גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת עליית מחירים חדה של רכבים חשמליים? ההחלטה שמתעכבת באוצר

בתום דיונים, משרד האוצר טרם קיבל החלטה בסוגיית הארכת הטבת המס לכלי רכב חשמליים ● כתוצאה מכך, מס הקנייה עליהם עשוי לזנק בינואר מ־35% ל־83%, ויגלם התייקרות עד עשרות אלפי שקלים ● מתי היא תורגש, ומדוע הצפת דגמים חדשים מסין עשויה להיות גורם ממתן?

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock
טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר התקיימו באוצר דיונים אינטנסיביים בנושא המיסוי הירוק על כלי רכב ובפרט על כלי רכב חשמליים. מומחים סקרו את החלופות, משרדי ממשלה הביעו עמדה, ובסופו של דבר התקבלה החלטה דרמטית: לא להחליט.

למה דווקא עכשיו? גל חדש של מותגי רכב סיניים בדרך לישראל
בענף הרכב מעריכים: ההחלטה הזו תבלום כניסה של מותגים חשמליים חדשים
משרד התחבורה סוגר את "הדלת האחורית" ליבוא מכוניות חשמליות מסין

זה נשמע כמו פרדוקס, אבל בפועל אי־ההחלטה היא החלופה הקיצונית ביותר שנמצאת על הפרק. בהיעדר החלטה אחרת, בעוד חמישה חודשים יבוטלו אוטומטית הטבות המס על כלי רכב חשמליים, ומס הקנייה עליהם יזנק מ־35% ל־83% (בהפחתת הטבת "הקבוצה הירוקה" שמוענקת לכל סוגי כלי הרכב).

זינוק כזה יגרום ללחץ כבד לעליית מחירים בפלח החשמלי, שהיה הצומח ביותר בשוק הרכב בשלוש השנים האחרונות. השאלות כרגע הן מתי יבואו עליות המחיר לידי ביטוי, איך יושפע הביקוש לרכב חשמלי מההתייקרות, והאם יוכחד פלח השוק "הירוק".

"זו לא התקופה להוריד מסים"

הדיונים על המשכיות הטבות המס על רכב חשמלי החלו באוצר כבר לפני יותר משנתיים. בינואר 2025 ייפקע ה"דד־ליין" למתווה ההטבות הרב־שנתי שהחל ב־2019. גם ההשלכות על הכנסות המדינה לנוכח החלק ההולך וגדל של כלי הרכב החשמליים מכלל השוק, ידועות ומוכרות.

לאוצר גם יש הערכות קונקרטיות על עד כמה הפחתת מס הקנייה על רכב חשמלי פוגעת בהכנסות. על־פי תחשיבי האוצר, אם ב־2025 יוטל מס קנייה בגובה 45% "בלבד" התוצאה לאובדן של 1־1.2 מיליארד שקל בהכנסות האוצר, בהשוואה להטלת מס קנייה מלא וזהה לזה רכבי בנזין (83%). זאת בנוסף לאובדן של כ־3,100 שקל בשנה מבלו הדלק על כל רכב חשמלי בעל נסועה ממוצעת (כ-16 אלף ק"מ בשנה).

גם ההצעות למתווה המשך למיסוי הירוק אינן חדשות. אחת מהן אף שולבה בחוק ההסדרים האחרון וכוללת העלאה הדרגתית ומתונה של מס הקנייה על רכב חשמלי בין 2025 ל־2028 ובמקביל הטלת "מס נסועה" על רכב חשמלי בגובה כ־15 אגורות לקילומטר, החל מ־2026. שני המהלכים מותנים זה בזה.

חלופה אחרת היא שינוי של חישוב המס הירוק, ומעבר לשיטה שמבוססת על ממוצע פליטת ה־CO2 של כלל דגמי הרכב, כולל חשמליים, וקניסת יבואנים על חריגה מהסף.

מבחינת האוצר, מס קנייה מלא בגובה 83% על רכב חשמלי הוא "המצב הנכון והמאוזן מבחינה תקציבית". לפיכך, מבחינתו, כל חלופה של מס קנייה נמוך יותר החל מ־2025 היא בבחינת "הפחתת מס", שדורשת הצגת מקורות הכנסה חלופיים לאיזון התקציב.

כאמור, מבחינת האוצר המקור המועדף להשגת ההכנסה המאזנת להטבת המס הוא הטלת מס נסועה על רכב חשמלי, שיניב הכנסות שנתיות של כ־1.5 מיליארד שקל לשנה החל מ־2026. אולם בחודשים האחרונים הצורך במציאת מקורות הכנסה חלופיים לאיזון התקציב קיבל משנה תוקף בשל המלחמה המתמשכת.

בדיונים שנערכו בשבוע שעבר באוצר בסוגיית הרכב החשמלי, הוצגו תחזיות פסימיות ביחס לגירעון בתקציב המדינה, והאוצר הודיע חד־משמעית לנוכחים כי "זו אינה תקופה להורדת מסים".

אלא אם, כאמור, יש הכנסה ממקורות חלופיים. המסר היה "אנחנו נמצאים במלחמה, ואין זמן לפינוקים כמו מס קנייה מופחת על רכב חשמלי". ומכיוון שהמערכת הפוליטית עדיין לא ששה לאשר את מס הנסועה, האוצר החליט שלא להחליט.

