מאז 7 באוקטובר נרשמו אלפי תקיפות בגבול לבנון, הן מצד חיזבאללה והן מהצד הישראלי. הלחימה בגבול מתרחשת על בסיס יומיומי, אך בסוף השבוע התרחש אירוע יוצא מן הכלל והחמור בו 12 ילדים ונערים נהרגו מפגיעה ישירה של רקטה במגרש כדורגל במג'דל שמס.
● טיסה בגובה נמוך: למה לא הצלחנו ליירט את הרקטה הקטלנית שפגעה במג'דל שמס?
● סמוטריץ' קורא להסלמה בצפון, אך התקציב שהוא מכין ל-2025 לא מותאם למלחמה
● נשיא טורקיה מאיים לפלוש לישראל. למה ארה"ב שותקת?
● המדינה שאיראן שומרת לסוף: הזירה החדשה שיכולה להתלקח בצפון
עם החשש הגובר להסלמה בגבול, תרחיש האימים של מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה חוזר לתודעה הציבורית. ארגון הטרור השיעי הוא בעל כוח אדם ואמצעים רחבים בהרבה, כמותית ואיכותית, מאלה של חמאס, הג'יהאד האסלאמי ויתר ארגוני הטרור ברצועת עזה גם יחד.
על כן, כפי שחיזבאללה לא שש להיכנס למלחמה כוללת עם ישראל בשל המצב הכלכלי החמור בלבנון, לא בטוח כלל שבישראל מעוניינים במלחמה זו. למלחמה פעילה בצפון צפוי להיות מחיר כלכלי כבד, מעבר לזה שכבר נגבה כעת: מליאת הכנסת אישרה במרץ את תקציב 2024 המעודכן שבו הוקצו לביטחון 117 מיליארד שקל, 55 מיליארד שקל יותר מהמתוכנן.
מאזן האימה בצפון נובע בעיקר מהערכת ה־CIA כי לחיזבאללה יש ארסנל כולל של כ־150 אלף טילים ורקטות. כלומר, בהשוואה למתקפת הטילים חסרת התקדים של החמאס ב-7 באוקטובר, אז נורו כ־3,000 רקטות ופצצות מרגמה לישראל, חיזבאללה מסוגל להחזיק קצב אש כזה במשך כחודש וחצי. לצורך ההשוואה, לכל אורך מלחמת לבנון השנייה הארגון שיגר לישראל כ־4,000 רקטות - רובן קטיושות לטווח של עד 30 ק"מ. הפעלה של כלל אמצעי חיזבאללה לטווחים ארוכים המגיעים עד עכו, כפי שקורה כיום, תדרוש מהעורף התמודדות מאתגרת בהרבה.
האתגר לכיפת ברזל
"היכולות של חיזבאללה הרבה יותר גדולות משל הארגונים בעזה. מבחינת חמאס, אם דיברנו על 20 אלף כלים אוויריים - בחיזבאללה זה 150 אלף", אומר לגלובס ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "מרבית האמצעים של חיזבאללה הם לטווח קצר של 20-10 ק"מ, שבהם כיפת ברזל מאותגרת בגלל שהם טסים בגובה נמוך מאוד. יש ברשותם גם טילי פתח 110 לטווח ארוך יותר וטילים מדויקים, כולל סקאד D ו־C בודדים ל־700 ק"מ שמכסים את כל ישראל. יש גם כטב"מים מתוצרת עצמית על סמך ידע איראני לטווח של עד 400 ק"מ וטילי שיוט שמספרם לא ידוע".
יכולות התקיפה החדשות של חיזבאללה הופעלו נגד ישראל בחודשים האחרונים, בדמות הפעלת רקטות בורקאן לטווח של 10 ק"מ. הסכנה בבורקאן אינה נובעת מהטווח, כי אם מיכולת הרקטה לשאת חצי טון חומר נפץ ולגרום נזקים כבדים. זו רקטה שפיתח חיזבאללה בעצמו בתמיכה איראנית, וכעת הוא מנצל את הניסיון שצבר בהפעלתה במלחמת האזרחים בסוריה.
ד"ר קליסקי ציין במאמר בנושא כי טווח הפעולה הקצר של הרקטה לא מאפשר יירוט קינטי, לדוגמה בעזרת כיפת ברזל. הוא מסביר כי את הבורקאן ניתן להפיל באמצעות מיירט לייזר, שמשגר קרן אור אל המטרה בחלקיקי שניות ו"מבשל" חלקים קריטיים ברקטה. אולם מערכת מגן אור של רפאל, שפועלת בטכנולוגיה זו צפויה להיות מבצעית רק במחצית השנייה של 2025.
