שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
בית המשפט העליון דחה את ניסיונה של השרה מירי רגב לפתוח מחדש את ההחלטה לאפשר למשטרה לעיין במסמכים שנתפסו במשרד התחבורה. בהחלטה בת שלוש פסקאות קבע השופט דוד מינץ כי לרגב לא נתונה כל סמכות להשיג על ההחלטה בשלב הנוכחי.
● החקירה במשרד התחבורה: המחוזי דחה ערר שהגישה מירי רגב על תפיסת המסמכים
● שאלות ותשובות | פתיחת החקירה בעקבות התחקיר על מירי רגב: מהו החשד ומה יקרה עכשיו?
בעקבות תחקיר "המקור" הנוגע לאופן קבלת ההחלטות במשרד התחבורה וביצוען, נפתחה חקירה נגד רגב בחשד לפלילים. במסגרת החקירה בוצע חיפוש במשרד התחבורה, ונתפסו מסמכים.
רגב הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה למנוע מהמשטרה לעיין במסמכים. ערר שהגישה לבית המשפט המחוזי מרכז נדחה על הסף לפני מספר ימים, והיום (ו') נדחתה בקשת רשות ערר שהגישה לעליון.
השופט מינץ קבע כי ההחלטה שהתקבלה בעניין המסמכים היא החלטת ביניים, וזאת מן הטעם שבית המשפט לא חסם בפני רגב את הדרך להשיג את המסמכים לאחר שיוחלט מה לעשות בהם. כדי להשיג על החלטות ביניים, נכתב, נדרשת הוראה מפורשת בחוק, ובהיעדרה - לא ניתן לעשות זאת. "המבקשת אינה רשאית לפנות לבית משפט זה בבקשת רשות ערר על ההחלטה האמורה", נכתב.
הדחייה מטעמים פורמליסטים בלבד
ב-9 ביוני השנה חתם בית משפט השלום בראשון לציון על צווי חיפוש שכוונו לאיסוף ראיות במשרד התחבורה, וזאת כחלק מחקירה פלילית שנפתחה בין היתר נגד רגב. בשל הוראות חוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, בית המשפט קבע במעמד החתימה על הצווים כי כל החומר שייתפס יוכנס למעטפות סגורות ויועבר לעיון בית המשפט לפני שהמשטרה תוכל לעיין בו.
המסמכים נתפסו, ולמחרת הגישה רגב, באמצעות עורך דינה עמית חדד, בקשה לקיים דיון דחוף בצו. נשיא בית המשפט השלום, השופט מנחם מזרחי, קיים דיון כזה ומצא בסופו כי את מרבית המסמכים שנתפסו ניתן להעביר למשטרה. בכל הנוגע למסמכים שקבע כי חלה בעניינם חסינות, הוחלט להכניסם לקלסר נפרד שיישאר בלשכתו של מזרחי עד שתינתן החלטה אחרת בעניינם. באותה החלטה קבע מזרחי כי לרגב לא קיימת זכות להשיג על הוצאת צווי החיפוש, וזאת בהתאם להלכה של בית המשפט העליון שנקבעה בדיון נוסף בפרשת אוריך.
רגב עררה לבית המשפט המחוזי על ההחלטה, והערר שהגישה נדחה. השופט עמית מיכלס קבע כי ניתן להשיג על צו כמו זה שניתן רק לאחר שיתאפשר ליחידה החוקרת - להב במקרה הזה - לעיין בחומר שנתפס ולקבוע אם הוא נחוץ כראיה בתיק החקירה או לא. מאחר שהערר הוגש קודם, אין כלל מקום לדון בו.
מעבר לכך דן המחוזי גם בתוכנו של הצו - ואשרר את החלטת השלום. בהחלטת העליון מהיום אין כל התייחסות לתוכן הדברים. הדחייה היא מטעמים פורמליסטים בלבד: מה שלא קבע המחוקק שיש לצדדים רשות להגיש, ובהתאמה בסמכות בית המשפט לדון בו - לא יידון. לא התבקשה אף תגובה מטעמה של המדינה.