גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי שייכים הנכסים הדיגיטליים שלנו אחרי שאנחנו מתים?

שאלת הזכויות הדיגיטליות של משתמשי הרשתות החברתיות עלתה ביתר שאת לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, מה שהוביל לחקיקה חדשה בנושא ● החוק מורה לחברות לגבש מדיניות מתאימה ולעדכן בה את המשתמשים, אך משאיר חריג רחב - שמעלה תהיות על האפקטיביות שלו

איור: גיל ג'יבלי
איור: גיל ג'יבלי

השאלה מה ניתן לעשות בנכסים דיגיטליים של נפטרים, ולמי הם שייכים, העסיקה רבים אחרי ה-7 באוקטובר. עבור מי שאיבדו את כל עולמם, כל פיסת זיכרון מיקיריהם הייתה בעלת ערך עצום. אלבומי תמונות בגוגל, חשבונות אינסטגרם, פייסבוק או טיקטוק ואף תכתובות פרטיות הפכו מושא למרדף.

במקרה של מי שהתפרנסו לפני מותם מפרסומים ברשתות החברתיות, היה גם ערך כלכלי לירושות הדיגיטליות האלה. למשל, אם אדם שנפטר היה יוטיובר מצליח, שגוגל מרוויחה מהפרסומות בערוץ שלו, עולה השאלה מי זכאי לנהל את הערוץ הזה וליהנות מפירותיו.

שוק המשפיענים הישראלי מגלגל 60 מיליון דולר בשנה, ויש מי שמרוויחות יותר
ערוץ הקניות, הגרסה הדיגיטלית: כך זינק שוק המכירות באינטרנט ישירות לצרכן

אלא שהחברות, מצדן, אינן ששות לתת גישה למידע שנותר ברשתות החברתיות, בנימוקים שונים של קניין רוחני ופרטיות. ברמה החקיקתית היה ריק, שלתוכו נכנסה הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ ארז מלול (ש"ס).

בתחילה ביקש מלול לתקן את חוק הירושה, ולאחר מכן זה השתנה. בהצעת החוק נכתב כי "במדינת ישראל אין התייחסות בחקיקה לנושא הורשת זכויות דיגיטליות למשפחתו של הנפטר", וכי "בהיעדר חקיקה ייעודית, הגישה למידע דיגיטלי שנותר אחרי מות האדם כפופה לחוזה שבין המשתמשים לבין ספק השירות (כמו אפל, פייסבוק או גוגל).

"אצל ספקים מסוימים, על-מנת לקבל גישה לחשבונות המקוונים של הנפטר, נדרשים בני משפחתו לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו משפטי מיוחד לספקי האינטרנט. במקרים אחרים אין אפשרות כלל לגשת לחשבונו הדיגיטלי של הנפטר ברשת החברתית".

עוד צוין בדברי ההסבר כי זהו גם המצב המשפטי ברוב מדינות העולם, ולכן "מוצע לקבוע כי הנפטר יוכל להוריש בצוואה את הזכות להפעיל חשבון דיגיטלי אשר ברשותו של המוריש".

בלי כללי אצבע

ואולם במסגרת הדיונים בכנסת שונה החוק לגמרי, ובמקום תיקון לחוק הירושה נחקק הסדר נפרד המורה לחברות לקבוע מדיניות בנוגע למתן גישה לתכנים לאחר המוות, לאפשר למשתמשים לומר אם היו רוצים לתת גישה לאחר המוות למישהו מקרוביהם, ואם כן למי, ליידע אותם בכך ולאפשר להם אחת לכמה זמן לעדכן את ההחלטה.

שירות תוכן דיגיטלי מוגדר כ"שירות מקוון שנועד או שמשמש בעיקר לשיתוף, להפצה, לשמירה או לאחסון שת תוכן אישי", ותוכן אישי הוא "תוכן שמשתמש בשירות יצר, ערך או שמר ונמצא בחשבונו". בהמשך מובהר כי בכללים ייקבעו הוראות שיאפשרו למשתמש לבחור מי יהיה האדם שיקבל גישה לתוכן האישי ברשתות החברתיות.

אלא שלמרות כל האמור, "רשאי הספק לקבוע כי לחלק מהתוכן לא תינתן גישה". במילים אחרות: חריג רחב למדי, ללא כללי-אצבע ברורים או אמות-מידה מוגדרות. חריג ברור יותר הוא זה הנוגע לתכתובות פרטיות, שם לא תתאפשר גישה לקרובים גם אם ירצו בכך.

