אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות
כשבמזרח התיכון אירוע ביטחוני רודף אירוע ביטחוני, באוקראינה המלחמה נמשכת כבר מעל שנתיים ובמזרח עולים החששות לתוקפנות סינית כלפי טייוואן - לא מפתיע שתקציבי הביטחון של מדינות בעולם נמצאים בשנים האחרונות במגמת עלייה.
● וורן באפט מפתיע: מכר כמחצית מהחזקותיו בחברה הגדולה בוול סטריט
● ההנפקה הלוהטת של השנה בוול סטריט היא של חברה לקירור מזון
● באמריקה נאבקים: היציבות הכלכלית של מיליונים בסכנה
התוצאה: חברות ביטחוניות ברחבי העולם נהנות מגידול בביקושים למוצרים שהן מציעות, מה שמתורגם לעלייה בצבר ההזמנות שלהן ולרוב בא לידי ביטוי גם בעלייה במחירי המניה. לפי נתוני פידליטי, המבוססים על המדדים הסקטוריאליים של S&P, מתחילת השנה עלו מניות סקטור הביטחון, התעופה והחלל בכ-15%, ובשנה האחרונה התשואה היא 22%.
לעומת זאת, המשקיעים בחברה הביטחונית האמריקאית Leonardo DRS הנסחרת בנאסד"ק נהנו מתשואות גבוהות יותר: מתחילת השנה המניה זינקה ב-40% והיא משלימה עלייה של 71% בשנה החולפת. אם שם החברה מצלצל מוכר, זה מכיוון שעד לפני מספר חודשים נסחרה לאונרדו DRS במקביל גם בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה את רכישת החברה הביטחונית הישראלית ראדא, בשלהי 2022 בעסקה של החלפת מניות (טרם המיזוג הייתה לאונרדו DRS חברה פרטית).
אלא ששנה בלבד לאחר מכן מניית לאונרדו DRS נמחקה מהמסחר בתל אביב. הזינוק במניה בנאסד"ק מתחילת השנה מעמיד את שווייה הנוכחי על 7.4 מיליארד דולר, וסוגר במהירות את פער השווי שלה מול אלביט מערכות - החברה הביטחונית הגדולה ביותר שנסחרת בבורסה בתל אביב (בשווי נוכחי של 8 מיליארד דולר לאחר ירידה של 15% בשנה האחרונה).
כאמור, מניית לאונרדו DRS נסחרה לזמן מה בבורסה בתל אביב במקביל לנאסד"ק, עד שהנהלת החברה החליטה למחוק אותה ממסחר. מי שרכש את המניה ביום שהצטרפה למסחר (במקום מניית ראדא) ועד ההודעה על המחיקה פחות משנה לאחר מכן, נהנה מתשואה של כ-90% תוך כשנה, בזמן שמדד ת"א 125 רשם תשואה אפסית.
המניה לא הייתה חלק מהמדדים המובילים, וכדי להצטרף אליהם (וליהנות מביקושים בהתאם) נדרשה לאונרדו DRS להציג החזקות ציבור של 20%. מאחר והללו הסתכמו ב-19% היא יכלה להגיע בקלות יחסית לרף הנדרש, באמצעות הפצת מניות קטנה למוסדיים המקומיים למשל, אך ויתרה על המהלך. כתוצאה מכך, גם העניין של המשקיעים המקומיים ירד והם מכרו מניות - ופספסו את העלייה החדה שנמשכה מתחילת השנה. מי מבעלי המניות שבכל זאת נשאר עם ההחזקה בלאונרדו DRS ולא מכר אותה, נהנה כאמור מתשואה גבוהה במיוחד בחודשים האחרונים - מאז המיזוג עם ראדא טיפסה מניית לאונרדו DRS בקרוב ל-200%.
רשתות מחשוב ורכיבים לצוללות
לאונרדו DRS מנוהלת על-ידי וויליאם (ביל) לין, שהיה בעבר סגן מזכיר ההגנה של ארה"ב בכהונת הנשיא ברק אובמה, ועוד קודם לכן כיהן בתפקיד בכיר בחברה הביטחונית Raytheon. החברה האמריקאית היא חברה בת של לאונרדו האיטלקית (שנסחרת בשווי 12.6 מיליארד אירו), מאז שלאונרדו רכשה את DRS בשנת 2008. פעילות החברה היא בתחומים שונים של ביטחון, מרשתות מחשוב, דרך לוגיסטיקה ועד הגנה על כוחות ורכיבים לצוללות.
