הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב החליטה בדיון ביום רביעי שעבר להמליץ לוועדה המחוזית שלא לאפשר הוצאת היתרי בנייה ברחוב דרך נמיר, כדי להפוך אותו לרחוב עירוני מוטה תחבורה ציבורית. במסגרת כך, לא תתאפשר הוצאת היתרי בנייה לתקופה של שלוש שנים, לפי סעיפים 77-78 לחוק התכנון והבנייה. מדובר בעליית מדרגה משמעותית, משום שכבר למעלה משלוש שנים חלות מגבלות בנייה, בעיקר סביב מרתפים וקווי בניין, אך התאפשרה הוצאת היתרים לאורך הרחוב, ובחלקות הסמוכות לו.
● לקראת עצירת תמ"א 38: עיריית תל אביב מנסה להציל מאות פרויקטים
● ראיון | לבכירה במשרד האוצר יש המלצה אחת לפני שקונים דירה
בהחלטה מיום רביעי האחרון נכתב כי "לאור העובדה שמדובר ברחוב הכולל תוואי מטרו, המחייב התייחסות תכנונית בכל הנוגע לאיכות המרחב הציבורי, לשימושי הקרקע לרבות חזית פעילה ועוד, ולאור העובדה שמימוש הבנייה מתוקף תוכנית רובע 4 אינו עולה בקנה אחד עם החזון התכנוני לרחוב עירוני זה, מוצע לתקן את התנאים המגבילים כפי שאושרו בינואר 2024, ולא לאפשר הוצאת היתרי בנייה לתקופה של שלוש שנים מיום 31 בינואר".
התוכנית כוללת את מגרשי המגורים לאורך רחוב נמיר, בין רחוב בני דן לארלוזורוב, למעט המקטע בין רחובות משה שרת ופנקס בצידו המערבי, ולמעט מגרשים הממוקמים בקרבה לתחנות רק"ל. קו מטרו M1 עובר בציר צפון-דרום תל אביב, וקושר את ציר דרך נמיר ויגאל אלון עם הערים הצפוניות והדרומיות למטרופולין (מרעננה והרצליה ועד רחובות, רמלה ולוד). אורך הקו בתחום תל אביב הוא 11 ק"מ, והוא כולל 11 תחנות.
הגבלת הוצאת ההיתר לפי סעיף 78 בחוק התכנון והבנייה מתאפשרת עד שש שנים מיום הפרסום. כלומר, לאחר שלוש שנים של מגבלות בהוצאת ההיתרים בדרך נמיר, שכללו בעיקר תנאים שנקבעו ביחס למרתפים וקווי הבניין והמרווחים, אך אפשרו קבלתם, כעת הוועדה המקומית עוצרת ממש את הכול לשלוש שנים, ובכפוף לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב.
"ציר מעורב שימושים"
ברקע לדיון מפורט, כי התוכנית לנמיר התקדמה עד כה בוועדה המקומית, אך כעת עולה לאישור הוועדה המחוזית, משום שלא אושרה תוכנית תא/5500: "תוכנית המתאר תא/5000 קבעה את רחוב נמיר כציר מעורב שימושים, המחייב בין היתר חזית מסחרית, וכן חייבה הכנת מסמך מדיניות כתנאי לקידום תוכנית. עם זאת, תוכנית המתאר לא כללה זכויות בנייה מעבר לקבוע בתוכנית רובע 4, לפיכך קודמה עבודת חזון לרחוב נמיר, שמטרתה שינוי אופי הרחוב מציר תנועה לרחוב עירוני הכולל חזית מסחרית ומרחב ציבורי ראוי להולכי רגל ורוכבי אופניים".
מי בכל זאת יכול להוציא היתר? לפי ההמלצה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לוועדה המחוזית תל אביב, לא יתאפשרו היתרי בנייה בתחום התוכנית, למעט מקרים שבהם ישנן בקשות להיתרי בנייה, וקיימת בקשת רישוי מקוונת ותיק המידע בתוקף. כיום קיימות כ-15 בקשות כאלה בתחום התוכנית. כמו כן יתאפשרו בקשות להיתרי בנייה או תוספות מינוריים, כמו מרפסת או פרגולה, ובקשות לשימוש חורג.
תגובת עיריית תל אביב-יפו: "ההחלטה כוללת הוראה לאי-הוצאת היתרים חדשים, מכיוון שהיתרי הבנייה המוצאים היום מתוקף תוכנית רובע 4 אינם תואמים את התוכנית העתידית ליצירת רחוב עם חזית פעילה ופיתוח המרחב הציבורי. עד להחלטה הנוכחית, התנאים שפורסמו עסקו במרחב הציבורי, ולא הייתה שום מניעה להוצאת היתרי בנייה. לראיה - היתרי הבנייה הנמצאים בהליך. התוכנית מקודמת בסמכות הוועדה המחוזית, מאחר שהיא כוללת מרכיבים שאינם בסמכות הוועדה המקומית, כגון שטחי בנייה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
