שי ליפמן נחשב במשך שנים לאחד מבכירי האנליסטים בשוק הנדל"ן. מרבית הפעילים הכירו אותו מסיורים שערכו חברות ציבוריות בנכסיהן, ונהגו לקרוא בקפידה את הערכותיו. עיתונאים כלכליים יכלול לסמוך שהוא יספק להם פרשנויות מלומדות על דוחות ועסקאות של חברות הפועלות בתחום.
● כתב אישום נגד האנליסט לשעבר שי ליפמן בגין שימוש במידע פנים
● בית המשפט דחה את הפשרה: מיטב יידרש לשלם 200 מיליון שקל לעמיתים
זאת, גם על רקע הדעיכה המתמשכת במעמדם של האנליסטים בשוק ההון המקומי, שמתרחשת בד־בבד עם עליית קרנה של תעשיית תעודות הסל, מכשיר השקעה פשוט ונוח יותר להבנה המאפשר למשקיעים להיצמד מדדים של מניות, איגרות חוב, סחורות ועוד. וככל שההשקעה באלה הפכה לפופולרית יותר - כך דעך העניין בהמלצת האנליסט שמעניקה מחיר יעד למניה.
מכה לאמון השוק בהמלצות האנליסטים
ועדיין, לאנליסט "סל סייד" (Sell Side) כדוגמת ליפמן יש יכולת לייצר אירוע משמעותי בשוק. ככל שהוא מוערך ובכיר יותר, פרסום ההמלצה שעליה הוא חתום עשוי להקפיץ את מחיר המניה בבורסה. מבחינה זו, כתב האישום שהוגש נגד ליפמן הוא מכה קשה לאמון השוק בהמלצותיהם של האנליסטים.
מרבית האנליסטים שומרים על קשר עם החברות הציבוריות אותן הם מסקרים, לצורך קבלת מידע והסברים שישמשו אותם בהערכת המחיר למניה. ליפמן הגדיל לעשות, ובכתב האישום מתואר פועלו ככזה שבחלק מהמקרים גם סיפק לחברות שסיקר "שירותי ייעוץ" נוספים, מבלי שנגבו בגינם תשלום או עמלה. בנוסף, מתוקף היכרותו את השוק ואת השחקנים בו, שימש הנאשם כיועץ בעסקאות שונות שהובילה ווליו בייס (בה עבד), הקשורות בתחום הנדל"ן.
החשדות העולים מכתב האישום שהוגש נגדו מגלים כיצד ליפמן הפך לכאורה לאיש הפנים האולטימטיבי. ליפמן הכיר לכאורה מידעי פנים שונים שהתהוו בחברות הציבוריות שלהן ייעץ. בין היתר מתואר בכתב האישום הקשר עם עודד דולינסקי, סמנכ"ל הכספים של חברת מרכזי הקניות רני צים. לצדו גם בעל השליטה בחברה, רני צים עצמו, נהגו לבטוח בליפמן ולשוחח איתו באריכות. זאת אף "בנוגע למהלכים שעל החברה לנקוט".
צריך להדגיש כי ליפמן היה מנוע מלסחור בניירות הערך לפי נהלים פנימיים של בית ההשקעות בו עבד, אבל הפיתויים ככל הנראה גברו, ובמקרים שונים הוא פעל במניות שונות מתוך ידיעה לכאורה על אירועים מהותיים שאליהם נחשף במסגרת עבודתו.
*** חזקת חפות: שי ליפמן לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.