ראדא מישראל, שאותה רכשה לאונרדו DRS לפני כשנתיים, פעלה במשך שנים בתחום האוויוניקה (מערכות לכלי טיס), עד שנכנסה גם לתחום המכ"מים הטקטיים לכוחות המתמרנים - כלומר פתרונות שמספקים הגנה אקטיבית על הכוח, מפני פצמ"רים או רחפנים שעלולים לתקוף אותם. ראדא נרכשה לפי שווי של 775 מיליון דולר - פרמיה של 30% על מחיר הבורסה.
העסקה עם ראדא קבעה שבעלי המניות בה טרום המכירה יחזיקו לאחריה ב-19.5% מהחברה הממוזגת. בעלת המניות הגדולה בראדא הייתה אז חברת ההשקעות DBSI של ברק דותן ויוסי בן-שלום, שכיהן כיו"ר ראדא, לצד המנכ"ל דב סלע.
את השליטה בראדא רכשה DBSI בהשקעה ראשונית של 4 מיליון דולר (ובסך-הכול השקיעה בה 13 מיליון דולר), כשזו נקלעה לקשיי נזילות ב-2016. בן-שלום סיפר בעבר לגלובס על 7 השנים שבהן החזיקה DBSI בראדא עד למכירה: "זה היה מסע שהוא נס, שהתחיל עם חברה שכמעט פשטה רגל. היא הייתה חודש אחד בחוסר אפשרות לשלם לעובדים ולספקים, והפכה לחברה מצליחה".
בן-שלום וסלע הובילו את החברה במסע התאוששות מרשים ותוך שנים ספורות המניה זינקה ביותר מ-2,500%, ו-DBSI מימשה מניות בסכום מצטבר של למעלה מ-80 מיליון דולר. המניות נמכרו בעיקר למוסדיים מישראל שנהנו גם הם מהמכירה ללאונרדו DRS בסופו של דבר. בזמן המכירה, DBSI החזיקה בכ-4% מראדא ורשמה תשואה של לפחות פי 7 על השקעתה בחברה.
צמיחה של 20% בהכנסות הרבעון
מדוע מניית לאונרדו DRS מזנקת? לדברי גורם שמכיר היטב את התעשייה, יש לכך שני גורמים עיקריים. הראשון הוא שקודם לכן המניה נסחרה במכפילים נמוכים יחסית לחברות אחרות בקבוצת ההשוואה (אם כי רובן יותר גדולות ממנה), ולאחרונה יש תיקון בשוק לכיוון המכפילים של התעשייה. השני הוא התרחבות שולי הרווח של החברה על ציר הזמן.
השבוע פרסמה לאונרדו DRS את דוחות הרבעון השני של השנה, בו היא הציגה צמיחה של 20% בהכנסות לרמה של 753 מיליון דולר ורווח נקי של 38 מיליון דולר, עלייה של 8.6%. ה-EBITDA שהציגה החברה גדל ב-32.3% ל-82 מיליון דולר.
לדברי הגורם בתעשייה, "רוב העסק של לאונרדו DRS, כמקובל באמריקה, הוא פרויקטים שהם עושים בפיקוח לצבא האמריקאי (לפי נתוני החברה, 39% מההכנסות במחצית הראשונה היו מחוזים עם חיל הים האמריקאי ו-30% מחוזים עם צבא ארה"ב, ש'ח'ו').
"החברה מקבלת כסף על פיתוח, ולכן היא לא מסתכנת בכך, אך מצד שני המרווח נמוך. המרווחים גבוהים יותר כשזה מוצר שלך, שאתה פיתחת - לדוגמה בפעילות של ראדא, הרווח הגולמי שם גבוה יותר מחטיבות אחרות כי הקניין הרוחני הוא שלה והמחירים לא מפוקחים.
"יש ללאונרדו עוד כמה פעילויות כאלה מלבד ראדא, וכולן צומחות. השוק שם לב שהרווחיות עולה מרבעון לרבעון, והמשקיעים אומרים לעצמם - לא רק שהחברה צומחת, היא גם נהיית יותר רווחית והיא נסחרת בדיסקאונט - זה מה שהביא לעלייה במניה".