ניסיון העבר מלמד כי עדיין ייתכנו לחצים של הרגע האחרון, שיפעילו שרים וחברי כנסת על האוצר כדי למתן את עליית המס בינואר. אבל עבור חלק מיבואני הרכב, "הרגע האחרון" הוא "כרגע". כלומר, יבואן שעדיין לא ביצע הזמנות מהיצרן שלו לאספקה ברבעון האחרון של השנה, חייב לעשות זאת לפחות שלושה-ארבעה חודשים מראש. במיוחד אם מדובר בכלי רכב המיוצרים במזרח אסיה, מכיוון שזמן ההובלה שלהם לישראל ארוך כיום משמעותית בגלל האיום החותי.

התרחיש האופטימי והתרחיש הפסימי

חוסר ההחלטיות של האוצר יוצר כרגע בשוק אי־ודאות משמעותית ביחס למחירי הרכב החשמלי בתחילת 2025. הנחת היסוד היא שהמחירונים הרשמיים של רוב הדגמים החשמליים "העממיים", שמחירם נמצא כיום בטווח הביקוש הפופולרי של 140-250 אלף שקל, יזנקו בינואר באלפי שקלים בתרחיש של מס קנייה סביב 45%, ובעשרות אלפי שקלים בתרחיש של מס קנייה 83%.

אבל המועד שבו תורגש ההתייקרות בפועל וגובהה תלויים בכמה גורמים. בתרחיש "המתון" האוצר יתכופף ברגע האחרון לנוכח הלחצים, ומס הקנייה על רכב חשמלי יעלה בתחילת 2025 לשיעור של 45% עד 50% "בלבד". אבל ההתייקרות לא בהכרח תהיה מיידית ורוחבית. חלק מהיבואנים כבר החליטו שלא להמתין להחלטת האוצר ו"הימרו" על בניית מלאים משמעותיים, שיגיעו ארצה ברבעון האחרון.

מדובר בעיקר במותגים "חזקים" או במותגים ותיקים וחדשים, שצפויים להתחיל לייבא בחודשים הקרובים לישראל דגמים "אסטרטגיים" חדשים בפלח החשמלי, בעיקר מתוצרת סין.

בין אלה אפשר למנות את דונגפנג, FAW, ליפמוטור, SAIC, GAC, שנגאן ועוד, שאמורים להתחיל רכבי קרוס־אובר חדשים בטווח של 150-200 אלף שקל לקראת סוף 2024. לכל השחקנים החדשים והוותיקים בגל הגדול הזה יש מוטיבציה להשיג חדירה ראשונית משמעותית ולבסס נוכחות גם במחיר של "תמחור הפסד" וספיגת מס הקנייה בטווח הקצר.

לכך אפשר לצרף את העובדה כי מבחינת הסינים, הכדאיות של יצוא רכב חשמלי לישראל היא גבוהה כרגע בהשוואה לאיחוד האירופי. זאת לאחר שהאיחוד הטיל לאחרונה מס "עונשין" על רכב חשמלי שמיובא מסין. בשורה התחתונה בתחילת 2025 עשויה להתפתח בפלח "מלחמת מחירים", שתנטרל חלק משמעותי מעליית מס הקנייה בטווח הקצר. במקביל, אמורים להגיע לישראל דגמים חשמליים עירוניים חדשים ו"זולים", בפחות מ־130 אלף שקל. כל אלה ישמרו את הביקוש הער בפלח לפחות במחצית הראשונה של 2025.

בתרחיש הפסימי 2025 תתחיל עם רמות מלאי של רכב חשמלי קטנות משמעותית מהמתוכנן. זאת בגלל כמה סיבות וביניהן בגלל "מהלכי מגננה" וזהירות יתר של יבואנים, שנכוו השנה בשל הזמנת עודפי מלאי של רכב חשמלי בסוף 2023; התמשכות או החרפה של המלחמה שתביא לירידה רוחבית בביקוש בכל שוק הרכב, ולא רק החשמלי; לחץ להטלת "אמברגו יצוא" של מוצרים ורכב מסין לישראל, נוסח טורקיה. אפשר למצוא רמזים ראשונים לכך במדיה הסינית; החרפת השיבושים בתובלה הימית; והחלטות של יצרנים לעכב את לוח הזמנים ליצוא בשל התהפוכות באירופה.

כך או כך, המשמעות היא שפחות כלי רכב ישוחררו ממכס במס הקנייה הישן, ועליית המחירים תורגש הרבה יותר מהר. בכל מקרה בטווח הארוך יפגע הביקוש לרכב חשמלי, וההישגים שרשמה ישראל בשנים האחרונות בכל הנוגע למעבר לתחבורה ירוקה יימחקו, וזה כבר יהיה הפסד לכולם.

מהאוצר נמסר: "בהתאם להחלטת הממשלה, גובה מס הקנייה על רכבים חשמליים צפוי להיות 45% בשנת 2025, במקרה שיאושר חוק מס נסועה עד סוף השנה. במקרה שלא יאושר החוק, הטבת המס צפויה להתבטל ותלויה במציאת מקורות תקציביים חלופיים".

עוד כתבות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה