מאז הטבח ב-7 באוקטובר תוגבר מספר החיילים שמוצבים בבסיסים וביישובים בחבל העוטף, ובמרבית מהמקומות הם נתקלים בתשתיות שנפגעו או במבנים ישנים, ונאלצים להצטופף במבנים אזרחיים כמו אולמות ספורט, תרבות ומתנ"סים. כחלק מהכנה לשהייה לזמן ארוך יותר מתגברים בצה"ל ובמשרד הביטחון את בינוי היישובים באמצעות קרווילות ובנייה חדשה, אלא שמדובר בפתרונות שצורכים זמן ומשאבים רבים יותר, ולפי ההערכה בנייה של מבנים חדשים תדרוש לפחות שנה.
● מחדל: מפונים מהצפון שיקיריהם נפטרו צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים על חלקת קבר
● כ-70% ממפוני הדרום והצפון מעידים כי מצבם הכלכלי הורע
● המחקר שמגלה את עומק הפגיעה במפוני הצפון
באגף הבינוי במשרד הביטחון ובמינהלת שיקום העוטף חיפשו פתרון זמני ומהיר לשדרוג תנאי החיילים, והתקשרו עם חברת מבנים יבילים אירופית, ששירתה בעבר כוחות הצלה וצבאות באירועי חירום.
מדובר במבנים "מתקפלים", דמויי מכולה סטנדרטית באורך של שישה מטרים ובמשקל של 1.8 טונות בלבד, שניתן להובילם באופן שטוח ולקפל אותם בתוך דקות לכדי חדר, לאבזר אותו בחשמל ולהתקין בו מזגנים.
זהו פתרון זמני, אך יעיל, לשדרוג מגורי החיילים, מתוך כוונה להמשיך את עבודות הבינוי למבנים קבועים. את המבנים תכננו לפרוש ביותר מ-50 נקודות באזור העוטף, ביישובים כמו נתיב העשרה, רעים, בארי וכרם שלום, ולאחר תהליך רישוי מהיר של שלושה חודשים להשיג רישיונות של חברת החשמל, כיבוי אש ומשטרה.
הפתרון יכול לשדרג את מגורי מאות חיילים לאורך יישובי העוטף, בדרום ואולי אף ברצועת עזה, ולהוציא רבים מהם ממבנים ישנים, חלקם מבנים אזרחיים, אלא שלגלובס נודע כי עיכוב בנושאי תקינת גזי מזגנים מנע את הבאתם לארץ ופריסתם של המבנים היבילים בדרום. זאת משום שהם נבנים בסטנדרט המתאים למזגנים בתקן האירופי החדש, כלומר גודל חלון המזגן תפור למידות המזגנים בתקן החדש.
בצבא, במשרד הביטחון ובחברה המייבאת ניסו למצוא פתרונות יצירתיים וחלופיים למכשול. כעת, לאחר פניית גלובס, מסתמן לראשונה פתרון לבעיה.
גרירת רגליים בוועדה
מקור העיכוב בגרירת רגליים מצד ועדת העבודה והרווחה בכנסת, בנושא תקינת הבאת גזי מזגנים ירוקים לישראל. במרבית מדינות העולם המערבי כבר הושלם המהלך.
זה שנה וחצי שבמשרדי ממשלה, כמו המשרד להגנת הסביבה או משרד הכלכלה, מפעילים לחצים כדי להשלים את החקיקה בנושא, אלא שיו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), מעכב את ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית בוועדה, בשל בקשה להוסיף למזגנים חיישן שיתריע בפני דליפת גז - בקשה שנתפסת על-ידי חברות המזגנים ומשרדי הממשלה כתמוהה, היות שאין לה תקדים בעולם.
ח''כ ישראל אייכלר, יו''ר ועדת העבודה והרווחה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בקרב יצרניות המזגנים סבורים כי החשש ניתן לפתרון על-ידי הכשרה נכונה של מתקיני המזגנים להתקין חיישן סמוך למזגן, אך טוענים כי הדבר פשוט לביצוע, וודאי שאיננו מהווה צידוק לעיכוב החקיקה. למרות לחצים מצד משרדי הכלכלה, הגנת הסביבה והעבודה וכן מצד התאחדות התעשיינים ומערך הכבאות - ועדת העבודה והרווחה התפזרה מבלי לקדם את החוק.
