תל אביב / צילום: Shutterstock
צהלה היא שכונת המגורים שעומדת בצמרת הסוציו־אקונומית של ישראל. לעומתה, שורה של שכונות חרדיות בבני ברק, ירושלים ובית שמש הן השכונות החלשות והעניות במדינה - כך עולה מדירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר נשען על נתונים משנת 2021.
● מפלס הים יציף את המפרץ, חום קיצוני יכה בתל אביב: האזהרות של מינהל התכנון
● תוכנית אסטרטגית חדשה תחלק את המדינה ל-28 אזורים
המדד החברתי־כלכלי של יישובים בישראל מתקבל באמצעות שקלול של 14 משתנים, בהם שכר ממוצע, חציון גיל, מספר משפחות עם ארבע נפשות ויותר, השכלה ותארים אקדמאים, תעסוקה בקרב נשים, קבלת קצבאות והשלמות הכנסה, הימצאות כלי רכב ותדירות נסיעות לחו"ל. התוצאות משוקללות למדד יחסי, שבו רשות מקומית שמקבלת את הערך 0, משקפת את הממוצע הסוציו-אקונומי של יישובי ישראל. הערים אור עקיבא ואור יהודה נמצאו כקרובות ביותר לממוצע הזה.
באופן כללי ניתן לומר כי היישובים בישראל "התמרכזו" מעט, לעומת הסקר הקודם שנערך על נתוני 2019. אם בסקר ההוא 11 יישובים נכללו באשכול הנמוך ביותר 1, בסקר הנוכחי מספרם הגיע לשמונה; בסקר הקודם 26 רשויות דורגו באשכול 2 ואילו בזה הנוכחי רק 18. מאידך גדל מאוד מספר הרשויות בדירוג 3, מ־37 בסקר הקודם ל־50 בזה הנוכחי.
לעומת זאת, מספר הרשויות שנכללו באשכול 10 ירד מחמש לשתיים, ואילו באשכול 9 מספר הרשויות נותר כשהיה - 16.
כשמגדילים את הרזולוציה של הניתוח, ניתן למצוא שונויות מאוד גדולות בתוך הערים. כך, תל אביב בממוצע הכללי כלולה באשכול החברתי־כלכלי 8, אך יש בה 80 תאים סטטיסטיים (כלומר שכונות), שכלולים בסולם החברתי־כלכלי 9, בהם רוב רובעי 3 ו־4 למשל. מצד שני, אזור התחנה המרכזית החדשה כלול באשכול החברתי־כלכלי 2, והוא הנמוך ביותר בעיר.
בירושלים המצב הפוך. בעשורים האחרונים העיר במגמה של ירידה בסולם החברתי-כלכלי, והגם שהיא נותרה בממצאי הסקר הנוכחי באותו מקום כמו ב־2019 - המצב אינו מכובד. העיר מדורגת באשכול 2, לא פחות מ־29 שכונות בה כלולות באשכול הנמוך ביותר - 1, וחלק גדול מהן הן שכונות חרדיות שנמצאות במקומות האחרונים במדרג החברתי־כלכלי של ישראל. רק 2 שכונות - ניות וגבעת בית הכרם נכללות באשכול החברתי־כלכלי 9.
העיר השלישית, חיפה, נמצאת דרך קבע בשנים האחרונות בסולם חברתי־כלכלי 7, אך מספר השכונות שלה שכלולות באשכול 10 הצטמק השנה משמונה לאחת, הלוא היא דניה, שכונה שמצויה דרך קבע במקום גבוה בדירוג השכונות. 16 שכונות בעיר כלולות באשכול 9, ואילו שכונה אחת נמצאת באשכול 1 - מדובר בהדר מזרח, שכונה שאף היא מתאפיינת באוכלוסייה חרדית.
השכונות שנפלו השנה בדירוג ואלה שעלו
ככלל, מספר השכונות שמשתייכות לאשכול 10 נפל בסקר האחרון מ־70 ל־8 בלבד. בתל אביב לבדה מספרן ירד מ־40 לארבע. מכיוון שהדירוג הוא יחסי ולא אבסולוטי, לא ניתן לקבוע שרמתן המוחלטת של השכונות שירדו במדרג באמת ירדה. אולם כן ניתן לקבוע, שההפרשים הסטטיסטיים בין השכונות המובילות לבין אלה שהשתייכו לאשכול העליון בעבר - עלו. בין השכונות שירדו מאשכול 10 ל־9: כרמליה בחיפה, רמות מנחם בהוד השרון, אזור אוניברסיטת רייכמן בהרצליה, גבעת עדן ואחוזת ניל"י בזיכרון יעקב, נווה אילן ביבנה, חלקים מכוכב יאיר, שמורת מאליבו בנס ציונה ועוד.