רקטה אחרת שמאתגרת מאוד את מערך ההגנה האווירית הישראלי היא "פאלאק 1", שהביאה לאסון במג'דל שמס. זו רקטה מתוצרת איראנית שמשתמשים בה בחיזבאללה לטווח של עד 11-10 ק"מ, משקלה כ־113 ק"ג והיא בעלת ראש נפץ של 50 ק"ג.
החוקר הבכיר מסביר כי ייתכן שהרקטה, ששוגרה מאזור צפונית לכפר שבעא שבדרום לבנון - פגעה במג'דל שמס בגלל ש"חיזבאללה, לעתים, עשויים לרמות את המערכת עם כטב"מים דמה ותוך כדי שיגור רקטה, או שיגור כמה רקטות יחד. אפשרות נוספת היא שיגור לטווח קצר. כיפת ברזל יעילה לרקטות שמשוגרות לגובה מסויים, ובמקרה שהטיל שוגר בגובה נמוך, היעילות שלה פוחתת".
"הסיבה נוספת שעלולה להשפיע על יעילות היירוט היא שכיפת ברזל צריכה זמן כדי להגיב לרקטה. טילי נ"ט מדגמי קורנט, לדוגמה, מגיעים למהירות של כ־300-400 מטר לשנייה. מנגד, רקטות גדולות נושאות מנועים גדולים ביותר מהקורנט, עשויות להגיע ל־800-700 מטר לשנייה, ואף יותר מכך. המשמעות היא שרקטה כזו מכסה טווח של 10 ק"מ בכ־12 שניות. לכן, לכיפת ברזל קשה יותר ליירט אותה".
טילי נ"ט מאיראן ומסין
אמצעי נוסף שחיזבאללה מפעיל בהיקפים גדולים יחסית הוא טילי נ"ט מדגם אלמס 1 - חיקוי איראני לטילי גיל (ספייק MR) של רפאל. איראן מצילחה לחקות את הטילים ע"י הנדסה הפוכה - תהליך שבו מצליחים לשים ידיים על אמצעי, מומחים מנתחים לעומק את מרכיביו - ואז מייצרים אחד מחדש. בתקשורת האיראנית נטען כי אלמס 1 יכול לעקוב אחר מטרה עד למרחק של כשמונה ק"מ.
ד"ר יהושע קליסקי מוסיף כי לפי מכון המחקר Small Arms Survey מז'נבה, ברשות חיזבאללה ישנם גם טילי נ"ט מתוצרת סינית מדגם MANPADS. זה טיל נ"ט שארגוני טרור פרו־איראניים כמו חיזבאללה ודומיה אוהבים מאוד, אך לא רק הם. לפי מכון המחקר השוויצרי, 12 דגמים שונים של MANPADS נמצאו בשימוש בקרב ארגוני טרור ב־13 מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בשנים 2023-2015.
האיראנים גם דאגו לצייד את חיזבאללה בכטב"מים רבים ומגוונים. ארגון הטרור הצפוני מחזיק מל"טי איסוף ומל"טי תקיפה. מנגד, ברור כי גם נסראללה חזה היטב בתצוגת התכלית של מערך ההגנה האווירית של ישראל מול המתקפה האיראנית ב־14 באפריל, והבין כי לצה"ל יש יכולות מתקדמות בתחום.
אך לחיזבאללה יש גם יכולות הגנה אווירית, שבאמצעותן הצליחו בארגון הטרור ליירט מל"ט הרמס 900. "יכולות ההגנה האווירית של חיזבאללה משמעותיות", מציין ד"ר קליסקי. "בחלק מהמקרים הם משתמשים בטילים יחסית פשוטים, אבל ברשותם סוללות S-200 מתקדמות יותר ואף טילי 358. אלה טילים משוטטים שלא מכוונים למטרה מסוימת, אבל כשהם מוצאים את המטרה - הם מוכוונים אליה ופוגעים".
תמיכה טורקית
מעבר לארסנל טילים מלא, לחיזבאללה יש כוח אדם רחב. מנהיג הארגון חסן נסראללה אמנם כבר טען לפני כשלוש שנים כי יש בידיו כ־100 אלף לוחמים, אבל ב־CIA העריכו לפני כשנתיים כי הארגון מונה כ־45 אלף לוחמים - כ־25 אלף מתוכם מילואים. לאלה ניתן להוסיף, כפי שבא לידי ביטוי מאז תחילת המלחמה, את אנשי ארגון אמל השיעי, חמאס לבנון וארגוני טרור אסלאמיסטיים נוספים.
