בנין משרד האוצר ירושלים / צילום: רפי קוץ
על רקע הכוננות הגוברת בגבול הצפוני, ערכו אתמול (ד') במשרד האוצר ישיבת חתך ובה דנו בהיערכות הכלכלית לאפשרות של מלחמה מול ארגון הטרור חיזבאללה. באוצר הכינו תחזיות לעלויות של מלחמה בלבנון, לפי מספר תרחישים שונים.
● בעיכוב של חצי שנה: הוועדה לתקציב הביטחון תתכנס ביום ראשון
● פרשנות | סמוטריץ' לא רוצה לחתום על גזירות, אז הפקידים נאלצים להתוות מדיניות
התרחיש הראשון מדבר על תסריט הדומה למלחמת לבנון השנייה, שנמשכה 34 ימים עד להפסקת האש. כלומר, מערכה בעצימות אש גבוהה, אבל ממוקדת ומתוחמת בזמן. התרחיש השני מדאיג את הדרג המקצועי באוצר הרבה יותר. הוא מדבר על מלחמה שתיגרר לתקופה ממושכת עם חוסר ודאות באשר לסיומה, בדומה למצב כיום בעזה. מה שכונה בעבר "דשדוש בבוץ הלבנוני".
במשרד האוצר לא מעוניינים לחשוף את התחזיות המלאות בשל רגישותן, אבל מתארים את תרחיש המלחמה הממושכת ככזה שיוביל לצמיחה שלילית, כלומר התכווצות מדאיגה בתוצר ופגיעה בהכנסות המדינה. ישנו כמובן מחיר כלכלי בלתי מבוטל גם בצד החלופה של מלחמה קצרה, אבל נמוך בהרבה וכזה שבאוצר יידעו להתמודד איתו.
התחזיות שהכינו באוצר למלחמה משקללות עלויות ברכיבים כמו גיוס כוחות המילואים, מימון הפינוי לתושבי הצפון, פגיעה בתשתיות ועוד. הן הוצגו במהלך הדיונים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
עלות מלחמת חרבות ברזל, בתרחיש אופטימי שבו ב-2025 אין מלחמה בלבנון וגם לא בעזה, נאמדה על ידי בנק ישראל בסכום עתק של 250 מיליארד שקל. מערכה בקנה מידה מלא מול חיזבאללה וגרורות נוספות של איראן, עשויה להיות בקנה מידה גדול בהרבה ולהגיע לעלויות גבוהות משמעותית ביחס למערכה ברצועה נגד חמאס.