מארה"ב, דרך יפן ועד ישראל: הסערה המושלמת שמפילה את השווקים

האופטימיות שאפיינה את השווקים הגלובליים בשנה וחצי האחרונות התחלפה תוך זמן קצר במסכים אדומים ובירידות. הנאסד"ק צלל בקרוב ל־15% מאז השיא שרשם ב־10 ביולי, הניקיי היפני רשם את יום המסחר הגרוע ביותר שלו מאז 1987, וגם המדדים באירופה ירדו בחדות.

● היסטוריה של מפולות בשווקים: מדוע הן פרצו וכעבור כמה זמן הסתיימו
● מה כל־כך מפחיד את השווקים? ההסבר של מנכ"לית בית ההשקעות
● הכלכלן הבכיר שמנתח למה הבורסה המקומית ירדה פחות מהמקבילות בעולם
● ניתוח | בדרך־כלל הם אומרים להחזיק חזק ולא לשנות את תיק ההשקעות. הפעם ההמלצה שונה

מדוע זה קורה? מדובר בסערה גלובלית מושלמת שמגיעה ממספר כיוונים. בארה"ב פעמוני המיתון מצלצלים חזק לאחר עלייה מפתיעה באבטלה וחשש כי הכלכלה מאטה יתר על המידה; ביפן, עלית הריבית הדרמטית מטלטלת את שוקי המניות; באירופה, הכלכלה הגרמנית משדרת סימני חולשה; וגם החששות מפני הסלמה נוספת במזרח התיכון מתדלקות עוד יותר את הפאניקה בשווקים.

בשורה התחתונה, הירידות החדות בבורסות ברחבי העולם מגיעות על רקע האטה בכלכלה וחששות מכניסה למיתון. אלו הנסיבות שמובילות לסערה המושלמת.

ארה"ב: האם הפד שוב פספס את הרכבת?

ארה"ב היא הקטליזטור הגדול של הירידות האחרונות. ביום שישי, נתוני האבטלה הצביעו על התקררות, ומספר המשרות שהתווספו לשוק היה נמוך משמעותית מהמצופה. עלייה נוספת ברמת האבטלה ל־4.3% המחישה לשווקים שההאטה בארה"ב קרובה יותר למיתון, והחשש גבר. בפתיחת שבוע המסחר, ענקיות הטכנולוגיה הובילו שוב את הירידות.

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי, מסביר כי המחט זזה בעיקר בשל מה שקורה בארה"ב. "המשקיעים רוצים כעת לראות את הבנק המרכזי מוריד את הריבית יותר מפעם אחת. הציפיות לחודש ספטמבר עלו וכעת מתמחרות הורדה של חצי אחוז, לעומת רבע האחוז שצפו עד כה". חוזי האג"ח אף מתמחרים הורדת ריבית של 1.25% עד סוף השנה - לרמה של 4.25% ברף העליון.

עד כה, הפד נמנע מהורדת ריבית בטענה שהוא רוצה לראות עוד נתונים שתומכים בהתמתנות האינפלציה. כעת, יכול להיות שכמו שהוא פספס את עליית האינפלציה לפני כשנתיים, הוא פספס עתה את ההאטה בכלכלה.

מעבר לכך, בשל החשש ממיתון, השווקים אף מצפים לכך שהפד יבצע הפחתת ריבית שלא בזמנה, במועד מיוחד, אך לוי מסתייג. "זה יכול להצביע על היסטריה כעת בשווקים, הפד כרגע לא שם. אני מניח שהוא ירצה לראות את נתוני התעסוקה של חודש אוגוסט בשביל להיות בטוח שאכן יש צורך במהלכי הורדה דרסטיים", הוא מדגיש.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מוסיף כי "הנתונים השוטפים בארה"ב לא היו טובים, למרות צמיחה מפתיעה ברבעון השני. המשק האמריקאי מתקרב מאוד למיתון, אם הוא לא כבר שם".

יפן: סחרור פנימי שמגיע עד וול סטריט

המסחר בבורסת טוקיו ננעל בירידות חדות. מדד הניקיי היפני נחתך בכ־15% במהלך המסחר - ומדובר ביום המסחר הגרוע ביותר של המדד מאז 1987. גם מדד ה־TOPIX, העוקב אחר מגוון מניות גדול יותר בבורסת טוקיו, נחתך משמעותית וירד ב־12%. מדובר בהיפוך מגמתי מאז חודש יולי, אז הגיעו המדדים ביפן לשיאים חדשים.

עקב עליית האינפלציה ביפן, הבנק המרכזי העלה ריבית ונקט צעדים מוניטריים מגבילים נוספים. כתוצאה מכך, הין התחזק ושוק המניות בארה"ב ירד. התוצאה: משקיעים רבים החלו לסגור פוזיציות "קארי טרייד" (Carry Trade), מה שהוביל למכירות נרחבות של נכסי סיכון והתחזקות נוספת של הין.

הכלכלה היפנית לא נמצאת במצב טוב מבחינת נתוני הצמיחה כבר שנים. החל מהעשור השקט שחוותה יפן במאה הקודמת, ניסו ראשי ממשלה ונגידי בנקים מרכזיים להתניע מחדש את הכלכלה. בין הצעדים האחרונים שננקטו היו המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה המנוח שינזו אבה ומדיניות הריבית השלילית (הידועה לשמצה) במדינה. בשמונה השנים האחרונות הריבית של הבנק המרכזי עמדה על 0.1%-, זאת עד לחודש מרץ השנה.

