גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לפני 15 שנה יוסיין בולט קבע את שיא העולם בריצת 100 מטר. מי הבא שישבור אותו?

לפני 15 שנה יוסיין בולט קבע את שיא העולם בריצת 100 מטר, אך מאז אף אחד לא הצליח לנפץ אותו, וגם בענפים אחרים זה קורה פחות ופחות ● מה באמת יאפשר לנו לחצות את גבול היכולת, ולמה הסיכוי שזה יקרה בידי נשים גבוה יותר?

יוסיין בולט. הגיע לגבול האנושי? / צילום: ap, Anja Niedringhaus
יוסיין בולט. הגיע לגבול האנושי? / צילום: ap, Anja Niedringhaus

ב־2009 שבר האצן יוסיין בולט את שיא העולם בריצת 100 מטר, כשהגיע לקו הסיום ב־9.58 שניות. אך בניגוד למה שנהוג בדרך כלל במקרים כאלה, הוא לא הוכתר בעקבות ההישג הזה לתואר "האדם המהיר ביותר בעולם". הסיבה היא שהכתר כבר היה שלו - הוא ריסק את השיא של קודמו עוד במשחקים האולימפיים של 2008, שבהם שבר גם את שיא המהירות בריצת 200 מטר (19.19 שניות).

מאז, כבר 15 שנה, שני השיאים החשובים הללו לא נשברו, וסביר להניח שבוועד האולימפי קצת מודאגים מכך. אחד המאפיינים שמייחדים את המשחקים האולימפיים, בשונה מאירועי ספורט גדולים אחרים כמו המונדיאל או ווימבלדון, הוא ענפי ספורט יחידניים מדידים, שבהם יש אפשרות לשבור שיאים. הרעיון ששיא עולם יכול להישבר שוב ושוב מאפשר לנו לחוש גאווה על היותנו חלק מהמין האנושי, שכל הזמן משתפר ומפגין יכולות טובות יותר. לפחות בתחום אחד האנושות הולכת כל הזמן קדימה. אך אולי זו רק אשליה? אולי יש גבול לשיאים שבני אדם יוכלו לשבור?

"אי אפשר לרוץ כמו צ'יטה"

"יוסיין בולט רץ 100 מטר ב־9.58 שניות", אומרת סיגל בן זקן, ראש רשות המחקר במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. "האם יכול להיות שזה הגבול האנושי? ברור הרי שבן אנוש לא יוכל לרוץ 100 מטר בשש שניות, נניח. זה לא תואם את הפיזיולוגיה שלנו. זו מהירות ששמורה לצ'יטות".

ב־1912 עמד שיא העולם ל־100 מטר על 10.6 שניות. ב־1968, באולימפיאדת ניו מקסיקו, החלה מדידה מדויקת עד רמה של מאית השנייה. אז כבר נמדד שיא של 9.95 שניות בידי ג'ים היינס האמריקאי. מאז נשבר השיא 12 פעמים, אבל השיפור הכולל היה רק ב־37 מאיות השנייה. לכאורה אנחנו משתפרים כל הזמן, אבל נראה שלצ'יטה אין סיבה להרגיש מאוימת.

"מומחים לפיזיולוגיה האנושית ערכו חישובים והסיקו שבני אדם יוכלו להגיע למהירות של עד 9.49 שניות ל־100 מטר ולא פחות, אלא אם כן יהיו התפתחויות אבולוציוניות, אבל אלה לא מתרחשות בתוך דור אחד או שניים", אומרת בן זקן. "אם אמנם זה הגבול, הרי שאנחנו כנראה נמצאים באזור התמורה השולית הפוחתת. נצטרך להשקיע יותר כדי להשיג שיפורים הולכים וקטנים". הדברים נכונים לא רק לריצת 100 מטר, אלא גם בתחומים אחרים - שיאים נשברים פחות ופחות. "רק אם נכניס שינוי בשיטת המדידה, נראה לפתע מלא שיאים נשברים".

הירידה בקצב שבירת השיאים מתרחשת בעיקר בענפים ותיקים ועשירים, שבהם כל מאמץ שניתן להשקיע כדי להגיע למקסימום כבר הושקע. "לעומת זאת, נשים למשל עדיין לא הגיעו לגבול היכולת שלהן", אומרת בן זקן, "כי הן התחילו להתאמן ברמה המקצועית ביותר בשלב מאוחר יותר".

