הסימנים התרבו מאוד ביום ב' בבוקר, שסגנית הנשיא קמלה האריס אומנם תהיה מועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, כפי שהציע הנשיא ביידן בהודעת הפרישה שלו, ביום א' בערב (שעון ישראל). בשעות שלאחר פרישתו, מספר גדל של בכירי המפלגה נאספו אל דגלה של האריס, ותרומות למטה הבחירות של הדמוקרטים התחדשו בתנופה מרשימה.
● פרשנות | התרומות התייבשו, ביידן פרש, והתוצאה במפלגתו עשויה להיות תוהו ובוהו
● עם יותר מ-90 מיליון דולר בקופה: האם קמלה האריס תחליף את ביידן?
התרומות לביידן יבשו בשלושת השבועות הקודמים, בעקבות הופעת הנפל שלו בעימות הטלוויזיה עם דונלד טראמפ, ב-27 ביוני. משבר התרומות מילא תפקיד מרכזי בלחץ על הנשיא להסיר את מועמדותו. אתמול גברו לא רק תרומותיהם של תורמים גדולים, אלא גם התרומות הזעירות, הנעות בסביבות 5 עד 10 דולרים. לפי BlueAct, החברה שבאמצעותה מתבצעות רוב התרומות הזעירות, בשעתיים הראשונות שלאחר פרישת ביידן נתרמו 27 מיליון דולר (לעומת 2.7 מיליון יום אחד קודם), ועוד 46 מיליון דולר נאספו בשעתיים הבאות. בסך הכול, הדמוקרטים אספו בשעות אחה"צ והערב של יום שבת בערך 90 מיליון דולר.
תרומות זעירות נחשבות לאמת-מידה מסורתית של תמיכה, שוות-ערך פיננסיות של סקרי דעת קהל. כמובן, תרומות כשלעצמן אינן מבטיחות ניצחון. דונלד טראמפ נבחר לנשיא ב-2016 אף כי תקציב הבחירות שלו היה קטן בהרבה מזה של הילרי קלינטון. אבל כסף עוזר, ועצם זרימתו מכניסה רוח במפרשים, בייחוד לאחר שבועות של דמורליזציה.
הנהלות מקומיות של המפלגה הדמוקרטית במדינות ארה"ב התחילו להודיע במהלך הלילה (שעון ישראל), כי ינחו את משלחותיהן לוועידת המפלגה לתמוך בהאריס. הוועידה תתכנס בשיקגו ב-19 באוגוסט.
לפי שעה נראה שכל יריביה הפוטנציאליים של האריס, בייחוד מושלי מדינות בכירים, תומכים במועמדותה. אומנם שני דמוקרטים בכירים מאוד, הנשיא לשעבר ברק אובמה ויושבת ראש בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי, נמנעו מלהצטרף אל מצעד התמיכה, וקראו ל"ועידה פתוחה", אבל ספק אם הם מתכוונים להתנגד להאריס. התנגדות כזאת תטיל את המפלגה אל מאבק פנימי, המעורר אסוציאציות נוגות מוועידות כושלות בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה. המאבקים הפנימיים הניבו אז תבוסות איומות בבחירות הכלליות.
ביטול ביטוח בריאות פרטי והעלאת שכר המינימום: איך תיראה הכלכלה של האריס
לאחר פרישתו של הנשיא המכהן ג'ו ביידן מהמרוץ לנשיאות ותמיכתו בסגניתו, קמלה האריס, העיניים נשואות אל מי שעד כה עברה לישראלים מתחת לרדאר אך כבר הספיקה לעשות היסטוריה. כעת רבים לומדים לראשונה על הרקע שלה, האישי והפוליטי.
האריס נולדה ב-1964 באוקלנד, קליפורניה, להורים מהגרים. אמה, שמאלה גופלאן, הייתה חוקרת סרטן ממוצא הודי. אביה דונלד האריס נולד בג'מייקה כצאצא של עבדים אפריקאים ושימש פרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.
לשניהם היא חייבת את ראשוניותה: האישה השחורה הראשונה והאישה הראשונה ממוצא דרום־אסייתי שנבחרה לסגנית הנשיא של ארצות הברית.
את הקריירה הציבורית שלה החלה האריס בתור סגנית של התובע המחוזי באלמדה, קליפורניה, שם טיפלה בתיקים פליליים. היא התקדמה במעלה הסולם ושימשה כתובעת מחוזית בסן פרנסיסקו, ולאחר מכן ניצחה בבחירות והפכה לתובעת הכללית של מדינת קליפורניה. בשנת 2016 נבחרה האריס לסנאט. בשנת 2019, בלי הרבה ניסיון פוליטי, היא הכריזה על מועמדותה לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2020.
