חודש לחימה: זה התסריט ה"אופטימי" של האוצר לצפון

התכנסות הבכורה של הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הביטחון התקיימה ביום ראשון אחר-הצהריים, חצי שנה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על הקמתה. תזמון דיון הפתיחה, בעיצומה של דריכות שיא בישראל מפני תקיפה איראנית, סיפק רוח גבית לדרישות מערכת הביטחון לתוספות של עשרות מיליארדי שקלים בשנה להתמודדות עם הסיכונים המרובים במזרח התיכון. במשרד האוצר נכנסו לכוננות ספיגה. 

● בלעדי | תחזית האוצר: מלחמה ממושכת בצפון תוביל לצמיחה שלילית
● S&P: "הפוטנציאל לסכסוך רחב יותר מציג סיכונים משמעותיים לישראל"

בכירים באוצר העריכו לקראת תחילת הדיונים כי הוועדה תאמץ את מרבית הדרישות התקציביות של צה"ל, ובמקביל הדרג המקצועי באוצר - הכלכלן הראשי, אגף התקציבים והחשב הכללי - הציגו לשר בצלאל סמוטריץ' תרחישים לעלות הכלכלית של מלחמה כוללת; הקל מבניהם מתאר לחימה בעצימות גבוהה לתקופה של חודש. תרחיש זה מתבסס על תסריט הדומה למלחמת לבנון השנייה, שנמשכה 34 ימים. כלומר, מערכה בעצימות גבוהה, אבל ממוקדת ומתוחמת בזמן מול חיזבאללה.

התרחיש השני מדאיג את הדרג המקצועי באוצר הרבה יותר: הוא מדבר על מלחמה אזורית שתיגרר לתקופה ממושכת עם חוסר ודאות באשר לסיומה, בדומה למצב מול חמאס בעזה.

בעוד שהתרחיש הראשון נתפס כבר־ניהול מבחינה כלכלית, התרחיש השני מעורר דאגה רבה יותר בקרב בכירי האוצר. הערכות ראשוניות מצביעות על אפשרות לצמיחה שלילית וירידה משמעותית בהכנסות המדינה במקרה של מלחמה ממושכת. התחזיות גובשו באוצר לצרכים פנימיים, והמספרים המלאים אינם נחשפים בפומבי. העלויות הצפויות כוללות מרכיבים כגון גיוס מילואים נרחב, מימון פינוי אזרחים מאזורי הסכנה ונזקים לתשתיות.

מספר נציגי הוועדה הוכפל

עלות מלחמת "חרבות ברזל", בתרחיש אופטימי שבו ב־2025 אין מלחמה בלבנון וגם לא בעזה, נאמדה על־ידי בנק ישראל בסכום עתק של 250 מיליארד שקל. מערכה בקנה־מידה מלא מול חיזבאללה וגרורות נוספות של איראן עשויה להיות בקנה־מידה גדול בהרבה ולהגיע לעלויות גבוהות משמעותית ביחס למערכה ברצועה נגד חמאס.

להקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שעמד השנה על קרוב ל־120 מיליארד שקל, דחף בעיקר שר האוצר סמוטריץ', ממבקריה הבולטים של התנהלות מערכת הביטחון. ההרכב המקורי של הוועדה שיקף רוב מוחץ של יוצאי מערכת הביטחון (5 מתוך 6 חבריה), בהם היו"ר תא"ל (במיל') יעקב נגל, לצד בוגר האוצר, קובי הבר, לשעבר הממונה על התקציבים.

עם זאת, יועמ"שית משרד ראש הממשלה קבעה כי אין לאשר את ההרכב הנבחר, משום שהיה ללא ייצוג נשים. בשל כך, הצטרפו לוועדה שלוש קצינות בכירות במיל' לצד החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו. עוד מונו כחברות ועדה סגנית רקטור אוניברסיטת אריאל, פרופ' עדית סולברג, שעבדה בעבר בבנק ישראל; ומנכ"לית המועצה האזורית שומרון לשעבר, ליאורה טושינסקי. שתי האחרונות מונו על ידי סמוטריץ', שהעדיף אותן על פני נשים בכירות שעבדו במשרד האוצר. מתוך ארבעה מינויים שניתנו לו לוועדה, שר האוצר מינה רק אחד שצמח בתוך המערכת האוצרית, קובי הבר.

השוויון המגדרי בוועדה אומנם הושג, אבל הרוב לנציגות הצה"לית נותר על כנו. בנוסף, נוצרה בעיה חדשה: ריבוי החברים בוועדה, שהוכפל מ־6 ל־12. גורם בכיר לשעבר באוצר מעריך שעומס המשתתפים יקשה על הפורום לקבל החלטות.

רשימת החברים המלאה כוללת את אלוף (במיל') יעקב עמידרור, אלוף (במיל') עמיקם נורקי, תא"ל (במיל') אפי איתם, אל"מ (במיל') טליה לנקרי, אל"מ (במיל') אביטל דריילינגר, תא"ל (במיל') מהרן פרוזנפר ואל"מ (במיל') אורית אללי, נוסף לתא"ל (במיל') נגל, עבאדי־בויאנג'ו, פרופ' סולברג, טושינסקי והבר. לצד תריסר חברי הוועדה הרשמיים, משתתפי בדיונים משקיפים מטעם אגפי התקציבים והחשב הכללי באוצר וכן מטעם בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה.

ריבוי זה עלול להיות בעייתי במיוחד בעקבות לוח הזמנים הדוחק שנוצר בשל גרירת הרגליים הממשלתית בכינוס הוועדה עד כה. בגלל העיכובים, גורמים באוצר מעריכים כי לוועדה תהיה השפעה מוגבלת, אם בכלל, על גובה תקציב הביטחון לשנת 2025 , שהוא אולי המשתנה המהותי ביותר בהרכב התקציב הקרוב.

בינתיים, תהליך הכנת התקציב מתעכב, כך שהוועדה עשויה להגיע עם מסקנות לדיון על תוספות תקציב הביטחון ל־2025. אולם מכיוון שדיון הבכורה בשבוע הבא צפוי לעסוק בהערכות בלבד, ותדירות ישיבות הוועדה טרם ברורה, ספק אם היא תהיה מוכנה עם המלצות אופרטיביות. לפי ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, לממשלה אין זמן להמתין עד שזה יקרה כדי להכריע את מסגרות התקציב.

האם לפורום תהיה השפעה ממשית?

ככל הידוע, הישיבה הראשונה של הוועדה לבחינת תקציב הביטחון עסקה ברובה בדברי פתיחה וסקירות רקע. לפי הודעת משרד ראש הממשלה, "הוועדה תבחן ותגבש, בין היתר, המלצות ביחס לצורכי בניין הכוח ותקציב הביטחון בעשור הקרוב", ולא דנה בתקציב הביטחון ל־2025.

לפחות עבור מערכת הביטחון, נוח יהיה לנתק את דיוני הוועדה מדיוני התקציב הקרוב ולשמור אותם לשיח תאורטי על העתיד הרחוק יותר. במערכת הביטחון, ובראשה שר הביטחון יואב גלנט, ראו בעצם כינון הוועדה ניסיון פסול להתערב בשיקולי צה"ל, כחלק מהשיח על "קריסת הקונספציות". הם דרשו, וקיבלו הכפלה מיידית של תקציב הביטחון לכ־120 מיליארד שקל, לפי כל דיון מעמיק בטענה ש"נסראללה לא מחכה לוועדות שלנו".