פעם נוספת מצאו את עצמם שופטי בג"ץ בתיק שהיו מעדיפים לא לשבת בו. אף שופט כמעט לא אוהב להכריע בעניינים של עיתונאים (חנן מלצר היה חריג לכלל הזה, וגם לעוד כמה כללים). אתה בעין הסערה, ומה שלא תעשה - תחטוף בראש. וכאן גם ברור לגמרי שמדובר באירוע נפיץ במיוחד.
הדרמה הגדולה שעלתה בבירור מהדיון שהתקיים היום (ה') היא לא יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. אכן, שלט במשרד כבר יש, והיא יושבת בו בפועל כבר חודש בערך, אבל הסיכויים שהמינוי שלה יאריך ימים הולכים ונראים נמוכים. הברדק בחדשות 13 הולך וגדל מעבר למה שצפו, וגורמים שונים מאותתים שלא לשם כיוון לן בלווטניק.
הדרמה הגדולה היא ההלכה שיכולה לצאת מהסכסוך הזה. אומרים ש-"Hard cases make bad law". המשימה של השופטים היא לגרום לתסריט הגרוע הזה לא להתרחש הפעם. זו לא משימה פשוטה.
● בג"ץ מאותת: המשפט המינהלי חל על דירקטוריון חדשות 13
● ראיון | כשהחברה בכאוס ורגע לפני הדיון המכריע, מנכ"לית חדשות 13 טוענת: פוליטיקאי זו לא מילה גסה
בדיקת הפרוצדורה
השאלות בדיון הזה נחלקות לשתי רמות. ברמת המיקרו - שמאלוב-ברקוביץ' עצמה. המינוי שלה, הדירקטורים שבחרו בה והכשירות וההתאמה שלה לתפקיד. הצפי הדי ברור הוא להתערבות פה, בעיקר בעניין הפרוצדורלי, כלומר בשאלה איך התקבלה ההחלטה על המינוי, האם הדירקטורים היו נגועים בניגוד עניינים, האם התשתית העובדתית הייתה מספקת, והאם ההליך היה תקין. הבחינה הזו יכולה להשיב את הדיון לדירקטוריון של 13, לכל הפחות, שיכריע. לא ברור שהוא ידון בכך שוב אם יידרש.
ברמת המאקרו נשאלות שאלות גדולות הרבה יותר, וההכרעה בהן דרושה כדי לפתוח בכלל את הדלת לדון במינוי הקונקרטי: מה היא חברת חדשות? האם היא חברה פרטית? "יוסף דגים מלוחים ובניו", כמו שקרא לזה השופט יצחק עמית? האם היא חברה דו-מהותית, כלומר חברה פרטית עם מאפיינים ציבוריים, המקנים פתח לביקורת שיפוטית? או שהיא משהו אחר בכלל, שלא בהכרח מוכר היום - ציבורית בכניסה אליה למשל, פרטית בשאר.
השופט עמית דיבר בדיון על "משרעת", כלומר על ספקטרום של דו-מהותיות. איפה ממוקמת חברת החדשות על הספקטרום הזה? השאלה עד כמה השלכות רוחב יהיו להכרעה הזו עומדת גם היא במחלוקת. האם רק על הערוצים 12 ו-13? על מינוי מנכ"ל בלבד, או גם על תכנים?
החשש שהעלו רשת והרשות השנייה - ממקום אסטרטגי, אותנטי או שניהם, לא שזה משנה - הוא מהתערבות פוליטית דווקא דרך פתיחת הצוהר הזה. האם זה חשש סרק? שאלה, בעיקר כאשר על אלה יושבת הידיעה, שמכה כעת גם באזרחי ארה"ב, שלא ניתן לדעת מי יהיה השופט שיכריע בעתיד בשאלות של חברת חדשות. מי שם חשב ששופטים ישחררו את דונלד טראמפ מהליכים פליליים או יבטלו את הזכות להפיל. האם אנחנו רוצים שכל שופט ייכנס לשאלה הזו? הרחבה של הביקורת השיפוטית עשויה להיות חרב פיפיות. כך גם הרחבה של הסמכויות של נציגי הרשות השנייה.
הזדמנות לתזה עדכנית לגבי מעמד העיתונות בישראל
ומנגד, הכרעה שלפיה חברת חדשות היא חברה פרטית, אותה חברת "יוסף דגים" של השופט עמית, גם לה יהיו השלכות קשות מאוד. גם במישור המחויבות לחדשות, לחדשות אמיתיות, לאמת, לעובדות; וגם במישור של החלטות כלכליות או פוליטיות.
הרשות השנייה טוענת שכאשר יש הפרות חזיתיות, היא פועלת, אבל השיניים שלה חלשות מאוד. שיני חלב של פעוט. המניעה של אירועים בעייתיים ברמה החדשותית, כמו עירוב של אינטרסים מסחריים עם תכנים חדשותיים או השפעות פוליטיות פרופר, צריכה לקרות קודם, הרבה לפני שהרגולטור מרים את הראש שהוא ממילא מתקשה להרים.
מעניין אם השופטים ינצלו את הפלטפורמה שניתנה להם לומר פעם אחת ולתמיד מה בדיוק התפקיד של הרשות הזו, ומה הציפייה ממנה. מה מעמדם של הדירקטורים מטעמה, ובאיזה שלב הם צריכים להסתכל על הנעשה סביבם ולומר - זה במגרש שלי.
במובן רב, השאלה הזו קשה הרבה פחות מזו שתחייב את השופטים להכריע בעתידן של חברות חדשות. הם יצטרכו לשרטט נתיב מתוחכם ועדין שמבהיר מה הן חדשות ומה מחזק את העצמאות של עיתונאים, אך לא מסכן את העתיד במהלך הרחב יותר ששוק התקשורת בישראל פונה אליו.
היכרות עם השופטים מלמדת שעשויים בהחלט להיות ביניהם חילוקי דעות לגבי כל מיני רבדים, אך שנדמה כי הדלת הראשית, לביקורת כלשהי, מוסכמת על כל השלושה.
התיק הזה יכול להיות הזדמנות לתזה חדשה ועדכנית לגבי מעמד העיתונות בישראל, שתואמת את צורכי השעה ומקנה הגנה לציבור. הגנה אמיתית. מעניין אם השופטים יעשו בה שימוש, ואם יהיה זה שימוש חכם. אם הם יצליחו, יהיה זה שירות אדיר לאזרחים בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
