אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (ג') את הסכם הפשרה אליו הגיע בית ההשקעות מיטב עם התובעים הייצוגיים כך שישלם 120 מיליון שקל. השופטת מיכל אגמון-גונן הציעה לאשר את הסכם הפשרה אם הסכום יעמוד על כ-200 מיליון שקל בתוספת שכר-טרחה וגמול. מיטב הודיע כי יגיש ערעור.
פסק הדין המקורי של השופטת אגמון-גונן משנת 2021 הטיל על מיטב פיצוי בגובה של כרבע מיליארד שקל, לאחר שנקבע כי בית ההשקעות שבשליטת אלי ברקת ומשפחת סטפק גבה דמי ניהול מחלק מהעמיתים בניגוד להסכמים ביניהם. בפסק הדין נקבע כי על מיטב להשיב לחברי הקבוצה המיוצגת דמי ניהול שגבתה ביתר.
מיטב ערער, ובית המשפט העליון שלח את הצדדים לגישור. במאי 2023 הגיעו הצדדים להסדר פשרה לאחר הליך גישור בפני המגשר עמוס גבריאלי, לפיו הפיצוי לעמיתים יעמוד על כ-120 מיליון שקל. כעת, כאמור, דחתה השופטת אגמון-גונן את הסכם הפשרה.
● מדוע הציבור בוחר לוותר על תשואה ולהשאיר את הכסף בחשבון העו"ש
● מנהל ההשקעות שבטוח שענקיות הטכנולוגיה בדרך לשיאים חדשים
מאזן סיכויים וסיכונים
"לא השתכנעתי כי נימוקי הצדדים לקחו בחשבון את הסיכויים ואת הסיכונים הראויים לשלב שלאחר קבלת התביעה הייצוגית, בפסק דין מנומק שניתן לאחר שמיעת הראיות וסיום המשפט בנסיבותיו הספציפיות", קבעה היום השופטת אגמון-גונן. "תשלום סכום השבה של 120 מיליון שקל בשני חלקים, כמתואר בהסדר המוצע המתוקן, מהווה כרבע בלבד מהסכום שנפסק בפסק הדין, בהתחשב בנתונים האמיתיים המלאים של התובענה. בנסיבות העניין, הסיכונים והסיכונים שהצדדים צריכים לקחת בחשבון, בתום-לב ובהתחשב באינטרס של הקבוצה המיוצגת, מתייחסים לסכום שכבר נפסק ואינם מהווים חישוב ערטילאי כשכל צד מעריך את סיכויים התביעה להתקבל".
השופטת הוסיפה כי בהסדר פשרה בשלב הערעור, לאחר שההליך התנהל עד תומו, ראוי ליתן משקל לסיכויים שהתמששו בפסק הדין שקיבל את התביעה. "מאזן סיכויים וסיכונים בערעור שאינו נוטה במובהק לאף אחד מהצדדים, מחייב, לטעמי, השבת מחצית הסכום שנפסק בפסק הדין המלא.
"ההפרש הגדול בין הסכום שנפסק בפסק הדין שקיבל את התביעה (כ-200 מיליון שקל), לבין סכום ההשבה בהסדר המוצע (כ-100 מיליון שקל), בצירוף אי-ביצוע של הפחתה מקבילה של הגמול ושכר-הטרחה המבוקשים, מעלים בעיניי חשש ממשי לקיום בעיית הנציג.
"הסכמה על תשלום פיצוי בשיעור כרבע מהסכום שכבר הוכח, נפסק ונומק, והותרת הגמול ושכר-הטרחה כמעט כבמקור, לאור עמדת בית המשפט העליון עצמו באשר לסיכויים ולסיכונים בערעורים שהוגשו, אינה מאפשרת לאשר את הסדר הפשרה המתוקן המוצע".
מטעמים אלה קבעה השופטת כאמור כי תאשר את הסכם הפשרה אם הוא יתוקן כך שסכום ההשבה יעמוד על כ-200 מיליון שקל, תשלום שכר-הטרחה והגמול יתווספו לסכום הפשרה, וישונו סכומי שכר-הטרחה והגמול.
הפחתה בשיעור הגמול ושכר-הטרחה
אגמון-גונן קבעה כי הפחתת סכום הפשרה מצדיק לכאורה הפחתה מקבילה בשיעור הגמול ושכר-הטרחה, אך הצדדים לא לא הפחיתו אלא הוסיפו מע"מ לסכומים נקבעו. בפסק הדין המקורי נקבע כי מיטב תישא בהוצאות ושכר-טרחה של 15.9 מיליון שקל וגמול של 1.1 מיליון לכל אחד מהתובעים הייצוגיים. בהסכם הפשרה המתוקן מבקשים הצדדים כי שכר-הטרחה יהיה 15.6 מיליון שקל בתוספת מע"מ.
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגשה לסכום זה שיהיה גבוה יותר מזה שנפסק, בעיקר לאור ההפחתה המשמעותית בסכום הפשרה הכולל.
אגמון-גונן קבעה כי "ניתן היה לקבל תוצאה של פסיקת גמול ושכר-טרחה כפי המוצע, אילו רק ההפחתה בסכום הפיצוי לא הייתה קיצונית כפי שהוסכם. אני סבורה כי לא ראוי לצרף מע"מ לסכומים הגבוהים שנפסקו ושהוסכמו במסגרת זו".
"כוח רב מחייב אחריות רבה"
בפסק הדין המקיף מ-2021 בנוגע למשקיעים המוסדיים בכלל וקופות הגמל בפרט, התייחסה השופטת אגמון-גונן לחובות הנאמנות בהם חייבים המשקיעים המוסדיים לעמיתיהם: "הגופים המוסדיים, בהם הנתבעת, מיטב גמל ופנסיה בע"מ, מנהלים את מרבית כספי החוסכים בשוק ההון. ניהול כספי חוסכים בהיקפים עצומים מקנה למשקיעים המוסדיים כוח רב, שיש לנהלו ולהפעילו באחריות.
"יש לזכור כי מאחורי כלל המשקיעים המוסדיים עומדים מיליוני חוסכים, עובדים, פנסיונרים ומשקיעים אחרים, הסומכים עליהם ומפקידים את עתידם בידיהם, פשוטו כמשמעו. האימרה שהובאה בפתח הדברים: 'With great power comes great responsibility' - זו תמצית וליבת פסק הדין: כוח רב מחייב אחריות רבה - על המשקיעים המוסדיים מוטלות חובות נאמנות, לאור הכוח הרב שבידיהם".
את התובעים הייצוגיים ייצגו עורכי הדין אמיר איבצן וחגי נצר. את מיטב יצגו עורכי הדין ברק טל ואידן רגב ממשרד ארנון תדמור-לוי, יחד עם עורכי הדין רון ברקמן ממשרד ברקמן ועו"ד נדב ויסמן ומשרד מיתר.