בדרך להצבעה בכנסת: מס מופחת על משיכת כספים מקרנות השתלמות

הממשלה אישרה היום (א') את הצעת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאפשר לשכירים ולעצמאים למשוך כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת, במקום בשיעור מס שולי, עד סוף שנת 2024. הצעת החוק צפויה לעבור כעת לכנסת, כשהצפי הוא להליך חקיקה מהיר.

במצב החוקי הקיים, סכומים שמשך שכיר או עצמאי מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים, פטורים ממס רק אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון, או 3 שנים ממועד התשלום הראשון, אם האדם הגיע לגיל הפרישה.

● מס מופחת על שבירת קרן ההשתלמות: מה עומד מאחורי המהלך החדש של האוצר?
● מניית מובילאיי בשפל ולא מהסיבות שחשבתם

משיכה לפני הזמן המזכה בפטור ממס, מחייבת תשלום בשיעור המס השולי על הכספים שנמשכו, שעלול להגיע ל-45%.

על פי הצעת החוק החדשה, במקום המס השולי, יחול שיעור מס של 15% (ובמקרה של יחיד שהגיע לגיל פרישה 7.5%), לכל היותר, על סכומים שנמשכו לפני יעד מתן הפטור.

בנוסף, לפי ההצעה, ככל שמשיכת הכספים קרובה יותר לתקופה הקבועה בדין למשיכה פטורה ממס, שיעור המס שיחול יהיה נמוך יותר. כך, לדוגמא, יחיד שלא הגיע לגיל הפרישה ויבקש למשוך כספים 3 שנים לאחר מועד התשלום הראשון, ישלם מס בשיעור של 7.5% על הכספים שנמשכו.

הביקורת ותשובת האוצר

את המהלך יזם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון. הוא קיבל את אישור הממשלה ברקע ביקורת ציבורית שנמתחה על הצעת החוק, בטענה כי היא תוביל את הציבור למשוך כספים מהקרנות שלא בטובתו. עוד נטען כי מדובר במהלך שמטרתו לסייע למלא את קופת המדינה ולא לשרת את הציבור.

באוצר טוענים כי ההצעה נועדה להקל על הציבור בתקופה של קשיים כלכליים, אינפלציה מתמשכת, עליית יוקר המחיה ואי הוודאות הכלכלית שנותרה בחודשי המלחמה. שחרור כספים מקרן ההשתלמות, נטען, יסייע למשקי הבית להימנע או לסגור הלוואות ולהתנהל כלכלית עד שתקופת המשבר תחלוף.

אפיק חיסכון מבוקש

קרנות ההשתלמות נחשבות למסלול חיסכון פטור ממס מהתחלתו ועד סופו, אשר מיטיב בעיקר עם המעמד העובד בישראל. הן נועדו במקור לממן השתלמויות מקצועיות, אך עם הזמן הפכו לאפיק חיסכון מבוקש במיוחד לטווח הבינוני־ארוך, כשהכספים שנצברים בהן משמשים לא אחת למימון הוצאה חד־פעמית גדולה (רכישת רכב, שיפוץ הבית, טיול משפחתי בחו"ל), או להמשך צבירה לפנסיה.

הטבות המס בקרנות ההשתלמות עדיפות כמעט בכל פרמטר ביחס לחלופות בחיסכון ארוך־הטווח, כך שאין פלא שהקרנות התעצמו עם השנים וכיום היקף הכספים המנוהל בהן הינו כ־368 מיליארד שקל, יותר מכל אפיק אחר בשוק הגמל הישראלי.

מדובר בהטבה שהמעסיק אינו מחויב לתת לעובדיו והיא נתפסת כ"צ'ופר" שממנו נהנים בדרך כלל בעלי השכר הגבוה במשק. עיקר החוסכים בקרנות ההשתלמות הם השכירים, אשר מפרישים סכום השווה ל־10% ממשכורתם מדי חודש (בדרך כלל 2.5% מהעובד ועוד 7.5% מטעם המעסיק) - עד לתקרת שכר חודשית של 15,712 שקל. עצמאים יכולים גם כן להפריש לעצמם לקרן השתלמות, וגם שכירים במעמד עצמאי בהליך שמוכר ככל הנראה לחלק קטן מהציבור.

נכון לעכשיו, לא ניתן להצביע על גל משיכות חריג בקרנות ההשתלמות למרות המלחמה. מתחילת 2024, נפקדו בממוצע כל חודש כ־1.68 מיליארד שקל מהן. מדובר בקצב שנתי של כ־20 מיליארד שקל. ב־2023, בצל עליית הריבית במשק, סך המשיכות עמד על יותר מ־22 מיליארד שקל.