הטעם לנוסח החקיקה שנבחר הוא רצון ב"נייטרליות טכנולוגית" והליכה זהירה באזור לא זרוע, גם ברמה העולמית. מטרת-העל מבחינת המחוקק היא לאפשר למשתמשים לבחור מי יוכל לגשת למידע שלהם, ליידע אותם בזכויות שלהם ולהקל על קרובי הנפטרים במגבלות - אולם סוגיות רבות נותרו פתוחות.

"החוק מאוד מצומצם וחסר ויכול לעורר המון בעיות בעתיד", מסבירה עו"ד מאיה ויסמן, מומחית לדיני משפחה וירושה. בין היתר היא מצביעה על המנדט הרחב שניתן לחברות לקבוע איזה מידע הן לא מעבירות. "זה קיצוני מאוד, יכול לפגוע בעיזבון במובנים רבים, ולא ברור למה לתת לספק כוח כזה". מבחינתו של ח"כ מלול, אגב, זו כלל לא בעיה, מאחר שהוא "סומך על שיקול-הדעת של החברות". אם יש מניעה משפטית מבחינתן לתת את החומר, הן לא יתנו אותו.

מעבר לכך, אומרת עו"ד ויסמן, כלל לא ברור מה ברירת המחדל בעקבות החקיקה, במקרה שבו אדם כבר משתמש ברשת חברתית. "אם לא מילאתי טופס, יש גישה או אין?", היא תוהה ומזכירה סוגיה נוספת - הממשק עם חוק הירושה. על-פי החוק שעבר, אין בהוראותיו כדי לגרוע מהוראות חוק הירושה, ולדברי ח"כ מלול, במקרה שבו לתוכן יש שווי כספי - חוק הירושה גובר. יצוין כי משפטנים אחרים כלל לא בטוחים שזה מובן מאליו, וההכרעה השיפוטית במקרה הזה טריוויאלית.

מה ייעשה במקרה שבו אדם התיר לחברה להעניק גישה למידע למשתמש אחד, אך מבחינת דיני הירושה, הממון אמור לעבור לאדם אחר? לדברי עו"ד ויסמן, אין לכך תשובה ברורה. כדוגמה הפוכה, היא מזכירה את סעיף 147 לחוק הירושה, שהחריג חוזי ביטוח מהנכסים המועברים בעיזבון, אלא אם הותנו כך במפורש.

הוואקום המשפטי

החוק אינו כולל גם סנקציות כלפי החברות, ומבחינתו של ח"כ מלול, הפרות אמורות להיפתר במסגרת של אכיפה פרטית, כלומר תביעות אזרחיות פרטניות או קבוצתיות שיגישו מי שהאתרים אינם מקנים להם את האפשרות. ההנחה היא שהחברות לא יערימו קשיים על הקרובים, במקרים שבהם אין סתירה חזיתית להוראות הנוגעות לפרטיות או למדיניות אחרת.

ובכל זאת, יש מי שמבקשים לטעון כי יש חשיבות לחקיקה. עו"ד איתמר כהן, ראש תחום רגולציה טכנולוגית, ציות והגנת הפרטיות במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', שהיה שותף להליך החקיקה ותמך בה, מסביר כי חרף הגרסה הרזה שלו, החוק דווקא תקדימי.

"יש כמה מדינות בעולם שעשו צעד בכיוון הזה, כמו ארה"ב, צרפת וגרמניה", הוא אומר, אולם לדבריו תחום המשפט כולו צועד הרחק מההתפתחות הטכנולוגית. "החוק מבקש להסדיר את השאלה מה קורה עם נכסים שאין להם ערך כלכלי מסודר, ולא נכנסים תחת חוק הירושה", מציין כהן. "היום יש ואקום משפטי. כל גוף מחליט מה הוא עושה עם החשבונות האלה".

עוד כתבות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

ענק ההשקעות שעושה "שורט" על השקל, והסיבות

בגולדמן זאקס מאמינים כי שער הדולר-שקל אינו משקף כראוי את העלייה בסיכונים הגאו־פוליטיים במזרח התיכון, ומעריכים כי השקל בתמחור־יתר של 13% מול הדולר ● בנוסף, בבנק מציינים את החולשה שנרשמת לאחרונה במניות הטכנולוגיה, שמושכת מטה את וול סטריט, כגורם שהופך את ההימור נגד השקל לכלי גידור אטרקטיבי

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"