בניגוד לבן זקן, שמסמנת את קצה גבול היכולת האנושית בצורה מובהקת, מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל, נזהר קצת יותר. "אני לא חושב שיש מישהו שיודע לומר עד לאן האדם יוכל להגיע. אמירות דומות מהעבר התנפצו. למשל, הטענה שאדם לא יכול לרוץ מייל בפחות מארבע דקות. ב־1954 הגיע הבריטי רוג'ר בניסטר והראה שזה אפשרי. ההישג שלו הסיר גבול מנטלי שהיה לספורטאים בראש, ומאז הגבול הזה נשבר פעמים רבות.

"כלי החישוב והניבוי אמנם השתפרו עם השנים, אבל אני עדיין חושב שכל ניסיון לזרוק מספר צפוי להתבדות. נכון, האדם לא יכול לרוץ כמו צ'יטה, אבל מכאן ועד לומר שביום מסוים נשיג שיא שלא יישבר אחר כך לעולם, הדרך ארוכה".

עם זאת, גם הוא אומר ש"חלק מהשיאים שלא נשברו כבר שנים כנראה הושגו תוך שימוש לא חוקי בסמים, בעיקר בשנות השמונים, אך היום כבר לא ניתן לחזור אחורה ולהוכיח זאת. השיאים האלה רחוקים מאוד מכל מה שהספורטאים שמשחקים לפי החוקים מצליחים להשיג. הפער הזה גורם למקצועות מסוימים באתלטיקה, להירדם ולדשדש, כמו למשל במקצועות הזריקה בנשים (כדור ברזל, דיסקוס, כידון), ולכן אנחנו רואים ירידה גדולה בהישגים כיום, כנראה בשל איבוד האתגר".

עם קצת עזרה מנעליים חדשות

בעניין אחד לפחות אפשטיין ובן זקן מסכימים: יכולות האדם מוגבלות בידי הגנטיקה שלו, והאבולוציה מתרחשת בקצב כזה שלא נזכה לראות את השפעתה בימי חיינו. עם זאת, אפשטיין סבור ששינויי סביבה מספיקים לקדם את האדם למחוזות שלא הכרנו.

"ישנם שינויים משמעותיים בשיטות האימון, בתזונה, ברפואת הספורט", אומר אפשטיין. "אחד השינויים המשמעותיים הוא בתחום בקרת העומסים. אנחנו יודעים היום טוב יותר כמה אפשר לאתגר ספורטאי בלי לפצוע אותו, וכמה זמן בדיוק הוא צריך להתאושש כדי להיות מוכן לעומס הבא. התוצאה היא אימון טוב יותר והישגים טובים יותר".

פרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט על שם היידי רוטברג בבית החולים שערי צדק, מציינת במיוחד את השיפור באימון המנטלי. "כשעומדים על קו הזינוק עשרה אנשים עם מבנה גוף דומה, רובם כנראה ממערב אפריקה, וכולם התאמנו והוזנו לפי הגישות החדשות ביותר, מי שינצח הוא כנראה זה שיש לו הכוחות המנטליים החזקים ביותר", היא אומרת, "אבל גם אנשים שמגיעים מראש עם חוסן זקוקים לאימון מנטלי. יש המון טכניקות לאמן את היכולת הזאת".

ובכל זאת, השיפור העיקרי הגיע עד היום מהטכנולוגיה, טוען אפשטיין. כלומר, גם אם לא יחול שום שינוי ביכולות האדם, שיאים כנראה ימשיכו להישבר. "השיפורים בתוצאות השיא קשורים ברובם בנעליים, בבגדי ים, בקפיציות המסלול", הוא אומר. "השיפורים בתוצאות קשורים בעיקרם לטכנולוגיות כמו נעליים, מסלולים, מוטות קפיצה. אם ג'סי אוונס, שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות, היה מתאמן ומתחרה בתנאים של היום אני די בטוח שהוא היה משפר דרמטית את שיאיו.

"השיפורים הטכנולוגיים הם בכל מקום. נניח בקפיצה במוט - פעם הוא היה עשוי מעץ אגוז, אחר כך במבוק, אחר כך אלומיניום ופיברגלס והיום מסיבי פחמן. זה כמובן מקפיץ את שיאי העולם. לרצים של היום יש נעליים יותר טובות, המסלולים עצמם יותר קפיציים. בריצות ארוכות משתמשים בטכנולוגיה של גלי אור שמכתיבים קצב של ריצה ברמה של שיא עולם. גם זה משפיע".

כלומר, זו לא היכולת האנושית שהשתפרה.
"ההישגים אמנם השתפרו דרמטית במרוצת השנים אבל התרומה העיקרית היא הודות לטכנולוגיה ולסביבה. היו מי שטבעו את המונח 'סימום טכנולוגי' לגבי התערבויות חריגות, לדוגמה חליפות השחייה שנאסרו לשימוש ב־2010".

