סלינה נכנסת להליך של חדלות פירעון: "כל האפשרויות החלופיות מוצו"

חברת מתחמי האירוח מישראל סלינה פנתה היום (ב') להליכי חדלות פירעון על רקע קשיי הנזילות המלווים אותה מאז השנה שעברה. בבקשה נכתב כי "כל האפשרויות מוצו ואין סיכוי סביר להימנע מכך".

● ניתוח גלובס | 11 מיליארד שקל נטשו: למה אלטשולר שחם ממשיך לאבד חוסכים
● WSJ | האיש שהפך למיליארדר מבועות פיננסיות בוול סטריט מזהיר: "ההתפוצצות בדרך"  

פחות משנתיים לאחר שהוערכה בוול סטריט בשווי של 1.2 מיליארד דולר, נגעה מניית סלינה  בסוף השבוע שעבר ברמת שפל המשקפת לחברת מתחמי האירוח מישראל שווי של כ־25 מיליון דולר בלבד (ירידה של 99.5% מהמחיר בו החלה המניה להיסחר בנאסד"ק). בשנת השיא של טרנד ה־SPAC בוול סטריט, מאות חברות "מעטפת", ללא פעילות עסקית, גייסו כסף מהציבור וחיפשו עסקים פרטיים שאיתם יוכלו להתמזג. היקפי הכספים הגדולים שזרמו אז לשוק בחיפוש אחר אפיקים שיניבו תשואה נאותה, כשהריבית במשק אפסית, הובילו לכך שלשוק הציבורי הגיעו בדרך זו חברות רבות שלא היו בשלות להיסחר.

אחת מטענות המשקיעים, לאחר שטרנד הנפקות ה־SPAC התקרר, הייתה שהחברות שהגיעו באמצעותן לוול סטריט (במסלול "עוקף הנפקה") הציגו תחזיות ורודות מדי לגבי עתיד עסקיהן: הרבה מהן ציפו לצמיחה מהירה, רווחיות גדלה והשגת נתחי שוק. אלא שבמקרים רבים המציאות בפועל הייתה שונה באופן מהותי מהמצגות למשקיעים.

סלינה היא דוגמה טובה לכך. החברה שהקימו רפי מוסרי (מנכ"ל) ודניאל רודסבסקי, ושהשלימה את המיזוג שלה לחברת SPAC אחרי שהשוק התקרר, בסוף 2022, מפעילה רשת גלובלית של מתחמי אירוח ונופש המיועדים לצעירים. שוויה במיזוג ל־SPAC היה כאמור 1.2 מיליארד דולר.

בין המשקיעים בחברה נמנו שמות גדולים בעולמות העסקים והטכנולוגיה: סר רונלד כהן, לן בלווטניק, גיגי לוי וכן אדם נוימן, מייסד חברת חללי העבודה המשותפים WeWork, שבינה לבין סלינה ניתן היה למצוא לא מעט קווי דמיון. בשני המקרים מדובר על חברות שעוסקות בתחום הכלכלה השיתופית ופונות לדור הצעיר, שמהווה את קהל היעד שלהן. בשני המקרים החברות רשמו התרחבות מהירה במחיר של הפסדים כבדים, מוזגו לחברות SPAC ומחקו למשקיעים כמעט את כל כספם.

כאמור כעת מדווחת סלינה על כניסה להליכי חדלות פירעון, על רקע קשיי נזילות, וטענה של אחד מנושיה בדבר אי עמידה בתשלום הריבית על הלוואה שהעמיד לה. מהדיווח שפרסמה החברה בשבוע שעבר עולה שחברת השקעות אמריקאית (Inter־American Investment Corporation) שהלוותה לסלינה 50 מיליון דולר והייתה אמורה לקבל ממנה תשלום ריבית של 455 אלף דולר החודש, לא קיבלה את הסכום ומבחינתה סלינה בדיפולט, כלומר לא עומדת בתנאי ההלוואה.

לפי המלווה היא תוכל לאכוף זכויות בנוגע לביטחונות שניתנו לה, על נכסי סלינה באמריקה הלטינית. אירוע מסוג זה עלול לעורר אירועי "דיפולט" בהלוואות אחרות של החברה, מה שהוביל לפתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור.

ייתכן שמייסדי החברה, מוסרי ורודסבסקי, חשופים באופן אישי למצב הרעוע של החברה. מהדוח המורחב האחרון שפרסמה סלינה (לשנת 2022) עולה כי "מוסרי ורודסבסקי נתנו, ועשויים להעמיד בעתיד, ערבויות אישיות בגין חובות והתחייבויות אחרות" של החברות "קיבוץ" ו"דקל" שבאמצעותן הם מחזיקים בסלינה, וכן של גופים הקשורים אליהן.