גז המזגנים הירוק והחדש שאומץ באיחוד האירופי (R32) נחשב בעל חתימת פחמן נמוכה יותר מהגז הוותיק המשמש את המזגנים בישראל עד היום (R410), אך הוא דליק יותר.
במכתב שנשלח לאייכלר בחודש אפריל האחרון, שעליו חתומים מנכ"לי משרד העבודה, הכלכלה, הגנת הסביבה ונציב הכבאות הראשי, נטען כי הגז החדש איננו דליק יותר מגז הבישול הביתי, או לחלופין מגזים הממלאים מוצרי צריכה ביתיים כמו מקררים המיובאים כיום ממדינות האיחוד האירופי.
בשל כך, הפתרון המוסכם על כל משרדי הממשלה הוא להסדיר את הכשרת הטכנאים, כך שמעמדם בחוק יהיה שווה לטכנאי גז בישול או חשמלאים החייבים בהכשרה ובתעודה.
ייאסר יצוא לישראל
ישראל היא אחת מהמדינות הבודדות בעולם, נוסף על סומליה ואפגניסטן, שלא אשררו את הסכם קיגלי - שמכתיב הפחתה של שימוש בגזי מזגנים המגבירים את אפקט החממה. פירוש הדבר הוא שאם המדינה לא תנקוף אצבע בנושא עד שנת 2033, היא לא תוכל לייבא גז מזגנים, מוצר שאיננו מיוצר בישראל. עוד קודם לכן, בשנת 2028 צפוי האיחוד האירופי לאסור לא רק על יצוא גזי מזגנים לישראל, אלא גם על יצוא מוצרי חשמל הפועלים על הגז הירוק, כמו מקררים.
אם החקיקה להסדרת טכנאי מזגנים הכוללת את התקן הירוק המתקדם לא תעבור עד סוף השנה, ישראל תהיה חייבת לקצץ בבת-אחת 40% ממכסות השימוש בגז המזגנים הישן, כדי לעמוד בהסכמים הבינלאומיים, דבר שעלול לייקר מאוד את השימוש בגז מזגנים בישראל.
כדי לעמוד בתקנות ההסכם הבינלאומי, במשרד להגנת הסביבה התכוונו תחילה לקצץ במכסות הגז המזהם בשיעור גבוה, על-מנת לאפשר לישראל לעמוד בתקנות הסכם קיגלי. החל מ-26 ביולי נאסר לייבא מהאיחוד האירופי מזגן שאיננו בתקן המתקדם.
אלא שהאי-הסדרה של התקן החדש בכנסת הביאה לצמצום היקף גז המזגנים שנכנס לישראל, כך שמחיר הגז שילש את עצמו ביחס לשנה שעברה.
בקיץ 2023 עלה מכל גז מזגנים בין 300 ל-350 שקל, ואילו מחיריו בחודשי הקיץ הנוכחי נעים סביב 900-1,000 שקל.
בשל המחיר הגואה, במשרד להגנת הסביבה הסכימו להאט את קיצוץ מכסות הגז המזהם (R410) באופן דרמטי. כיום עומד קיצוץ המכסות על 10% מהשוק, בשנה הבאה הוא יעלה ל-15%, בשנת 2026 יעמוד על 25%, וב-2027 ישראל תוכל להתחבר לשאר המדינות שאשררו את הסכם קיגלי, עם קיצוץ של 40%, כך על-פי תוכניות המשרד להגנת הסביבה.
מח"כ אייכלר לא התקבלה תגובה.
ממשרד הביטחון נמסר כי למשרד חוזה עם מספר ספקים לטובת אספקת המבנים המדוברים. מכיוון שהמשרד פועל על בסיס התקינה העדכנית והרלוונטית במדינת ישראל נכון לעת הזו, נדרשת מן הספק עמידה בתקינה בהתאם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.