להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
המלחמה בה ישראל נמצאת רחוקה מסיום, ועושה רושם שהיא רק מסלימה יותר ויותר. הדבר מביא את הכלכלה הישראלית להיות תחת לחץ לא פשוט וממושך, אבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טוען כי העניין תחת שליטה. "המלחמה היא אתגר כלכלי גדול, אני לא מציע לאף אחד להקל בזה ראש", הוא אמר בערוץ 14. עם זאת, לדבריו, "אנחנו סיימנו את החציון הראשון בעודף של 20 מיליארד שקל מעבר לתחזיות שלנו, מה שאומר שהכלכלה חוזרת לתפקד מצוין". האם אלו המספרים?
● בלעדי | חודש לחימה: זה התסריט ה"אופטימי" של האוצר לצפון
● סמוטריץ' קורא להסלמה בצפון, אך התקציב שהוא מכין ל-2025 לא מותאם למלחמה
מדבריו של סמוטריץ' ניתן להבין שהוא מדבר על עודפי גביית מסים. בכל הצעת תקציב אגף הכלכלן הראשי באוצר מפרסם הערכה של המסים שייגבו באותה שנת תקציב. אבל הערכות הן לרוב לא מדויקות, והמציאות סוטה ממנה לכיוון זה או אחר. אם נגבו יותר מסים ממה שהוערך, הדבר נקרא "עודפי גבייה". סמוטריץ' למעשה טוען כי בחציון הראשון של שנת המס 2024 נגבו 20 מיליארד שקל יותר ממה שחזו בתחילה.
לפי סקירת הכנסות המדינה ליוני 2024, במחצית הראשונה של השנה נגבו 221 מיליארד שקל ממסים, לא כולל אגרות. את המספר הזה צריך להשוות לתחזית. מטעם סמוטריץ' הפנו אותנו לתחזית מינואר 2024, שניתנה לאחר שישראל כבר הייתה עמוק במלחמה והממשלה עבדה על התאמות תקציביות. שם הצפי לגביית מסים עמד על כ־409 מיליארד (שוב, לא כולל אגרות) לשנה כולה. בחלוקה לרבעונים, ניתן לראות שההערכה למחצית הראשונה של השנה עמדה על כ-201 מיליארד שקל. כלומר, ההפרש עומד על כ־20 מיליארד, בהתאם לדברי סמוטריץ'.
אבל זו לא ההערכה היחידה, וגם לא האחרונה. בסקירת הכנסות המדינה מצוין בפירוש שביוני האחרון עודכנה ההערכה, ולמחצית הראשונה של 2024 עמדה על כ-218 מיליארד שקל לא כולל אגרות. כלומר, עדיין מדובר בעודף, אבל קטן יותר, של 3 מיליארד שקל בלבד. בנוסף, כך הסקירה, חלק מהעודף נובע מירידה בהחזרי המע"מ בשל דחיית מועד הדיווח ותשלום המע"מ.
מטעם סמוטריץ' נמסר בתגובה ש"הכלכלן הראשי... לאחר שהכנסות המדינה בחודשים ינואר־מאי היו גבוהות מהמצופה, עדכן את יעד הגבייה ממסים... למחצית הראשונה של השנה לסך של 218 מיליארד ש"ח" (התגובה המלאה תובא באתר). החלטנו להשאיר לכם לאיזו תחזית ראוי יותר להשוות.
אבל כן חשוב לעמוד על עניין עקרוני אחר: עודפי גבייה מתייחסים רק לפן אחד של התקציב - ההכנסות - בעוד התקציב מורכב גם מהוצאות. אם ההוצאות גבוהות מההכנסות, הרי שאין עודף אלא גירעון. לפי החשב הכללי באוצר, הגירעון המצטבר במחצית הראשונה של 2024 עמד על כ-62 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים הוא הגיע לכ-146 מיליארד, שמהווים כ-7.6% מהתוצר, יותר מיעד הגירעון העומד על 6.6%. עם זאת, גופים ומומחים שונים חלוקים בתחזיות לגבי האחוז מהתוצר בו יהיה הגירעון בסוף השנה.