נציין שבנוסף לקשיי הנזילות, סלינה עומדת בסכנה של מחיקת מנייתה מהמסחר בנאסד"ק הן משום שלא פרסמה דוח מורחב על תוצאותיה לשנת 2023 במועד והן מכיוון שמנייתה נסחרת הרבה מתחת לרף שנדרש של דולר אחד. על כך ציינה החברה בדיווח האחרון כי הייתה בתהליך שימוע של הנהלת נאסד"ק וכן כי "בשל מצב הנזילות הנוכחי, החברה עצרה את תהליך הביקורת של הדוחות הכספיים שלה לשנת 2023" ולכן לא תוכל לפרסם אותם במועד שאותו נקבה בהליך השימוע, אמצע אוגוסט.

מימושים שלא מספיקים לייצוב הנזילות

הקשיים הנוכחיים שחווה סלינה מתרחשים לאחר הכנסת משקיע אסטרטגי והסדר חוב בשנה שעברה. המשקיע הוא Osprey, גוף שקשור לחברה האירופית GUS העוסקת בתחום החינוך ופונה לקהל יעד דומה לשל סלינה - סטודנטים וצעירים. גוף זה הזרים תחילה לסלינה 15.6 מיליון דולר באמצעות חוב שניתן להמיר למניות, ובהמשך הודיע על השקעה נוספת של עד 20 מיליון דולר בתמורה למניות.

לפי דיווח האחרון מחודש פברואר, אוספריי מחזיקה ב־41.3% ממניות סלינה, והיא בעלת המניות הגדולה בחברה, בעוד שקודם לכן המייסדים מוסרי ורודסבסקי היו המחזיקים הבולטים עם כ־20% מהמניות. הסדר החוב שבו נטלה חלק גם אוספריי, היה קשור לאג"ח להמרה בסך 148 מיליון דולר בריבית שנתית של 6%, שסלינה הנפיקה ב־2022.
על פי תנאי ההסדר הסכימו מחזיקי האג"ח לדחות את פירעון החוב בשלוש שנים ל־2029 ולהמיר חלק ממנו למניות, אופציות ושטרות מובטחים, כשבמקביל ניתנה להם אפשרות למנות דירקטור, בעוד שלאוספריי ניתנה אפשרות למנות 4 דירקטורים.

לפני המהלכים האלה, במחצית הראשונה של 2023, סלינה הייתה חייבת כ־203 מיליון דולר למחזיקי האג"ח ולמלווים אחרים והיו לה בקופה 24.6 מיליון דולר. נראה שהמהלכים שסלינה ביצעה אמנם שיפרו מעט את המצב, אך הם לא מנעו את קשיי הנזילות אליהם היא נקלעה.

בתחילת החודש החברה דיווחה על מכירת פעילותה באוסטרליה ב־3.1 מיליון דולר לידי אוספריי, שקיבלה גם אופציה לרכישת הפעילות בתאילנד. במקביל, סלינה דיווחה אז על "סוגיות תזרים מזומנים ונזילות" כשלדבריה, מכירת הנכסים תספק לה שבועיים של נזילות לתשלומים קריטיים, והוסיפה כי היא ממשיכה לבחון חלופות אסטרטגיות, לרבות מכירת נכסים - מה שלא קרה מאז.

הכנסות נמוכות בהרבה מהתחזיות

בסוף 2021, כשסלינה דיווחה לראשונה על המיזוג הצפוי ל־SPAC, היא פרסמה תחזיות ורודות לעתיד. אם אלה היו מתממשות, החברה הייתה מסיימת את השנה הנוכחית עם הכנסות של 823 מיליון דולר, צמיחה של 63% ביחס להכנסות של 506 מיליון דולר ב־2023. ה־EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה אמור להסתכם השנה ב־120 מיליון דולר, שיעור של 15% מההכנסות, לעומת 38 מיליון דולר ב־2023.

בפועל, התוצאות רחוקות מהתחזיות. בשנה החולפת עמדו הכנסות החברה על 201 מיליון דולר - הרבה פחות ממחצית הצפי - וברבעון הראשון של 2024 הן היו 49 מיליון דולר, ירידה של 9.2% מהרבעון המקביל.

נתון נוסף שפורסם מתייחס לתקורה הכוללת הוצאות כלליות ואדמיניסטרטיביות של החברה - שהסתכמו ב־38.1 מיליון דולר ב־2023 וב־5.5־6.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024. בתחום זה נרשמה ירידה של כמעט 40% לעומת רבעון מקביל, על רקע מהלכי התייעלות שכללו סגירת מספר מתחמים מפסידים ופיטורי מאות עובדים במהלך השנה שעברה.