתך לעשות בתחום הטיפול באנטישמיות ואנטי ישראליות?
"יחס הוגן ליהודים הוא לא אג'נדה שלי כישראלית, אלא אג'נדה שלי כאדם בעד הכללה. חשוב שהאוניברסיטה באמת תקשיב לישראלים ויהודים כשהם מתארים מהי בעיניהם התקפה אנטי ישראלית או אנטישמית, כי הדברים לפעמים כוללים סאבטקסט. כיום האוניברסיטה מתעלמת מחלק מטענות הסטודנטים, אפילו כלפי רטוריקה שהמרצים משתמשים בה.

"בנוסף, הייתי רוצה לראות יותר קבוצות של דיאלוג בין הצדדים לסכסוך ובין הישראלים לבין המוחים. נעשה בקולומביה ניסיון אחד ליצור דיאלוג כזה, אבל ההפגנות כוונו גם נגדו ומאז האוניברסיטה לא ניסתה שוב. זו טעות איומה בעיני. מחאה לא יכולה לגרום לנו להפסיק דיאלוג, שהרי הוא הבסיס ללימודים אקדמיים. יש 30 אלף סטודנטים בקולומביה ובוודאי יש אנשים מתונים, או כאלה שלא החליטו, או כאלה שאמפתיים לשני הצדדים, או לפחות מוכנים לדבר על זה. האוניברסיטה צריכה למצוא אותם לפני שמאוחר מדי. זה צריך להגיע ממש מצמרת ההנהלה וזה כרגע לא קורה".

את חושבת שאחרי חופשת הקיץ המצב יהיה מתון יותר?
"לא בהכרח. אני חושבת שהמוחים מתארגנים להמשך המחאות, בעידוד חלק מהמרצים, וכדאי שההנהלה תיקח את הדברים הללו ברצינות. אחת הסיבות לכך שהאירועים התפוצצו דווקא בקולומביה היא כי הישראלים והיהודים התנגדו בחזרה, ואנחנו מתכוונים להמשיך לעמוד על הזכויות שלנו". פלטק מתייחסת גם לקריאות לביטול שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת תל אביב, ואומרת: "אלחם בזה כי זו אפליה בעיני".

לא גרת זמן רב מחייך בישראל, אך זהותך ללא ספק ישראלית. מה עוד בתוכנית אחרי הלימודים?
"אני אכן ישראלית. לא יודעת מתי, אבל אחזור לגור בישראל בשלב כלשהו".