סוגיה מדאיגה, במיוחד על רקע איומי נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן לפלוש לישראל, היא הפיכת לבנון ליעד של ג'יהאדיסטים נגד ישראל. עוד הרבה לפני שהתייר הטורקי חסן סקלאנן ביצע בחודש מאי פיגוע דקירה בירושלים, בתקיפה ישראלית בלבנון נגד בכיר חמאס חוסלו שני אזרחים טורקים. כלומר, ניתן לזהות מגמה שהולכת ומתקדמת של טורקים ג'יהאדיסטים שמזהים בישראל יעד - בין שזה בשטח ישראל ובין שלאורך הגבולות.
אסדות הגז: יעד חדש ומרכזי
זירה נוספת מול חיזבאללה היא ימית. כבר במלחמת לבנון השנייה הצליח הארגון לפגוע בסטי"ל אח"י חנית בעזרת טיל נגד ספינות, תקיפה שגבתה את חייהם של ארבעה לוחמים. כשחיזבאללה רצה להפגין כוח בעת המו"מ על הגבול הימי בין לבנון לישראל ב־2022, הוא שיגר חימושים משוטטים (מל"ט מתאבד) לעבר אסדת הגז כריש. אלה יורטו בידי טילי ברק ביירוט מבצעי ראשון. לא פחות מן האיום של החימושים המשוטטים, טילי ברק מיועדים להתמודד גם עם טילי יאחונט (טיל שיוט נגד ספינות) המתקדמים מתוצרת רוסית לטווח של כ־300 ק"מ, שכנראה הגיעו לידי חיזבאללה.
נזכיר כי שעות לפני האסון במג'דל שמס, מערכת כיפת ברזל שיושבת על ספינות סער 6 - יירטה אמצעי בלתי מאויש שטס, כנראה, לעבר כריש. אסדות הגז הן חלק מהותי בהבדל בין משימת ההגנה במלחמת לבנון השנייה ב־2006 והיום. בשנים האחרונות ישראל הפכה לעצמאית בתחום הגז הטבעי ואף מייצאת אותו דרך צינורות לירדן ולמצרים - אבל זה הופך את הנכסים האסטרטגיים, האסדות, ליעד.
כריש, שנמצאת בצפון המים הכלכליים של ישראל, צפויה להפוך ליעד מרכזי בעת מלחמה - בדיוק כמו אסדת הגז המרכזית של ישראל, לוויתן. בהתחשב בהחלטה המיידית של משרד האנרגיה והתשתיות להשבית את אסדת תמר הדרומית ב־7 באוקטובר, השבתה שנמשכה חודש, לא מן הנמנע שהחלטות דומות יתקבלו עם פרוץ מלחמה כוללת בצפון.
באסדת כריש ממשיכים בעבודה שגרתית לפי שעה, כאשר זו האסדה היחידה שכלל הפקתה מופנית למשק המקומי, וסיפקה כ־34% מהתצרוכת המקומית בשנה שעברה. בד בבד, במשרד האנרגיה והתשתיות וחיל הים נערכים לתרחישים שונים, ובמידת הצורך יגיעו להחלטה על השבתת אסדות. בתרחיש בו מלחמה כוללת עם חיזבאללה תביא להפסקת ההפקה באסדת כריש, צפוי גל הדף בתחום האנרגיה. הפסקת הפקה מכריש אם תתרחש, על אף שזו מספקת רק למשק המקומי, תביא לפגיעה במצרים ובירדן, שמסתמכות על יבוא גז מישראל, שכן ישראל תידרש למצוא מקור אחר לאספקה המקומית.
מלחמה כוללת עם חיזבאללה שתביא לאיום ממשי על אסדת לוויתן תהיה חמורה פי כמה. אם אסדות כריש ולוויתן יושבתו, ישראל תיאלץ לשנות את תמהיל ייצור החשמל שלה - והעלויות שתידרש להשקיע בסולר ובפחם יהיו גבוהות בהרבה מאלו של הגז הטבעי. אך עוד לפני שאירוע קיצוני שכזה מתרחש, מדינת ישראל דאגה לעצמה למלאי דלק שבו היא תשתמש במקרה החריג שבו שתי אסדות או יותר יושבתו. זאת, כחלק מנהלים שכבר נקבעו בכל הנוגע לצורך בהשבתת אסדות.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "משק החשמל נערך לייצור חשמל בדלקים חלופיים ודאג לרכש ואחסון מלאים אסטרטגיים, ציוד גיבוי, וכן להגדלה משמעותית של עתודות הפחם והדלקים החלופיים, כדי למנוע פגיעה בשרשרת האספקה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
