אירוע חמור במיוחד התרחש היום (ו') לפנות בוקר בתל אביב, כשכטב"מ ששיגרו המורדים החות'ים מתימן פגע בלב העיר תל אביב, סמוך לשגרירות ארה"ב, ללא התרעה. בעקבות כך, אדם אחד נהרג ו־10 נוספים נפצעו. לפי הערכות, לפחות תשע שעות עשה הכטב"מ את דרכו מתימן עד שפגע בתל אביב, אז איך קורה שכטב"מ מתפוצץ בתל אביב ללא התרעה? האם החות'ים ממשיכים בתקיפת ספינות במרחב הים האדום? וכיצד בכלל פותרים בעולם את איום הכטב"מים? גלובס עושה סדר.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | הדרך היצירתית של רוסיה ליירט מל"טים מתאבדים
● קל, מהיר וקומפקטי: הכטב"ם המתאבד החדש של ישראל
איך קורה שכטב"ם שמשגרים החות'ים פוגע בישראל?
מערכות הגילוי וההתרעה בארץ ובחו"ל מחפשים וקטור שיוצא מנקודה א' ל־ב' ואז מאכנים אותו פעם ראשונה, שנייה, שלישית וביניהן, מודדים את וקטור התנועה כדי לאמוד היכן עלול ליפול. אם כטב"מ מתבסס על ניווט אינרציאלי, מערכת מקבילה ל־GPS שמתבססת על מגנומטרים, מדי תאוצה וגירוסקופים, הניווט מתבצע באמצעות מדידת תאוצה וקצב זווית, לצורך הבנת מיקום המטרה והתנועה שלה. אולם, בדומה לטיל, כטב"ם שכזה מוגבל ליעד נייח, ולכן יכולת המעקב והיירוט שלו דומה למדי לרקטה.
מתחקיר ראשוני של צה"ל, עולה כי מערכות חיל האוויר זיהו את הכטב"מ, אך לא יורט בגלל טעות אנוש שבעקבותיה לא זוהתה ככלי עוין. הפתעה נוספת שכבר קרתה לישראל התרחשה במתקפת חיזבאללה על חורפיש הוא ששליחיה של איראן בתימן השתמשו בחימושים משוטטים מתקדמים, כאלו שלא שולחים מנקודה א' ל־ב', אלא מנווטים מרחוק - ואף עשויים להגיע לתל אביב בכלל דרך הים התיכון. בין כה וכה, ישראל מתבססת כיום, בעיקר, על זיהוי באמצעות מערכות ההתרעה הקיימות ויירוט באמצעות כיפת ברזל - ואין מערכת ייעודית שתועיל במיוחד לאיום הכטב"מים.
מדוע שומעים בגוש דן יותר מטוסים?
לפי דיווח בערוץ "אל־ערבייה", ארה"ב יירטה שלושה כטב"מים וטיל בליסטי בודד, במסגרת המתקפה לעבר ישראל. לאחר האירוע ולא מן הנמנע כי בגלל שצה"ל חוששים ממערכות הזיהוי של עצמם הוקפצו מטוסי קרב לצורך הגנה. בדומה לאופן שבו מטוסי הקרב היוו גורם קריטי בהגנה על שמי המדינה במתקפה האיראנית ב־14 באפריל.
אילו כטב"מים יש לחות'ים?
לחות'ים יש מגוון כטב"מים, שלפי טענותיהם עשויים להגיע לטווח של עד 2,400 ק"מ. בולט שבהם הוא "סאמאד", סדרה שהשיקו החות'ים לפני כשש שנים וכוללת שלושה דגמים שונים. מידות הכלי כוללות אורך של 2.8 מטרים ומוטת כנפיים של 4.5 מטר. מהירותו המקסימלית מוערכת בכ־250-200 ק"מ.
רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד מערכות אשר מפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מציין כי זה לא היה כטב"מ חותי, אלא איראני, "כנראה דגם חדש ומשודרג היישר ממפעלי התעשייה הצבאית באיראן. המפעיל המבצעי של הכטב"מ היה מחבל חותי במפרץ עדן, אשר קיבל משאבים איראנים, הכשרה איראנית, אמל"ח איראני וגם כנראה משכורת במטבע איראני. הידיים אמנם תימניות, אך הכתובת היא טהרן".
כיצד שואפים לפתור את איום הכטב"מים בעולם?
