ארדואן מאיים בפלישה: מה עומד מאחורי ההודעה החריגה ומה הכוח הצבאי של טורקיה?

טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שכוננה יחסים עם ישראל לפני 75 שנה. אולם אתמול (א'), לראשונה אי־פעם, מנהיג המדינה, רג'פ טאייפ ארדואן, איים בפלישה למדינת ישראל - כפי שטורקיה הייתה מעורבת במלחמות בקרבאך ובלוב.

זה אומנם לא מפתיע שארדואן, הידיד הקרוב של ארגון הטרור חמאס, שוב תוקף בדבריו את ישראל, אך נציין כי גם במסדרונות משרד החוץ הופתעו מאוד למשמע דבריו של נשיא טורקיה ודאגו אמש לוודא היטב כי אלה אכן נאמרו. 

● האיום החדש של ארדואן: פלישה טורקית לישראל
● המדינה שאיראן שומרת לסוף: הזירה החדשה שיכולה להתלקח בצפון
● ארדואן מאותת על התקרבות מפתיעה לאסד, ומעורר מחאות בצפון סוריה

במסגרת רצף אירועי מלחמת "חרבות ברזל" והשפל החדש ביחסי ישראל־טורקיה שאליו מביא ארדואן כמעט על בסיס חודשי, לאחר צעדים כמו הפסקת טיסות ואמברגו סחר, זה באמת אירוע שלא קורה כל יום, אם בכלל. "נתניהו, מבצע רצח העם בפלסטינים, יפגוש את גורלו של היטלר", יישרו במשרד החוץ הטורקי קו עם השיח התוקפני של הנשיא.

אז מהיכן נובע האיום החריג, ובאיזו מסגרת נאמרו הדברים? מהי עוצמתה הצבאית של טורקיה? האם יש לקחת את דבריו של ארדואן ברצינות? מה מצב יחסיו עם הפלסטינים? וכיצד איראן, שבמילא מנצחת על המערכה הרב־זירתית, מעורבת גם בסוגיה הטורקית? גלובס עושה סדר.

מהיכן נובע האיום, והיכן אמר ארדואן את הדברים?

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן הגיע ביום ראשון לכנס של מפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) בראשותו בעיר ריזה. זהו אינו אזור מקרי שבו אמר את הדברים ארדואן, משום ששורשי משפחתו באותו מחוז, והוא מהווה מוקד מצביעים בולט שלו.

"ההצהרה של ארדואן מושפעת מהנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס", אומר ד"ר חי איתן כהן־ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "כבר כמה ימים ברצף שארדואן נתן הצהרות לתקשורת הטורקית נגד נתניהו, וכעת הוא החריף אותן".

באופן חריג, אותו איום של ארדואן הגיע יממה לאחר שנשיא טורקיה בכלל תקף בריזה את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. הוא סיפר כי יו"ר הרשות הפלסטינית הוזמן לשאת דברים בפרלמנט באנקרה, אך לא הגיע. "הוא צריך להתנצל בפנינו", אמר ארדואן. "נראה אם יגיע". בשורה התחתונה, לפי העדכונים האחרונים, נראה כי אותה נזיפה ציבורית הועילה - ואבו מאזן יגיע בתקופה הקרובה לנאום בפני הפרלמנט הטורקי.

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומומחית למדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, מספרת כי לאחרונה התמודד ארדואן עם לחץ ציבורי רב בעקבות הופעת נתניהו בקונגרס.

"אזרחים טורקים באו בביקורת לארדואן מדוע הוא לא מזמין את אבו מאזן בתור צעד נגד להזמנת נתניהו לקונגרס. בד־בבד, ישנם מבקרים שדורשים להזמין לפרלמנט הטורקי את יו"ר הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה".

ד"ר כהן־ינרוג'ק רואה בצעד כניסיון של נשיא טורקיה לשנות את נושא הדיון. "ברגע שהוא אמר את ההצהרה יוצאת הדופן, אז אנחנו מדברים על ההצהרה של ארדואן. הוא שינה את השיח הציבורי, ואף אחד לא מתייחס לשאלה מדוע אבו מאזן לא הגיע לפרלמנט הטורקי ולמה הנאום של נתניהו היה כה מוצלח".

מהי העוצמה הצבאית של טורקיה מול ישראל?