מחפשים את החריגים גנטית

הקפיצות הטכנולוגיות הן לא רק בעזרים חיצוניים, אלא גם בהבנת גוף האדם והיכולת לרתום אותו לביצועים - לדוגמה, הגילוי שניתן להגדיל את כמות המיטוכונדריות, אותם אברונים שאחראים לייצר אנרגיה בתא, באמצעות אימון בגובה.

לדברי בן זקן, גילויים כמו האימון בגובה הם נדירים, אבל אחד הדברים המעניינים שמדובר עליהם לאחרונה הוא השעון הביולוגי. "יש ספורטאים שהביצועים שלהם טובים יותר בבוקר ואחרים שביצועיהם טובים יותר בערב", היא מסבירה. "בדרך כלל מקצי הגמר הם בשעות אחר הצוהריים. באולימפיאדת טוקיו 2020, מקצי הגמר היו בבוקר. זה שינה את היכולת של כולם. מי שהשעון שלו מותאם לשעות הצוהריים אולי לא הבריק כמו בעבר, ומי שטוב יותר בבוקר, סוף סוף הייתה לו הזדמנות. אלה יכולים להיות פערים זניחים, אבל גם הפערים בין המקום הראשון והשני הם לפעמים זעירים מאוד".

בן זקן מדגישה שחלק מההתערבויות הטכנולוגיות האפשריות כיום בגוף האדם הן אסורות. צריכה של חומרים משפרי ביצועים היא כמובן אסורה (ראו מסגרת), אבל לא רק היא. "למשל, מדברים על משהו שקוראים לו סימום גנטי, למשל שינוי של האופן שבו הגוף מפריש הורמון גדילה. אני לא מכירה מקרה שבו מישהו אכן עשה את זה, אבל הוועד האולימפי התערב מראש ואמר שזה אסור.

"זו דילמה, כי גם הספורטאים הטובים באופן טבעי הם חריגים גנטיים. זה בדיוק מה שמאפיין אותם. למי יש באופן טבעי ידיים ענקיות כמו של השחיין מייקל פלפס או את מבנה הגוף שלו? ומה לגבי היכולות המנטליות לעמוד במתח? באולימפיאדות של 2012 ו־2016 עלתה השאלה לגבי קסטר סמניה מדרום אפריקה, אם היא טרנסג'נדרית או משתמשת בטסטוסטרון כדי לשפר את ביצועיה. בסופו של דבר התברר שהיא אישה ביולוגית, שהגוף שלה מפריש באופן טבעי יותר טסטוסטרון. ככה היא נולדה.

מייקל פלפס. בעל מבנה גוף מושלם למשימה / צילום: ap, David J. Phillip

"התחילו לומר לה, 'תעשי טיפול כדי להיות כמו כולם'. אבל אם מתחילים עם זה, איפה מסיימים? מישהו היה אומר לבולט לחתוך כמה גידים ברגל כדי להתחרות מנקודת פתיחה שווה?".

גם אפשטיין מחדד את שאלת השוויון. "אנחנו יודעים שהמצב של ספורטאית שגדלה בנורבגיה, על תזונה מושלמת מגיל צעיר, טוב מזה של ספורטאית שגדלה, נניח, באלבניה בעוני והתגלתה בגיל מאוחר יותר. אין שוויון בעצם. ההתנגדות לסימום היא כדי למנוע שיפור לא הוגן ביכולות וכדי להפחית את הסיכונים הבריאותיים שבשימוש בחומרים אסורים".

יכול להיות שבעולם כל הזמן אנשים עם שונות גנטית ויכולת לשבור שיאים, אבל מה שישתפר בהמשך הוא היכולת לאתר אותם?
בן זקן: "כן, בעיקרון. כבר היום האיתור של אנשים בולטים מאוד מבחינה אתלטית הוא מקיף. הסקאוטרים מגיעים לכל מקום".

קונסטנטיני: "החוכמה היא למצוא את היהלומים, אותם בני אדם שהמבנה שלהם מושלם למשימה. יש מעטים עם ידיים ורגליים כמו של פלפס וקיבולת ריאות כמו שלו, והוא היה גם במקום הנכון בזמן הנכון. אפשר לראות בסרט כמו 'הרקדן האחרון של מאו' כיצד הסקאוטרים הולכים בין הכפרים הכי נידחים, בוחנים את הילדים מגיל 3 ואומרים להם 'אתה תהיה הרקדן הקלאסי הבא'. אבל עדיין לא מגיעים לכולם. אולי יש בפקיסטן נערה שיכולה להיות הקופצת הכי טובה, אבל אף אחד לא ימצא אותה".

עוד כתבות

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א