בנוסף, נתוני הצמיחה הרבעוניים האחרונים ביפן הראו צמיחה שלילית. למעשה, בשלושת הרבעונים האחרונים יפן לא צמחה באופן חיובי כלל. החולשה בכלכלה היפנית באה לידי ביטוי בין החלש ובסנטימנט צרכני חלש.

הכלכלה היפנית מתבססת על יצוא, וכאשר החברה בקבוצת האיים לא מצליחה להכיל את הכוח התעשייתי של המדינה - זאת בעיקר בשל החולשה הדמוגרפית של יפן על רקע התכווצות האוכלוסייה - החברות התעשייתיות פונות החוצה. וכך, בזמן של עליות השווקים בעולם ובזמן של מטבע מקומי חלש, המניות ביפן צמחו ועלו גם הן.

המצב הרע בכלכלה היפנית והמטבע שנחלש באופן לא מידתי הביא את הבנק המרכזי ביפן להעלות את הריבית במשק לא פעם אחת אלא פעמיים, זאת לרמה של "סביב 0.25%", שלא נראתה ביפן כבר 17 שנים. הין, שהגיע לשפל של יותר מ־30 שנה, התחזק בחודש האחרון ביותר מ־11%.

גרמניה: נתוני מאקרו מפתיעים לרעה

החולשה הגיעה גם לכלכלה הגדולה ביותר באירופה והשלישית בעולם כולו - גרמניה. למעשה, הכלכלה הגרמנית צמחה פחות מאשר שאר מדינות אירופה, זאת למרות שהיא הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת בכלל, ובמבין מדינות האיחוד בפרט.

נתונים שפורסמו בסוף השבוע שעבר גילו כי הכלכלה הגרמנית התכווצה שוב - עם ירידה של 0.1% בתוצר ברבעון האחרון. בפועל, מאז 2021 לא נראו שני רבעוניים חיוביים בצמיחה הגרמנית. נתון שלילי נוסף מגיע משוק העבודה הגרמני - שיעור האבטלה במדינה מתקרב לרמה של 6%, ובסך־הכול מכיל יותר מ־2.8 מיליון מובטלים.

סין: לא עומדים ביעדי הצמיחה

בחזרה למזרח, והפעם לסין. המדינה לא הצליחה להתאושש כלכלית מהמשבר שפקד אותה בתקופת הקורונה. מאז היציאה מהסגרים ההרמטיים, הפעילות הכלכלית והסנטימנט הצרכני לא עולים. גם האמון בממשל מצוי ברמה נמוכה, והשלושה באים לידי ביטוי בצריכה הפרטית. מדד המחירים לצרכן החודשי מצביע על דיפלציה המגיעה מהצריכה הפרטית הנמוכה.

ברמת המאקרו, התוצר ברבעון האחרון עמד על 4.7% בלבד, ירידה לעומת הרבעון הראשון של השנה, שעמד על 5.3%, וכשהממשלה הסינית העמידה יעד של 5%. נוסף על כך, לפי תחזיות קרן המטבע הבינלאומית, הצמיחה הסינית תיחלש ותגיע ל־3.3% בשנת 2029.

בסין מנסים לאושש את הכלכלה על ידי התמקדות בכיוונים שונים, כמו מעבר למדיניות המוכוונת לאנרגיות ירוקות והשקעות, לעומת מדיניות מוטת נכסים כמו בעבר. המדינה גם מפעילה תמריצים כלכליים בכדי לחזק את הכלכלה החלשה, אך אלו בעיקר כוונו לעבר השקעות. בכירי ממשל בסין רמזו בשבוע שעבר כי תמריצים כלכליים יוכוונו מעתה על מנת לתמרץ את הצריכה הפרטית, זאת בכדי לעמוד ביעד של 5% תוצר שסין הציבה לעצמה בתחילת השנה.

ישראל: חשש מהתלקחות ביטחונית

ואי־אפשר בלי להתייחס למה שקורה אצלנו. המתיחות והחשש מפני מתקפה איראנית אומנם לא מקפיצות את מחירי הנפט בשלב זה, אך בוודאי שלא תורמות לחשש העולמי מכניסה לסחרור.

בינתיים, הצפי לתגובה של איראן לאחר חיסול מנהיג חמאס בשטחה גרר עלייה בפרמיית הסיכון בשווקים. בניגוד למגמת הפיחות של הדולר בעולם, אל מול השקל הוא דווקא מתחזק. בפתיחת שבוע המסחר, קפץ שער הדולר לשיא של יותר משלושה חודשים מול השקל. זאת, בזמן שהאירו דווקא התחזק בחדות לעומת המטבע האמריקאי.

השווקים בישראל גם נצבעים באדום, אך בצורה מתונה יותר לעומת שאר שוקי העולם. בשוק האג"ח ההשפעות העולמיות דווקא גוברות על החשש במקומי. ביום ראשון תשואת האג"ח הממשלתית התקרבה ל־5% לעשר שנים, אך ביום שני ירדה בחדות ונעמדה על 4.5%, מה שממתן את פרמיית הסיכון הנשקפת מישראל.