בדירוג Global Fire Power (GFP) לשנת 2024, דורג צבא טורקיה במקום השמיני בעולם, לעומת ישראל שניצבה במקום ה־17. במרבית המדדים המרכזיים - בהם כוח־אדם, צבא יבשה, עוצמה, תקציבים ולוגיסטיקה - טורקיה גוברת על ישראל. מנגד, ישראל עולה על טורקיה בעוצמה האווירית, בזכות מטוסי ה־F-35 שאין לטורקיה, בעקבות התעקשותו של ארדואן לרכוש סוללות הגנה אווירית מדגם S-400 של רוסיה.

באותו דירוג, איראן - שנמצאת בחודשים האחרונים בקשרים קרובים מאוד עם טורקיה ככלל ועם שר החוץ הקאן פידאן בפרט - דורגה במקום ה־14.

מה המצב של יחסי טורקיה־איראן בצל המלחמה?

"טורקיה מתנהגת דה־פקטו כמדינה שקרובה יותר לאיראן מאשר למערב", מציינת ד"ר לינדנשטראוס. "ראינו זאת באיומים של טורקיה נגד קפריסין, שנאמרו לאחר איומים דומים מאוד של חסן נסראללה. מעבר לכך, טורקיה נמנעה מגינוי רצח האזרחים בגולן, וכשאיראן תקפה את ישראל באפריל, טורקיה גינתה את 'הפרובוקציה הישראלית'. בעבר, אם היו פיגועים בתל אביב לדוגמה, טורקיה הייתה מביעה צער. כעת רואים שטורקיה עוינת לחלוטין את ישראל".

בתל אביב עדיין פעילה שגרירות טורקיה. אם כך, מה תפקידה כאן?

"א־נורמליה בולטת במשבר הנוכחי היא שמבחינה דיפלומטית אין החמרה יחסים", מסבירה ד"ר לינדנשטראוס. השגרירים בתל אביב ובאנקרה הוחזרו להתייעצויות, אבל לא הורד דרג היחסים הדיפלומטיים. זה מסביר מדוע לא נראית פעילות לסגירת שגרירות. לישראל אין אינטרס להוסיף לחזיתות הרבות שאיתן היא מתמודדת עוד אחת, ואילו לטורקים חשובה הגישה לפלסטינים, שאותה הם יכולים להשיג דרך ישראל. ובכל זאת, מתרבים סימני השאלה סביב היחסים הדיפלומטיים בין המדינות".

מהם האינטרסים הכלכליים של ישראל בשימור קשרים עם טורקיה?

ראשית, אין זה סוד שטורקיה הייתה שותפת סחר משמעותית של ישראל, אך כבר לא עוד בשל האמברגו של ארדואן. לפי נתוני אנקרה, היצוא הטורקי לישראל בחודש מאי הסתכם בכ־4.42 מיליון דולר בלבד - צניחה של 99% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה, היקף היצוא הכולל של טורקיה לישראל ירד ב־38.4% ל־1.42 מיליארד דולר. עם זאת, לישראל יש אינטרס מובהק בשימור יציבות מסויימת בקשרים בין המדינות, עד כמה שאפשר, והוא האנרגיה.

ספקית נפט משמעותית מאוד של ישראל היא אזרבייג'ן, והזהב השחור מגיע ממנה בצינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC). כלומר, כדי להגיע לישראל, הוא מובל עד לנמל ג'ייהאן בדרום טורקיה, מועמס על מכליות - ומשם מגיע לחיפה. לפי נתוני לשכת המכס של באקו, יבוא הנפט הישראלי מאזרבייג'ן זינק במחצית הראשונה של 2024 ב־55% ל־1.583 מיליון טונות תמורת כ־989 מיליון דולר.

על אף המלחמה ואופן יצוא הנפט האזרבייג'ני לישראל דרך טורקיה, ישראל עלתה מהמקום השלישי בטבלת יצוא הנפט האזרבייג'ני במחצית הראשונה של השנה שעברה, למקום השני השנה. ככלל, בין החודשים ינואר-יוני, ישראל היוותה יעד של 14% מיצוא הנפט של אזרבייג'ן. לפניה עמדה רק איטליה עם 4.273 מיליון טונות. זו בשורה טובה לישראל, שהרי ידיד קרוב של ארדואן הוא נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב. בעקבות כך, בתחום הנפט לא רק ישראל נמצאת במלכוד, אלא גם ארדואן.

לסיכום, האם צריך לקחת את האיום של ארדואן ברצינות?

ד"ר כהן־ינרוג'ק: "את הדברים אמר נשיא טורקיה ולא איזה פוליטקאי זוטר. לכן, כל מילה שנאמרת מפי נשיא המדינה הטורקית צריך לקחת בכובד־ראש".