לסיכום: עודפי הגבייה במחצית הראשונה של 2024 עומדים על 20 מיליארד שקל ביחס לתחזית הגבייה של ינואר, אך על 3 מיליארד בלבד ביחס לתחזית מיוני. הגירעון לאותה תקופה עומד על כ־62 מיליארד שקל.
תחקיר: יובל אינהורן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: הפטריוטים
ציטוט: "סיימנו את החציון הראשון בעודף של 20 מיליארד שקלים מעבר לתחזיות שלנו"
תאריך: 29.7.24
ציון: ללא ציון
על רקע התמשכות המלחמה והסכנה להסלמה נוספת בחזיתות אחרות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשאל בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 האם הכלכלה הישראלית יכולה לתמוך במאמצים כאלה. סמוטריץ' הפתח בכך ש"המלחמה היא אתגר כלכלי גדול, אני לא מציע לאף אחד להקל בזה ראש", אך בהמשך ש"הכלכלה הישראלית חזקה", בין היתר בזכות "מדיניות כלכלית נכונה של הממשלה". לדבריו, אפשר ללמוד זאת גם מכך ש"אנחנו סיימנו את החציון הראשון בעודף של 20 מיליארד שקלים מעבר לתחזיות שלנו, מה שאומר שהכלכלה חוזרת לתפקד מצוין". בדקנו מה המשמעות של הנתון בו נקב סמוטריץ'.
סמוטריץ', על פי האמירה שלו, מתייחס להיקף גביית המסים בפועל לעומת התחזית. כפי שהסברנו בעבר, אלה מכונים לעתים "עודפי גבייה". בכל הצעת תקציב, אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם תחזית לגבי גביית מסים, כלומר, הוא מעריך מה יהיו הכנסות המדינה ממסים בשנים הבאות. נדגיש: מדובר בהערכה. במהלך השנה גביית המסים בפועל עשויה "לסטות" מההערכה. אם גביית המסים בשנה מסוימת הייתה "מוצלחת" יותר ממה שחזו במשרד האוצר, כלומר אם ההכנסות ממסים היו גדולות מהתחזית - נאמר שיש לנו גבייה עודפת ביחס לתחזית, או "עודפי גבייה".
אז האם אכן נרשמו כעת "עודפי גבייה כאלה"? מטעמו של סמוטריץ' נמסר לנו כי השר הסתמך על תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנת 2024 שפרסם הכלכלן הראשי בינואר 2024 - שאז עמדה על סך של 417 מיליארד ש"ח (מתוכן כ- 409 מיליארד גביית מיסים ע"י רשות המסים ועוד כ-8 מיליארד ש"ח הכנסות מאגרות שונות). בחלוקה לרבעונים, צפי ההכנסות למחצית הראשונה של השנה עמד על כ- 201 מיליארד (הכנסות ממסים ללא אגרות).
בסקירת הכנסות המדינה ממסים של הכלכלן הראשי במשרד האוצר ליוני 2024, מצוין כי ההכנסות שלא מאגרות הסתכמו בכ-221 מיליארד שקלים - כ-20 מיליארד מעל התחזית הקודמת, בהתאם לדברי סמוטריץ'. ואולם, כפי שצוין בסקירה, מאז עודכנה תחזית ההכנסות ממסים. התחזית המעודכנת למחצית הראשונה של 2024, צפתה הכנסות של 218 מיליארד שקל. בהינתן שההכנסות הללו בתקופה זו עמדו על כ-221 מיליארד שקל, המשמעות היא שביחס לתחזית המעודכנת, "עודפי הגבייה" במחצית הראשונה של 2024 היו כ-3 מיליארד שקל. לפי הכלכלן הראשי, "חלק ניכר מהעודף נבע מירידה חדה בהחזרי מע"מ כתוצאה מדחיית מועד הדיווח ותשלום המע"מ".
