האיום החדש של ארדואן: פלישה טורקית לישראל

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן מדרדר את יחסיה של אנקרה עם ישראל לאורך החודשים האחרונים לשפל חדש כמעט על בסיס שבועי, ואתמול (א') נראה כי הוא הביא לשיא חדש עם איום לפלישה לישראל - לא פחות.

● המדינה שאיראן שומרת לסוף: הזירה החדשה שיכולה להתלקח בצפון
● המומחה שמסביר: כך עשויה להיראות התגובה של ישראל לאסון בצפון 

"אנחנו מוכרחים להיות חזקים מאוד במטרה שישראל לא תוכל לעשות את הדברים הללו לפלסטין", אמר נשיא טורקיה. "בדיוק כפי שנכנסנו לקרבאך, בדיוק שנכנסנו ללוב, אנחנו עשויים לעשות להם את אותו הדבר. אין דבר שאנחנו לא מסוגלים לו. אנחנו רק מוכרחים להיות חזקים".

בדבריו השווה ארדואן למעורבות הצבאית הטורקית, ששלחו כוחות לסייע לאזרבייג'ן במלחמת קרבאך השנייה ב־2020, שבה אזרבייג'ן ניצחה בזכות אמל"ח ישראלי רב. כמו כן, טורקיה מעורבת צבאית בלוב, שבה התחוללה מלחמת אזרחים בין השנים 2020-2014 - ועדיין לא יציבה במיוחד.

הלילה (בין ראשון לשני), משרד החוץ הטורקי והשר העומד בראשו, הקאן פידאן, יישרו קו עם הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן. "כפי שרוצח העם היטלר סיים, כך יסיים רוצח העם נתניהו", איימו באנקרה. "כפי שהנאצים רוצחי העם נתנו את הדין, גם מי שניסו להשמיד את הפלסטינים יישאו באחריות. האנושות תעמוד לצד הפלסטינים".

ריסוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות 

במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ארדואן מיקד את הפגיעה ביחסי טורקיה־ישראל בקשרי המסחר בין המדינות. בתחילה הוא החליט בחודש ינואר להסיר את ישראל מרשימת המדינות המועדפות ליצוא. שלושה חודשים לאחר מכן הוא החריף את צעדיו עם איסור יצוא לישראל של 54 פריטים, רובם מתחום הבנייה. לבסוף, כפי שנחשף בגלובס, הוא החליט במאי על אמברגו סחר גורף עם ישראל. רק כמה שעות לאחר אותה חשיפה בגלובס, יצאה ההודעה הרשמית של משרד המסחר הטורקי.

הצעד, כמובן, פגע מאוד בהיקף הסחורות הטורקיות שמיובאות לישראל. לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של טורקיה, היקף היצוא הטורקי לישראל צנח מ־308.6 מיליון דולר באפריל ל־1.5 מיליון דולר בלבד במאי - צניחה של 99.5%. בד־בבד, מתחילת השנה חלה צניחה ל־1.5 מיליארד דולר בין החודשים ינואר-מאי, מ־2.44 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הנתונים אומנם משקפים ירידה חדה בהיקף הסחר, אך לא משקפים אותם במלואם. הסיבה לכך היא שיבואנים רבים ממשיכים לנצל פרצות באמברגו הטורקי, שבאנקרה מתקשים לאכוף. המרכזיים שבהם: אפשרות לייבא לרשות הפלסטינית אל יבואנים שכבר ניהלו קשרים עם טורקיה, כאשר הנמלים שמשרתים אותם הם, כמובן, נמלים בישראל. עם הגעת הסחורה לישראל, מבצעים החלפת בעלות - והסחורה נשארת בישראל.

אפשרות אחרת היא יבוא דרך מדינה שלישית, שבמסגרתו הסחורה נשלחת, למשל, לסלובניה. ברגע שהסחורה מגיעה לעיר הסלובנית או לכל נמל במדינה שלישית אחרת, מורידים את הסחורה לרציף, בין שמדובר במכולה שלמה ובין שמדובר בסחורה שמילאה רק חלק ממנה, ומבצעים הליך שנקרא שטעון. בשלב זה מסבירים למכס המקומי שהסחורה אינה נכנסת למדינה. בנמל מחליפים את שטרי המטען, מעמיסים לאונייה אחרת - ומשם ליעד הסופי: ישראל.