קמפיין הנשיאות שלה קרס והאריס פרשה עוד לפני שהתקיימו הפריימריז במדינתה. למרות זאת, ג'ו ביידן בחר בה כמועמדת לסגניתו, וכך היא מצאה את עצמה בבית הלבן.
מדיניות ברוח ממשל ביידן
למרות שהיא לא ממש התבטאה בנושאים האלה לאורך השנים ניתן לומר כי האריס תומכת במדיניות כלכלית פרוגרסיבית יחסית. בעבר, תמכה בביטול הביטוח הרפואי הפרטי וקידמה את הרעיון של העלאת שכר המינימום הפדרלי ל־15 דולר לשעה.
המדיניות המוצהרת שלה מתמקדת בצמיחה כלכלית ובהקטנת אי־השוויון. היא תומכת בהשקעה מאסיבית בתשתיות, באנרגיה מתחדשת ובחינוך. בנוסף, היא תומכת ברפורמות במערכת המיסוי, כדי להבטיח, לטענתה, שהעשירים והחברות הגדולות ישלמו את חלקם ההוגן.
רובם המוחלט של הפרשנים סבורים שאנחנו צריכים לצפות שממשל האריס הפוטנציאלי יגן על המדיניות הכלכלית שביידן הנהיג במהלך כהונתו וימשיך לקדם מדיניות באותה הרוח. כך למשל הקמפיון של האריס יגן על הסובסידיות של "חוק הפחתת האינפלציה" למכוניות חשמליות ופרויקטים של אנרגיה ירוקה, הגדלת מימון רשות המסים לרדיפת מעלימי מס עשירים, מסי בלו על רכישות חוזרות של מניות ומס מינימום של 15% לתאגידים גדולים.
במידה ותיבחר ובהנחה הסבירה שהרפובליקנים יזכו ברוב בסנאט היא תיאלץ להתמודד מיד עם הצורך לנהל משא ומתן על הארכת קיצוצי המס מ־2017, שהורידו באופן זמני את שיעורי מס ההכנסה האישיים והגדילו את נקודות זיכוי המס לילדים.
ביידן עצמו הבטיח להאריך את הקיצוצים למשפחות שמרוויחות פחות מ־400 אלף דולר בשנה, ופרשנים רבים אומרים שהאריס כנראה תאמץ את אותה עמדה.
ומה לגבי היחס לישראל? בתפקידה כסגנית הנשיא, האריס הייתה ביקורתית כלפי ממשלת ישראל על פעולותיה ברצועת עזה. היא אמרה בכמה הזדמנויות שיש יותר מדי הרוגים אזרחיים ושהיא מבינה את המפגינים נגד ישראל. יחד עם זאת, היא ממשיכה לתמוך ביחסים חזקים בין ארצות הברית לישראל. האריס תומכת בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי־פלסטיני. בניגוד לאגף הפרוגרסיבי במפלגתה, האריס תומכת בהמשך הסיוע הביטחוני לישראל. היא ציינה בעבר את התמיכה האמריקאית בביטחון ישראל כעמוד תווך מרכזי במדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון.
אריאל ויטמן
"סוכנת של תוהו־ובוהו"
ביום א' בערב היו רינונים על אפשרות שהרפובליקאים ינסו לתקוע יתדות בגלגלי המפלגה הדמוקרטית באמצעות תביעות משפטיות קנטרניות. אסטרטג רפובליקאי אחד, סקוט ג'נינגס, אמר כי אפשר שהמפלגה תנסה את כוחה כ"סוכנת של תוהו-ובוהו", כדי להקשות על הדמוקרטים.
עורכי הדין הרפובליקאים עשויים לטעון, כי הדמוקרטים מפירים את תקנותיהם שלהם כאשר הם "מבטלים" את תוצאות הבחירות המקדימות. הבחירות ההן הנחילו ניצחון מוחץ לג'ו ביידן. קשה להאמין שהתביעות יעלו יפה, אבל מספיק ששופט אחד ייתן להן תוקף, או יאפשר דיון, כדי שהתהליך ישתבש.
הרפובליקאים משתדלים להפגין ביטחון עצמי. הם הניחו במשך חודשים רבים שג'ו ביידן יהיה יריבם, עסקו בהבאשה שיטתית של ריחו והתמקדו בשאלות של כשירותו הגופנית והשכלית. לא ברור באיזו מידה של קלות הם יוכלו להעתיק את חיציהם מביידן אל האריס. דונלד טראמפ אומנם הכריז אתמול, שיהיה קל להביס אותה, אבל היא צעירה ממנו ב-20 שנה כמעט, ועלייתה תזכיר לאמריקאים כי טראמפ יהיה זקן אפילו יותר מביידן אם ייבחר ויכהן ארבע שנים. לפי מקורות רפובליקאים, מערכה נגד האריס "בשווי של מיליון דולר" מונחת במגירה, ותוכל להישלף במהירות.