מיקרו־גל הוא תחום שצובר תאוצה בעולם בתחום ההגנה האווירית, לצד מערכות הלייזר. מערכות הגנה מתחום המיקרו־גל מפותחות בחיל האוויר ובצי האמריקאי, וכן במגזר הפרטי. אמצעי תקיפה אלקטרומגנטיים לא־קינטיים אלו מנטרלים באמצעות מיקרו־גל רכיבים אלקטרוניים קריטיים לאמצעי התקיפה של האויב. בהם, לדוגמה, נחילי כטב"מים שיכולים במקבץ יירוט אחד ליפול יחדיו.
שחקנית משמעותית בעולם מערכות המיקרו־גל נגד כטב"מים היא יחידת ריית'און (Raytheon) של ענקית הביטחון האמריקאית RTX. ריית'און כבר זכתה לחוזה עם צבא ארה"ב לאספקת מערכות מיקרו־גל נגד כטב"מים, כשהמסירה הראשונה מיועדת להתבצע בשנה הבאה. החברה האמריקאית היא שותפה של רפאל, יצרנית כיפת ברזל, בפרויקט קלע דוד.
האם זו המתקפה הממוקדת הראשונה של המורדים החות'ים שפוגעת ביעד אסטרטגי מרוחק?
המורדים החות'ים נטלו חלק במתקפה האיראנית הגדולה ב־14 באפריל, אבל לא נרשמה בה פגיעה משמעותית. מנגד, ב־14 בספטמבר 2019 הם מיהרו לקחת אחריות על הפגיעה במתקני עראמקו, חברת הפטרוליום הסעודית הלאומית, באמצעות כעשרה כטב"מים. מתקפות פחות משמעותיות ומזיקות ביצעו החות'ים בינואר 2022 נגד איחוד האמירויות, שבהן טילים בליסטיים וחימושים משוטטים שוגרו, למשל, לעבר נמלי התעופה באבו דאבי ובדובאי ולמתקן של מקבילתה של עראמקו, אדנוק.
האם המתקפות החות'יות במרחב הים האדום נמשכות?
בהחלט כן, ולכן מרבית ענקיות הספנות עדיין לא שבות לים האדום. מאז חטיפת "גלקסי לידר" ב־19 בנובמבר ביצעו החות'ים יותר מ־100 מתקפות על אוניות סוחר. רק לפני שעות ספורות, דיווח ארגון הסחר הימי הבריטי (UKMTO) על "תקרית" כ־153 ק"מ דרומית־מזרחית למפרץ עדן.
מיהם בכלל המורדים החות'ים?
כדי להבין את החות'ים, צריך להרחיק לעבר ההיסטוריה. אף שבישראל הם נתפסים כמקשה אחת עם איראן בשל ההשתייכות לזרם השיעי באסלאם, החיבור בין טהרן לבין החות'ים אינו כזה טבעי. מבלי להעמיק בהבדלים התיאולוגיים, הם שייכים לפלגים שונים, החות'ים הם שבט שיעי־זיידי, פלג דתי שמהווה כ־35% מהאוכלוסייה בתימן, ואילו האיראנים הם שיעים ג'עפרים (האסכולה ההלכתית הנפוצה בעולם השיעי). למרות שהחות'ים מזוהים עם צנעא, בשל שליטתם בה - שורשיהם ממחוז צעדה שבצפון־מערב תימן. הזרם הזיידי צמח שם ועד אמצע המאה ה־20 האימאמים הזיידים שלטו באזור במשך כאלף שנה. ב־1962 פרצה מלחמת האזרחים של צפון תימן, והשלטון הדתי־מלוכני הודח בהפיכה צבאית, שאליה הצטרפו בשמחה הסונים השאפעים - יתר 65% מאזרחי תימן.
ב־1990, התאחדו צפון ודרום תימן, וזמן קצר לאחר מכן ייסד המנהיג הפוליטי והדתי חוסיין בדר א־דין אל־חות'י את תנועת "הצעירים המאמינים", שנועדה להחיות את התנועה הזיידית. תחילה שלטונו של הנשיא עלי עבדאללה סלאח תמך בתנועה שקמה במחוז צעדה ובמוסדות החינוך הדתי שהטיף לאידיאולוגיה של מלחמה דתית. המחשבה הייתה כנראה שאולי יידרש ללוחמים, במקרה של פלישה אפשרית של ערב הסעודית. נקודה אחת על תיאולוגיה בכל זאת, לזיידים אין בעיה עם מלחמה בשליט. וכך, בעת שסאלח הפנה את תשומת ליבו לארה"ב ולסעודים, איתם חתם על הסכם גבול בשנת 2000, חוסיין אל־חות'י שאב רעיונות מחיזבאללה לדרכים להשתלטות המיעוט השיעי על תימן והשבת קרנו של המיעוט הזיידי, שלתפיסתם הודר כלכלית וחברתית.