אלא שבמישור עקרוני יותר, יש לעמוד על המשמעות של אותם "עודפי גבייה". כאן, חשוב להדגיש שלא מדובר ב"עודף" במובן המקובל. זאת, משום שבעוד ש"עודפי הגבייה" מתייחסים רק לצד ההכנסות, עודף - ובפרט, "עודף תקציבי" - מתייחס לאיזון שבין הצד ההכנסות וצד ההוצאות. אם בפרק זמן מסוים יש לנו יותר הכנסות מהוצאות - הרי שאנחנו בעודף, ואם המצב הפוך - אנחנו בגירעון. בהתאם לכך, העודף (או הגירעון) התקציבי נמדד כהפרש שבין ההכנסות להוצאות של המדינה בתקופה מסוימת, כמו חודש או שנה.
וכאן התמונה שונה. לפני נתוני החשב הכללי במשרד האוצר, בחציון הראשון (ינואר עד יוני) של שנת 2024, ההוצאות המצטברות עמדו על כ-300 מיליארד שקל, בעוד שהכנסות המדינה עמדו על כ-238 מיליארד שקל בלבד - כלומר, בחציון הראשון של 2024 נרשם גירעון מצטבר של כ-62 מיליארד שקלים. בחודש יוני לבדו נרשם גירעון של כ-14.6 מיליארד שקל - והגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים הגיע לכ-146 מיליארד שקל, שהם כ-7.6% מהתוצר. נזכיר שיעד הגירעון לשנת 2024, כפי שאושר בכנסת במרץ האחרון, עומד על 6.6%. בדיון שנערך בוועדת הכנסת ביוני האחרון, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר אמר כי "אנחנו עומדים מאחורי הנתון שהוצג על 6.6%, אנחנו מאמינים שנסיים את השנה בגירעון נמוך יותר". בתחילת יולי, חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה תחזית, לפיה הגירעון ב-2024 יעמדו על 6.6% מהתוצר. פורום המומחים למאקרו-כלכלה איתו מתייעץ אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, העריך בתחילת יולי שהגירעון בשנת 2024 יעמוד על 7%.
מטעמו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמסר: "בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל והתמשכותה, קבע הכלכלן הראשי בינואר 2024 את תחזית הכנסות המדינה ממסים לשנת 2024 לסך של 417 מיליארד ש"ח מתוכן כ- 409 מיליארד גביית מיסים ע"י רשות המסים ועוד כ-8 מיליארד ש"ח הכנסות מאגרות שונות. היעד האמור הינו יעד שנתי, בחלוקה לרבעונים (החלוקה אינה שווה אלא מתבססת על מחקרי עבר המוכיחים כי קיימת תנודתיות עונתית בהכנסות ממסים), צפי ההכנסות למחצית הראשונה של השנה עמד על כ- 201 מיליארד (הכנסות ממסים ללא אגרות). ואולם, בפועל גבתה רשות המסים כ- 221 מיליארד ש"ח. הכלכלן הראשי האמון על הכנסות המדינה, בחודש יוני, לאחר שהכנסות המדינה בחודשים ינואר - מאי היו גבוהות מהמצופה עדכן את יעד הגביה ממסים לסך של 428 מיליארד ש"ח, ואת היעד למחצית הראשונה של השנה לסך של 218 מיליארד ש"ח. לפיכך, דברי השר התייחסו לעובדה כי לעומת יעד הגביה המקורי שנקבע לסך של כ- 201 מיליארד ש"ח למחצית הראשונה של שנת 2024 נגבו בפועל כ- 221 מיליארד ש"ח, גידול של כ- 20 מיליארד ש"ח. כמו כן, גם לעומת היעד המעודכן נגבו, נכון להיום כשלושה מיליארד ש"ח יותר מהצפי".
לסיכום: ביחס לתחזית הגבייה מינואר 2024, הגבייה בפועל במחצית השנה הראשונה של 2024 עלתה על התחזית בכ-20 מיליארד שקל. ביחס לתחזית המעודכנת מיוני 2024, הגבייה ה"עודפת" עמדה על כ-3 מיליארד שקל. יחד עם זאת, עודפי הגבייה אינם מעידים על עודף תקציבי - והגירעון עומד על כ-62 מיליארד שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