במובן מסוים אומנם יהיה לרפובליקאים קל יותר מול האריס: היא נוחה יותר מביידן לזיהוי עם האגף השמאלי הפרוגרסיבי. היא התחילה את הקריירה הפוליטית שלה כתובעת מחוזית בסן פרנסיסקו, המשויכת בתודעה האמריקאית לקוטב השמאלי. "הדמוקרטים של סן פרנסיסקו" היה פעם תואר גנאי ברפרטואר של המפלגה הרפובליקאית. האריס גם שימשה תובעת כללית של קליפורניה, שבעיני הימין אינה אלא מהדורה מוגדלת של סן פרנסיסקו. כהונות התובעים המחוזיים והכלליים בארה"ב הן פוליטיות לכל דבר, ונושאיהן נבחרים.
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס / צילום: Reuters, Elizabeth Frantz
הפושעים מסן פרנסיסקו
הכהונות שהאריס מילאה בקליפורניה מקילות על זיהויה עם משבר אכיפת החוק במדינה הגדולה והעשירה ביותר בארה"ב. פשיעה עירונית בקליפורניה יצאה מכלל שליטה, גנבים חדלו להיענש, ועסקים ובתי כולבו גדולים נדחקו אל מחוץ למרכזים עירוניים; חסרי בית ונרקומנים נעשו חלק קבוע של הנוף העירוני.
הרפובליקאים מתכוונים להעמיד במרכז מערכת הבחירות שלהם את מה שהם מתארים כהתרחבות הפשיעה באמריקה. עכשיו הם בוודאי ינסו לחרות את ההתרחבות הזו על מצחה של האריס.
כיוצא בזה הם יטילו עליה את האחריות למשבר הגבול הדרומי של ארה"ב. ממשל ביידן איבד את השליטה על התנועה בגבול, והרפובליקאים טוענים שעשרה מיליון מהגרים לא חוקיים חצו אותו, הסתננו דרכו או הורשו להיכנס ללא אשרה. ביידן הטיל על האריס את הטיפול במשבר הגבול, ובשעתה נמתחה ביקורת חריפה על התנהלותה, לא רק מצד רפובליקאים.
נקודות התורפה האלה הפחיתו את משקלה של האריס בתוך מפלגתה. הרבה לפני עימות הטלוויזיה ששם קץ למועמדות ביידן, דמוקרטים רבים הקלו ראש בסיכוייה לרשת את ביידן ב-2028. סיכויים טובים משלה יוחסו למושלים של שורת מדינות, כולל קליפורניה. אבל הפוליטיקה האמריקאית מניבה לפעמים תפניות לא צפויות.
ב-1945, הארי טרומן, שכיהן כסגן נשיא רק חודש אחד, ירש את פרנקלין רוזוולט כנשיא ומפקד עליון של הכוחות המזוינים בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. שבעה מיליון חיילים סרו למרותו של איש, שרק עשר שנים קודם מעטים ידעו על קיומו, ורק חמש שנים קודם מעטים ייחסו לו איזושהי חשיבות. הוא כיהן כנשיא שמונה שנים מסובכות.
עיתון הבית של ביידן במדינת דלאוור מצטט אותו: ''הכבוד הגדול ביותר של חיי''
אם השחורים יערקו
להאריס יש גם יתרונות בולטים, לפחות על הנייר. מועמדים דמוקרטיים לנשיאות תלויים זה חצי מאה לפחות בתמיכה מסיבית של שני גושים דמוגרפיים: נשים ושחורים. גברים לבנים מצביעים בהמוניהם לטובת מועמדים רפובליקאים. קשה להחמיץ את העובדה שהאריס היא גם אישה, גם שחורה (גם אסיאנית. אבא היגר מג'מייקה, אמא היגרה מהודו). היא גם נשואה ליהודי.
בחודשים האחרונים, אחת הדאגות הגדולות של הדמוקרטים נגעה להיחלשות התמיכה בשני הגושים האלה. היו סימנים שתמיכת השחורים פחתה ב-15%. עדיין רוב עצום של השחורים נאמנים למפלגה, אבל עריקת 15% תקשה לעל המפלגה לשמר את הפרש ניצחונו הזעיר של ביידן לפני ארבע שנים בשורה של מדינות קריטיות.
כל זה, כאמור, "על הנייר". הנחות הגיוניות על דמוגרפיה פוליטית אינן מוכרחות להתממש, אפילו כאשר הגיונן ברור. מינויה של האריס ב-2020 אומנם הפיח התלהבות בין שחורים ונשים, אבל זה היה חלק מהתלהבות כללית לטובת ביידן. ההתלהבות ההיא שככה זה כבר. האריס לא תוכל לסמוך על התגייסות אוטומטית. היא תצטרך להפשיל שרוולים בשעה שהזמן קצר והרוח הפוליטית נושבת בגבו של דונלד טראמפ.
כתבות
ני"ע
