העיכוב בהכנת התקציב מקרב את ישראל לקו האדום שהציבו חברות הדירוג

משרד האוצר נמצא בעיצומה של הכנת תקציב המדינה לשנת 2025, אך נראה כי המשימה הופכת למורכבת יותר מיום ליום. בעוד שהדרג המקצועי במשרד מנסה לקדם תוכנית פיסקלית מאוזנת להתמודדות עם הגידול בהוצאות הביטחון, הדרג הפוליטי, ובראשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון, דוחפים דווקא להקלות מס וכלל לא ממהרים לקדם את התקציב החדש.

● עיריית תל אביב נגד פרויקטי תמ"א 38: "עשרות יירדו לטמיון" 
● "מתריס", "הגנה על ישראל": איך סיקרו את נאום נתניהו בקונגרס? 
● האם כדי לשמור על כספי התרומות, האריס הייתה חייבת להחליף את ביידן? 

אחת הנקודות המרכזיות במחלוקת היא העלאת המע"מ ל-18% שאמורה להיכנס לתוקף בינואר 2025. צעד זה, שכבר אושר בכנסת כחלק מתקציב המדינה במרץ האחרון, נתפס על ידי משרד האוצר כאחד העוגנים המרכזיים בתוכנית הפיסקלית לשנים הקרובות. אולם, שמחון לוחץ לביטול המהלך, ומציע במקומו להשתמש בהכנסות הצפויות ממבצע לשחרור רווחים כלואים שהוא מקדם.

המצב מעורר דאגה רבה בקרב גורמים כלכליים, במיוחד לאור הורדות הדירוג האחרונות של ישראל. בפברואר האחרון, מודי'ס הורידה לראשונה בהיסטוריה את דירוג האשראי של ישראל, ובאפריל הצטרפה אליה S&P. שתי החברות ציינו את העלאת המע"מ כצעד חיובי שעשוי לחזק את היציבות הפיסקלית של ישראל. למעשה, העלאת המע"מ הייתה הקלף המרכזי ששיווקו במשרד האוצר ובבנק ישראל לחברות הדירוג במאמצים למנוע את הצעד.

מודי'ס ציינה בהודעתה כי "נכונות הממשלה להעלות מסים היא סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאות מיסים", והוסיפה כי "ככל ויאושרו במלואם, צעדים אלו יכולים לקזז בערך את העלייה בהוצאות הביטחון והריבית הגבוהות יותר".

בעדכון האחרון שפרסמה מודי'ס על ישראל לפני כחודשיים הוסיפה החברה לגבי העלאת המע"מ כי היא "רואה כצעד חשוב במתן מענה להידרדרות בנתונים הפיסקליים, מה שיסייע להגביל את היחלשותם משנת 2025 ואילך". S&P הצטרפה לקו זה וציינה ש"מדינת ישראל נקטה כמה צעדים כדי להכיל את ההשפעה הפיסקלית לטווח ארוך יותר באמצעות העלאת שיעורי מע"מ משנת 2025".

האזהרה של מודי'ס

הניסיונות לבטל את העלאת המע"מ מעוררים חשש כבד שישראל עלולה לחצות את הקו האדום שהציבו חברות הדירוג. שתי החברות כבר הציבו אופק שלילי לדירוג של ישראל, בנוסף להורדת הדירוג, מה שמרמז על אפשרות להורדות דירוג נוספות בעתיד.

המצב מסתבך עוד יותר לאור החשש מעיכובים נוספים בהכנת התקציב. הלו"ז הקבוע לאישור התקציב בממשלה הוא לחודש אוגוסט. לאור העיכובים בשבועות האחרונים מצד סביבתו של ראש הממשלה, שמונעים בינתיים קביעת מסגרות לתקציב והתקדמות בהכנתו מול המשרדים השונים, ספק אם יצליחו לעמוד בזמנים.

גורמים באוצר מעריכים כי ראש הממשלה וסביבתו עשויים אפילו לחתור לתקציב המשכי של אחד חלקי שתים-עשרה ושימוש ב"קופסאות חוץ תקציביות" כמו בתקופת הקורונה, צעד שעלול להחריף עוד יותר את אי-הוודאות הכלכלית.

