כשבעה חודשים לאחר מותו של סגנו סאלח אל־ערורי בביירות, חוסל לפנות בוקר (ד') בסביבות השעה 02:00 ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה בצפון טהרן. האיש שהגיע לאיראן לטובת השבעת הנשיא החדש מסעוד פזשכיאן ורק אתמול נועד עם המנהיג העליון עלי חמינאי ומזכ"ל הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'לה הוכיח במותו כי גם טהרן אינה מקום בטוח למחבלים.
● מנהיג חמאס איסמעיל הנייה חוסל בטהרן
● מקורב לסולימאני ונחשב לרמטכ"ל חיזבאללה: זה הבכיר שצה"ל חיסל
משמרות המהפכה חוקרים את נסיבות מותו של ראש הלשכה המדינית של חמאס עם שומר ראשו האיראני, כשלפי דיווחים נהרג מפגיעת טיל ששוגר ממדינה אחרת בבניין שבו הוא לן. "אסמעיל הנייה נהרג בתקיפה ציונית על מקום מגוריו בטהרן, לאחר שהשתתף בהשבעת נשיא איראן", האשימו חמאס. המועצה לביטחון לאומי של איראן מיהרה אף היא לאיים כי "חיסול הנייה חצה את הקווים האדומים, ישראל תישא במחיר גדול". בד בבד, ברמאללה מיהרו להצטרף לגינויי חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס.
הנייה נולד בשנת 1962 במחנה הפליטים שאטי למשפחה שבה אביו נמלט במלחמת העצמאות מהכפר אל־ג'ורה שהיה סמוך לאשקלון. כבר כשהיה נער, אביו מת והוא נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו בגיל 16 כטייח באשקלון. לאחר מכן, צמח במועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית של עזה, עד שבשנת 1987 סיים את לימודיו בספרות ערבית, הצטרף לשורות חמאס - ונעצר לראשונה על ידי ישראל למשך כחצי שנה.
נעצר וגורש ללבנון
שנתיים לאחר מכן הוא נעצר בשנית, הפעם לשלוש שנים, וגורש ללבנון ב־1992. תוך שנה בלבד התאפשר לו לחזור לרצועת עזה, ומ־1997 זינק במעלה ארגון הטרור חמאס בתור העוזר הבכיר של שייח' אחמד יאסין. כשהמנהיג שלו נהרג ב־2003, הוא רק נפצע. זה לא מנע ממנו להמשיך להתקדם במעלה ארגון הטרור בהמשך האינתיפאדה השנייה עד שהוביל את חמאס לניצחון בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב־2006 עם רוב של 42.9% (74 מושבים), לעומת 33% לפת"ח (43 מושבים).
אבו מאזן נאלץ בעל כורחו למנות את הנייה לראש הממשלה, אך הגביל את סמכותו דרך גופים שנותרו קשובים לפת"ח, ובמרכזם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. המתיחויות החוזרות ואף ניסיון חיסול של הנייה התגלגלו לכדי הפיכת חמאס ברצועת עזה ביוני 2007, שבעקבותיה פורקה ממשלת האחדות של פת"ח וחמאס, והנייה הפך באותה עת למנהיג חמאס ברצועת עזה.
הנייה כיהן כראש הלשכה המדינית של חמאס מאז 2017, והחליף בתפקיד את חאלד משעל - דמות שהמוסד נכשל בניסיון לחסל אותו בירדן בספטמבר 1997. כבר בשנת 2016 הוא עזב את רצועת עזה לטובת דוחא, אך לאורך השנים האחרונות הוא הרבה לדלג לאורך הקו קטאר, טורקיה, ובחודשים האחרונים גם הרבה לבקר באיראן. בניגוד לדמויות אחרות בחמאס, הוא היה בעל מערכת יחסים קרובה עם גורמים בכירים בארגוני הטרור הפלסטיניים האחרים, כפי שהשתקף גם מהפגישה האחרונה שלו עם מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי נח'לה.
לאורך השנים, בין אם בתקופה שהנהיג את חמאס ברצועת עזה ועל אחת כמה וכמה בתור ראש הלשכה המדינית של חמאס, הנייה פיתח קשרים קרובים עם ראש ממשלת טורקיה ולימים הנשיא, רג'פ טאייפ ארדואן. האחרון הפך לידיד קרוב שלו שאירח אותו כאורח ממלכתי וכזה שניכר כי העדיף על פני יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. על כן, אין זה מפתיע כי באנקרה מיהרו לגנות את החיסול, ולקבוע כי "ישראל מעוניינת להביא למלחמה אזורית".
חיסולו מהווה מסר ברור לחמאס ולאיראן כי אף גורם, בכיר ככל שיהיה, בארגון הטרור - לא בטוח בשום מקום. כשבאפריל חוסל שלושה בניו ונהרגו גם ארבעה מנכדיו, הנייה ניסה לשדר חוסן. אולם, חיסולו בטהרן דווקא לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר שבה ניכרה זחיחותו כשחגג מול המצלמות לצד בכירים רבים נוספים בחמאס, כולל סגנו אל־עארורי שגם חוסל מאז, מהווה מסר כלל־אזורי יוצא דופן. מעבר לכך, הוא ממחיש לבכירי הלשכה המדינית שגם אם אינם נמצאים ברצועת עזה, הם אינם בטוחים בשום מקום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.