ידידו הטוב של האדם יודע לזהות שהוא בסטרס

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

המציאות היום-יומית בחודשים האחרונים במדינת ישראל גורמת לעלייה דרסטית בעקה (סטרס) נפשי אצל אנשים וילדים. האם הימצאותם של בני האדם בסיטואציה נפשית מורכבת משפיעה גם על בעלי החיים הגרים איתם תחת אותה קורת גג? לפי מחקרים רבים, הכלבים שלנו בהחלט מסוגלים לחוש את מצב הרוח שלנו ולהתנהג בהתאם.

● איך אפשר להתמודד עם בעיית חזירי הבר בחיפה? זה מה שגילו בהונג קונג
● הצד האפל של השימפנזים מוכיח שוב עד כמה הם דומים לנו  

ידידו הטוב של האדם, שהולך לצדו כבר קרוב ל-30 אלף שנה, למד להכיר אותו בצורה כל כך יסודית, עד שהוא מסוגל לתקשר איתנו ולהבין אותנו יותר מכל בעל חיים אחר שחי בסביבה אנושית. עם אלה נכללת, למשל, היכולת של הכלבים לזהות פרצופים ואת המשמעויות שלהם, וכמובן שגם מילים וטון דיבור של בעליהם.

השאלה האם הכלבים מסוגלים לזהות מצבי רוח של בעליהם גם לא מחצינים אותם התנהגותית, נבדקה לאחרונה באוניברסיטת בריסטול שבאנגליה. מחקר מקיף, בהשתתפות כמה עשרות כלבים ובעליהם, נערך על מנת לנסות ולהבין האם כלבים מסוגלים לזהות את אותם מצבי עקה אנושיים שאינם מוחצנים, ומה ההשפעה הנפשית עליהם.

מגיבים למצבי טראומה בדומה לבני האדם

בסדרת הניסויים המתוחכמת, גרמו לבני האדם שהיו בקרבת הכלבים שלהם, למצבי טראומה ועקה. כדי לוודא שהניסוי אפקטיבי, נמדדה אצל אותם משתתפים רמת הקורטיזול- "הורמון הדחק", המשפיע על מטבוליזם, מעודד עלייה של רמת הגלוקוז בדם, מסייע בפירוק של גליקוגן בכבד, מעלה לחץ דם, ומפחית את תגובות מערכת החיסון. כל זאת על מנת לאפשר לגוף האדם להתמודד בצורה יעילה יחסית עם מצבי דחק.

לרוב, הפעלת מערכת הדחק בגוף קשורה במצבים של היריון, דיכאון, שימוש כרוני באלכוהול, פעילות מאומצת לאורך זמן וכמובן גם במצב עקה כרוני. בכל המצבים הללו, מופעלת המערכת ותתבצע הפרשה מוגברת של קורטיזול. ברגע שמתבצעת פעילות מוגברת של ההורמון, ברוב המקרים, תתרחש גם הזעה. אותה ההזעה, שיכולה להיות כה מינימלית עד שלא נרגיש אותה כלל, נושאת עמה גם את ריח הקורטיזול.

אנחנו לא מסוגלים להבחין בהבדל, אך ידידינו הכלבים, יכולים ועוד איך. מרגע זה, הכלבים בעצם מודעים לעובדה שמנהיג הלהקה שלהם נמצא בלחץ, ובתור חברי להקה נאמנים, הם נכנסים למצבי עקה באופן מיידי גם כן.

למעשה, מצב עקה של האדם, משפיע באופן ישיר ומיידי גם על ידידו הטוב, הכלב. וכלבים מגיבים למצבי עקה באופן די דומה לבני האדם: הם מאבדים תיאבון, מתנהלים בחוסר חשק כללי, מאוד אדישים לסביבה, המערכת החיסונית שלהם פגיעה יותר ולכן הם מועדים להתפרצות מחלות ביתר קלות.

אם המנהיג בלחץ קיצוני, גם הם מושפעים

כדי להבין מדוע פיתחו הכלבים את המנגנון הזה צריך לחזור כמה אלפי שנים אחורה, אל אבות אבותיהם של הכלבים, הזאבים. בלהקת זאבים יש מנהיג, ומצבו מוקרן לחברי הלהקה באמצעות ריח באופן קבוע.

כך חברי הלהקה מקבלים חדשות בתוך הלהקה, מתעדכנים על הסיכונים שזוהו, על ההחלטות שהתקבלו ועל מצבו הגופני והנפשי של מנהיגם, שכן מצבו משפיע על מצבם באופן ישיר.

אותה יכולת, משמשת גם לתקשורת בתוך הלהקה. אם למשל חבר להקה איתר טרף או נמצא בסכנה לחייו, די ברגעים ספרים להעברת המסר מיד בין כל חברי הלהקה. הפרטים יבחרו אז דרך התמודדות שכל מטרתה היא לדאוג לשרידות הלהקה.

30 אלף שנה מאוחר יותר, הכלבים שלנו, אף שהם שונים לחלוטין מאבות אבותיהם הזאבים באופי ובצורה, משתמשים בדיוק באותה יכולת עתיקה. המטרה היא אחת- סריקת מצבו הנפשי של מנהיג הלהקה, הלוא הוא הבעלים שלהם, כל העת. ובדיוק כמו אצל אבות אבותיהם הזאבים, אם המנהיג נמצא במצב לחץ קיצוני, גם הם מושפעים באופן ישיר מהמצב.

במעגל שמזין את עצמו, יכול הכלב להיות גם התרופה: לכלב השפעה מרגיעה על בעליו, שבאה לידי ביטוי בלחץ דם מופחת בסביבתו ובירידת קצב לב בעת ליטופו. מחקרים קבעו כי ליטוף הכלב מביא לייצור הורמון האוקסיטוצין, "הורמון האהבה", אצל המלטף ואצל הכלב גם יחד, כך ששניהם זוכים למעט נחמה.