בעוד שפרופ' שמחון טוען כי "המצב הכלכלי טוב ואין צורך בהעלאת מסים", גורמים בכירים במשרד האוצר מזהירים כי ללא צעדי התכנסות משמעותיים, הגירעון עלול לחרוג מהתחזיות הקודמות. הם מציעים חבילת קיצוצים וגזירות בהיקף של 30 מיליארד שקל לפחות, במטרה להתכנס לגירעון של סביב 4% בשנה הבאה.

לפיכך, האם דירוג האשראי של ישראל מצוי פעם נוספת בסכנת פגיעה? במקום לחזות את העתיד, ניתן לחזור לפרסומים האחרונים של חברות הדירוג. במודי'ס פירטו במפורש במאי האחרון "גורמים אשר יכולים להוביל להורדה של הדירוג" ובתוכם כתבו: "אינדיקציות לכך שהיכולת המוסדית של ישראל מצומצמת אף יותר מכפי שמעריכה החברה כיום לאור הצורך להתמקד בביטחון המדינה יהיו גם שליליות. יתרה מכך, עלייה בסבירות להשפעה שלילית גדולה יותר באופן מהותי על החוסן הכלכלי והפיסקלי של המדינה בטווח הזמן הבינוני, מאשר התחזיות הנוכחיות של החברה, תפעיל לחץ כלפי מטה על הדירוג".

הבה נפרק את האזהרה הזו של מודי'ס למילים פשוטות. "היכולת המוסדית של ישראל" היא בין היתר היכולת של המדינה לקבל החלטות קשות ולעמוד מאחוריהן. העלאת המע"מ, כפי שציינו האנליסטים של סוכנויות הדירוג, היא הבולטת שבהן.

אם הממשלה תבצע סיבוב פרסה בנושא, מודי'ס עלולה לראות בכך "אינדיקציות לכך שהיכולת המוסדית של ישראל מצומצמת אף יותר מכפי שמעריכה החברה". על אחת כמה וכמה אם הממשלה תימנע מהעברת תקציב מדינה מסודר, בניסיון לחמוק מקיצוצים וצעדים כואבים ממניעים פוליטיים. במקרה שכזה, יתממש גם התרחיש הנוסף שממנו מתריעים במודי'ס: "עלייה בסבירות להשפעה שלילית גדולה יותר באופן מהותי על החוסן הכלכלי והפיסקלי של המדינה בטווח הזמן הבינוני".

נובמבר או קודם לכן

לפי לוחות הזמנים הפורמליים, סבב הודעות הדירוג הבאות של ישראל מטעם מודי'ס וS&P יתרחש בנובמבר. אולם, באחרונה הורגלנו בפרסומים "מתפרצים" ומוקדמים של סוכנויות הדירוג לאור התהפוכות בישראל - המלחמה ועוד קודם המהפכה המשפטית. חברות הדירוג עוקבות באדיקות אחר הנעשה בישראל ולא מן הנמנע שיקדימו גם את ההודעות הבאות אם יראו שישראל חוצה את הקו האדום שמתחו בחודשים האחרונים.

דירוג האשראי אמור לשקף את הסיכון שבו מדינה (או חברה עסקית) לא תפרע את חובותיה. אחד המדדים החשובים ביותר עבור האנליסטים בבואם לחשב את הסיכון של מדינה הוא יחס החוב לתוצר. בישראל, היחס הזה נמוך יחסית בהשוואה למדינות מערביות. אולם, הוא נמצא במגמת עלייה מסוכנת מאז השנה שעברה. לפי תחזית S&P, שמחשבת את הנתון באופן מעט שונה ממשרד האוצר, החוב של ישראל צפוי לקפוץ מ-60.5% תוצר ב-2022 לרמה של 69.3% תוצר ב-2025, וכמעט ללא שינוי ב-2026.

הדירוג של ישראל ב-S&P עומד על רמה של A פלוס, לאחר שירד מרמת שיא של AA מינוס. מודי'ס מדרגת את ישראל בדרגה אחת נמוכה יותר מהמתחרה המרכזית שלה, ברמה של A2, המקבילה ל-A בסולם של S&P. סוכנות הדירוג השלישית, פיץ', נותנת לישראל ציון של A פלוס. כל שלוש החברות מציבות תחזית שלילית לישראל.