לעומתן, השכונות המדורגות במקומות הגבוהים ביותר בארץ, אינן פנים חדשות בדירוג הזה. לפני חמש שנים פארק צמרת הייתה השכונה המובילה בארץ, לפני צהלה ודניה; לפני שלוש שנים שרונה הגיעה לפני צהלה ודניה.
בדירוג הנוכחי, אליו שרבבנו גם את המועצות המקומיות המובילות סביון וכפר שמריהו, צהלה הגיעה למקום הראשון, ואחריה שרונה (כולל השוק הסיטונאי), נווה רום ברמת השרון, סביון ודניה.
מהצד השני של המתרס - השכונות החלשות ביותר, ואי אפשר להתעלם מהמכנה המשותף להן: רובן חרדיות. רמת אלחנן מערב בבני ברק (שמצויה במזרח העיר) היא השכונה הממוקמת במקום הנמוך ביותר מבין 1,641 שנבחנו; לפניה בדירוג נמצאות מאה שערים, בית ישראל מערב וגאולה דרום בירושלים, ומעליהן שכונה קטנה ליד אזור התעשייה של עפולה, פסגות השמש וקרית הרמ"א בבית שמש.
יש לציין כי בציבור החרדי נוהגים להתקומם כנגד הדירוג הזה, שכן מדובר באוכלוסייה שמסיבות אידיאולוגיות בוחרת לא לרכוש השכלה אקדמית, להתפרנס בדוחק ולבנות משפחות גדולות, מה שבשיטת הדירוג פועל לרעתם, ואינו משקף בהכרח את רמת החיים שלהם. ואולם עדיין השורה התחתונה היא שמדובר באוכלוסייה שחיה בתנאים הסוציו-אקונומיים החלשים בארץ.
שמונה יישובים כלולים באשכול 1 בסקר הנוכחי: נווה מדבר, ערערה בנגב, תל שבע אל קסום, כסיפה, שגב שלום, מודיעין עלית וחורה. כאן, בנוסף למודיעין עילית החרדית, בולטים גם יישובים ערבים. שלושה יישובים עלו מאשכול 1 ל־2 בסקר האחרון: לקיה, בית"ר עילית ורהט.
גם יישובים ערבים אחרים, כגון מאשהד, עין מאהל, כפר כנא ועוד עלו אשכול מ־2 ל־3 ואלה כמובן חדשות טובות, אם כי עדיין מדובר באשכולות נמוכים מאוד, ויש עוד דרך ארוכה למעלה.
המציאות הבעייתית של תחתית הטבלה
בעוד שהשכונות שנמצאות בדירוגים הגבוהים בטבלה מחליפות ביניהן מקומות, המציאות הבעייתית של תחתית הטבלה הולכת ומתבררת ולא רק בסקר סטטיסטי כגון זה של הלמ"ס. במוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי בראשותו של פרופ' דן בן־דוד, מתריעים כי נתוני הלמ"ס מאוששים את תוצאות המחקר שערך המוסד, אשר מצא כי הרשויות שחוו את הירידה הכלכלית־חברתית החדה ביותר חוו גידול מהיר במיוחד באוכלוסייה החרדית במקביל לקריסה של האוכלוסייה החילונית.
המחקר התייחס לנתונים מ־1995 ועד 2019 ומצא כי ירושלים ירדה בשלושה אשכולות כלכליים־חברתיים, מאשכול 5 לאשכול 2, תוך שניים וחצי עשורים בלבד. שלוש ערים נוספות ספגו אף הן נפילה של שלושה אשכולות - הנפילה הגדולה ביותר בשנים 1995־2019: בית שמש, שדורגה בשנת 1995 באשכול 5 וירדה עד 2019 לאשכול 2, בדומה לירושלים; ערד שירדה מאשכול 6 לאשכול 3; וגבעת זאב, שדורגה באשכול 8 ב-1995, וירדה לאשכול 5 לאורך השנים.