צבר הזמנות של כ-8 מיליארד דולר
בדוחות שפורסמו השבוע לאונרדו גם העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל-3.07-3.17 מיליארד דולר. לפי הערכות, ראדא עשויה למכור השנה בכ-200 מיליון דולר (לעומת 117 מיליון דולר ב-2021, השנה האחרונה עליה דיווחה כחברה עצמאית).
עמרי עפרוני, אנליסט בנק ההשקעות אופנהיימר, מציין שרוב מניות התעשייה הביטחונית עלו בחודשים האחרונים, והוא מזכיר למשל את לוקהיד מרטין שעלתה ב-21% מתחילת השנה, RTX (רייתון) שעלתה ב-41% ו- AeroVironment שעלתה ב-42%. לדבריו, החברות שצומחות בשיעורים גבוהים במיוחד הן אלה שנמצאות בסגמנטים הצומחים ביותר, למשל אווירונאוטיקה, טילים, תחמושת וכדומה.
ראדא הישראלית של לאונרדו DRS נמצאת לדבריו בסגמנטים שצומחים. "באופן כללי, המלחמה באירופה והמתיחות בסין מול הציר המערבי של ארה"ב ואוסטרליה משפיעות על ביקושים מאוד חזקים, ותקציבי הביטחון עולים", אומר עפרוני. "לאונרדו DRS מוכרת בעיקר לארה"ב וגם שם תקציב ההגנה צפוי לגדול, בתמיכה של שתי המפלגות".
עפרוני מעריך שלמרות העלייה במניות הביטחוניות יש עדיין הזדמנויות: "בסוף, יש ביקושים. בסגמנטים הביטחוניים קודם כל רואים הזמנות, ולא מיד הכנסות. זה לא מיתרגם אחד לאחד". ואכן לפי דוחות הרבעון השני, צבר ההזמנות של לאונרדו עלה ב-82% (ל-7.9 מיליארד דולר) וההכנסות כאמור ב-20% "בלבד".
לדברי עפרוני, "גם אם המכפיל לא עולה אבל יש כאלה ביקושים, ויש ראות לשנים קדימה כי החוזים ארוכי טווח - אז המשקיעים נותנים לזה פרמיה. העולם הוא לא מה שהיה בעבר - רוסיה פלשה לאוקראינה, יש חשש ממלחמה כוללת עם איראן ומפלישה של סין לטייוואן, כל אחת מהזירות האלה מסוכנת ולכן הביקוש לתחום הביטחוני עולה".
ראדא "מתפוצצת" מהזמנות בעת המלחמה
ישראל מוזכרת בדוחות לאונרדו DRS בהקשר של הסיכון לפעילותה בארץ בשל המלחמה, כשהיא מציינת שעד כה לא הייתה לכך כל השפעה על הפעילות. כ-4% מעובדי לאונרדו DRS מועסקים בישראל, כלומר סביב כ-300 עובדים.
עוד אזכור של ישראל בדוחות נוגע לחבילת הסיוע של ארה"ב בסך 95 מיליארד דולר לישראל, אוקראינה ואזור אסיה-פסיפיק. אפשר בהחלט להעריך שהמלחמה בישראל מעסיקה היטב את ראדא, שכאמור מספקת פתרונות שעונים על צורך מיידי - הגנה אקטיבית על כוחות.
גורם בתעשייה מעריך שראדא "מתפוצצת" מהזמנות, ומה שמגביל את הצמיחה זה כושר הייצור, שבחברה עובדים על הגדלתו. "מדינת ישראל מתקשה 'לסגור' את הגבול הצפוני וזה בדיוק מה שהמוצרים של ראדא עושים. המדינה לא הצטיידה בהם בזמן ועכשיו היא עושה זאת", הוא מוסיף.
לפני חצי שנה, החברה הביטחונית רפאל, בשיתוף מפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), ביצעו ניסוי מוצלח במערכת ההגנה האווירית ספיידר בתצורה מתקדמת שנקראת all in one. פתרונות של ראדא משולבים במערכת זו.
במקביל, כפי שפורסם לפני מספר שנים, המכ"ם של ראדא משולב גם במערכות חץ דורבן של אלביט (תעש), להגנה אקטיבית על נגמ"שי צה"ל.