שיתוף הפעולה ההדוק עם "ציר ההתנגדות האיראני" החל רק בשנת 2009, עם משלוחי אמצעי לחימה משמעותיים מטהרן. כעבור שנתיים הם השתתפו במחאות האביב הערבי, וב־2014 השתלטו על הבירה צנעא. החות'ים נהנים מאז אפריל אשתקד מהפסקת אש במלחמת האזרחים שמאפשרת להם לפגוע בחופש השיט הבינלאומי ובישראל.
האם החות'ים שולטים בתימן עצמה?
רק בחלק ממנה. תימן מחולקת כיום לשלושה אזורי השפעה. החות'ים שולטים, בראש ובראשונה, בבירה צנעא, במרבית החוף המערבי של תימן (הים האדום), כולל עיר הנמל המשמעותית חודיידה, ובצד המערבי של הגבול עם ערב הסעודית. זהו אומנם רק כשליש משטחה של תימן, אבל הוא מכיל כ־70%-80% מהאוכלוסייה.
מנגד, מי ששולטים על באב אל-מנדב, שער היציאה מהים האדום למפרץ עדן, הם "איסלאח", שחולשים גם על כל מחוז מהרה במזרח המדינה. כלומר, כל הגבול עם השכנה עומאן נמצא בשליטתם, וכן החלק המזרחי של הגבול עם ערב הסעודית. בד בבד, מקורביהם של הסעודים, שמזוהים עם האחים המוסלמים, שולטים על שטחים שונים במרכז תימן.
הגוף השלישי והמשמעותי במדינה הוא מועצת המעבר הדרומית ששולטת בחלק הארי מהחוף הדרומי של תימן, בעיר הנמל המשמעותית עדן ובאי האסטרטגי סוקוטרה, שנמצא ביציאה אל האוקיינוס ההודי. הקשר הקרוב בין איחוד האמירויות למועצת המעבר הדרומית הביא לכך שמאז הסכמי אברהם, היו ישראלים שהגיעו לבקר באי. שמה של מועצת המעבר הדרומית בא לרמז על מטרתה: חידוש מדינת דרום תימן, שהייתה קיימת מ-1967 עד האיחוד עם הצפון ב-1990.
מה מצבה הכלכלי של תימן?
מלחמת האזרחים נתנה את אותותיה בכלכלת תימן, שממילא חלשה מאוד, בהתחשב בעובדה כי ענף החקלאות מהווה כ-73.5% מהכנסות האוכלוסייה וכ-54% מהמשרות. המדינה הייתה עשויה ליהנות מהכנסות נפט, לו החות'ים לא היו שולטים על אזורים שופעי נפט, כולל חלקים ממחוז מארב. למעשה, במקום שאזרחי תימן ייהנו מהכנסות הנפט, החות'ים נהנים מהם, בעזרת תעשיית הברחות נפט אדירה דרך נמל חודיידה.
עדות לפוטנציאל הלא ממומש כיום של תעשיית הנפט התימנית מתקבלת מכך שקצב ההפקה ב־2001 עמד על כ־450 אלף חביות ביום, וצנח עד כדי כ־51 אלף חביות ביום בשל מצור שהטילו החות'ים על הענף. כך, לפי קרן המטבע הבינלאומית, התרסק ענף הנפט, שהיווה עד פרוץ מלחמת האזרחים כ־63% מהכנסות המדינה, בשנת 2014.
ב־2022, בעקבות רגיעה במלחמה, חלה צמיחה ריאלית של כ-1.5%. ועדיין, לפי הבנק העולמי, בשנים 2022-2011 חלה התרסקות של התמ"ג הריאלי בכ-50%. בחישוב התמ"ג לנפש, הוא עמד ב-2014 על כ-1,557 דולר, וכיום הוא כ-677 דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.