אסף רפפורט, מייסד ומנכ''ל WIZ, ולינה קאן, יו''ר ה-FTC / צילומים: עומר הכהן, AP; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הכותב הוא שותף מייסד לוסיד קפיטל, המתמחה בהשקעות טכנולוגיה בשוק הציבורי ובשלבי Growth
מלבד ציונות אמיתית ורצון כן לבנות ענקית סייבר בישראל, מאחורי ההחלטה האמיצה של וויז (Wiz) לסרב להצעת הרכישה בסך 23 מיליארד דולר מגוגל, ייתכן שעומדת דמות מפתח: לינה קאן, יו"ר ה-FTC, רשות התחרות האמריקאית.
● פרשנות | הדילמה של המייסדים, המכה לעובדים: למה נפלה עסקת הענק למכירת וויז?
● וויז הישראלית מוותרת על הצעת הענק של גוגל: תתמקד בהנפקה
● התברגה בצמרת ההייטק הישראלי תוך שנים ספורות: סיפורה של חברת הסייבר וויז
קאן, שמונתה אישית על-ידי הנשיא ג'ו ביידן בשל האג'נדה האגרסיבית שלה מול חברות הביג-טק, סוף-סוף זוכה להצלחה, למרות - או יותר נכון בזכות - הכישלונות בבית המשפט בשנים האחרונות.
חוק ההגבלים העסקיים בארה"ב מאפשר מיזוג חוצה-ענף אבל לא מיזוג מונופוליסטי תוך-ענפי. כלומר, תאורטית לפי החוק, גוגל - שהיא מונופול בשוק הפרסום וחלק מאוליגפול בענן - יכולה לקנות מונופול בתחום אחר (למשל ויזה או חברות רכבות). כך למשל הרכישה של מיקרסופט את חברת המשחקים הענקית אקטיוויז'ן עברה בסוף.
ואולם האג'נדה של קאן היא לחסום כל מיזוג ורכישה גדולה של ביג-טק, ושיתכבדו החברות ויקחו את ה-FTC לבית הדין להגבלים עסקיים. מצידה אגב להפסיד במשפט, כפי שקרה דה-פקטו במעסקת מיקרוסופט-אקטיוויז'ן.
מעניין לציין כי המלחמה בביג-טק חוצה קווים מפלגתיים, ואם דונלד טראמפ יזכה בנשיאות בארה"ב, המצב לא אמור להשתנות. סגן הנשיא המיועד של טראמפ, הסנאטור ג'יי-די ואנס, הביע בעבר תמיכה פומבית בקאן, והוא אחד הקולות הבולטים לפירוק ענקיות הטק - כאחד שצמח בתעשיית ההון סיכון, בליבו של הסיליקון וואלי.
הדילמה של וויז
במקרה של וויז, גוגל יכלה לטעון בבית המשפט כי מדובר בחברת סייבר - תחום שבו יש לה נחיתות מול הענקיות, פאלו אלטו, צ'ק פוינט, זיסקיילר וקראודסטרייק. כלומר, מדובר במיזוג חוצה-ענף, ול-FTC אין סמכות לחסום אותו; ואילו ה-FTC יטען כי וויז היא חברת תשתיות ענן (וסייבר זה תשתיות בסופו של דבר), ולכן זהו מיזוג תוך-ענפי.
המשמעות מבחינת וויז הייתה שנה וחצי-שנתיים של לימבו ודיונים משפטיים, דבר שייצר אבן-נגף משמעותית במשא-ומתן לגבי גובה הפיצוי שגוגל תשלם אם בית המשפט יגבה את ה-FTC.
מול בעלי המניות של וויז עמדה הדילמה: 23 מיליארד דולר עם סיכון גבוה לחסימה בעוד שנתיים, כשבזמן הזה תצטרך לשכנע את הלקוחות הפוטנציאליים שהיא Cloud Agnostic ותעבוד חלק גם עם שחקניות הקלאוד המובילות באנטרפרייז, אמזון ומיקרוסופט בעתיד - לאחר הרכישה של גוגל, וכמובן לקוות שאמזון או מיקרוסופט לא ישימו לה רגליים לאחר שעברה ממעמד שותפה למעמד מתחרה. בזמן הזה תצטרך גם לבצע רכישות למימוש אסטרטגיית הפלטפורמה המוצלחת שלה - או ללכת להנפקה לפי שווי 15 מיליארד דולר בעוד 6-9 חודשים, באמירה חזקה לשוק: הוכחנו שאנחנו בונים חברה לנצח, ואפשר לסמוך עלינו.
מהזווית הישראלית, הדילמה הזו מעידה על ההצלחה של האסטרטגיה של וויז לבנות פלטפורמה ולא פתרון נקודתי של שלוש אותיות בגרטנר, וכן על הציונות האמיתית של היזמים שהיו בין הקולות הבולטים במחאה נגד ה"רפורמה המשפטית" - אלה בחרו לבנות חברת ענק שמרכזה בישראל, שתייצר מקומות עבודה רבים דווקא לעובדים מחוץ למעגלי הפיתוח והסייבר, תצמיח סטארט-אפים רבים מתוכה ותאפשר לעושר העצום לחלחל מעבר לבעלי המניות של וויז או גוגל.