רשויות מקומיות נוהגות "לפתות" חברות הייטק למקם את משרדיהן בשטח השיפוט שלהן בתמורה להנחות בארנונה. כך, הן משלמות ארנונה על פי סיווג של בתי תוכנה, הנמוך משמעותית מתעריף משרדים במאות שקלים למטר. האם עירייה רשאית לשנות את הסיווג הזה בדיעבד ולגבות מחברות יותר כסף בלי שיהיה שינוי בשימוש בנכס? נראה שבעיריית רמת גן סבורים שכן.
● בלעדי | נתונים מגלים: מה קרה למחירי השכירות ביולי?
● החניונים התת־קרקעיים שיהפכו למקלטים במצב חירום
● "מס המטרו" שמטילה תל אביב על התושבים: הארנונה צפויה להתייקר בשנה הבאה
לאחרונה החלה העירייה לשלוח שומות ארנונה מתוקנות לחברות הייטק שמחזיקות בנכסים בעיר, בטענה שאינן זכאיות עוד לסיווג המוזל של "בית תוכנה". "זאת, למרות שהעירייה כבר בחנה את הפעילות שלהן בעבר והחליטה שהן עומדות בתנאים הנדרשים לקבלת ההנחה", אומר עו"ד שרון פטל ממשרד הרצוג ושות', המתמחה במיסוי מוניציפאלי.
שומות הארנונה של חברות הייטק מתוקנות למפרע, לעתים לתקופה של 7 שנים לאחור, והעירייה אף מחייבת בהפרשי ריבית. משומות שנשלחו לחברות הייטק שונות והגיעו לידי גלובס עולה שמדובר בדרישות לתשלום חובות ארנונה רטרואקטיביים של מיליוני שקלים. באחת השומות נדרשה חברה לשלם תוספת ארנונה משנת 2020 ועד 2024 בסך מעל 4 מיליון שקל. במקרה אחר, חברה נדרשה לשלם תשלומי ארנונה משנת 2018 ועד היום בסך של מעל 3 מיליון שקל. את התשלום דורשת העירייה תוך 30 יום.
ככלל, סיווג נכס לצורכי ארנונה נקבע בהתאם לשימוש שנעשה בו. בצווי ארנונה של רשויות מקומיות רבות ובהן גם רמת גן, קיים סיווג ספציפי לחברות הייטק לו תעריף קבוע נמוך משמעותית, לעתים בשיעור של למעלה מ־50% בהשוואה לתעריף הקבוע של "עסקים־כללי" או "משרדים, שירותים מסחר". כך למשל, על פי צו ארנונה של עיריית רמת גן לשנת 2024, חברת הייטק שמחזיקה בנכס ששטחו 100 מ"ר משלמת כ־175 שקל למ"ר לשנה במקום כ־430 שקל למ"ר לשנה בהתאם לסיווג "עסק".
שמות החברות ופרטי השומה המדוייקים שמורים במערכת, ואולם הפערים בין השומות משמעותיים. באחת השומות שהגיעו לגלובס נדרשה חברה לשלם תוספת ארנונה רטרואקטיבית משנת 2020 ועד 2024 בסך מעל 4 מיליון שקל עבור נכס שהיא מחזיקה. הפער בין החיוב הישן - לפי סיווג "בית תכנה" - לחיוב החדש - לפי סיווג "עסק" - עמד על מאות אלפי שקלים בכל שנה. במקרה אחר, חברה נדרשה לשלם תשלומי ארנונה רטרואקטיביים משנת 2018 ועד היום, בסך של מעל 3 מיליון שקל, ואת התשלום דורשת העירייה תוך 30 יום.
כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן / צילום: כדיה לוי
"ההפרשים בין השומות המקוריות שהחברות הללו כבר שילמו, לשומות החדשות - עצומים. וזה גל שמתקדם. יש עוד ועוד חברות תכנה שמקבלות שומות מתוקנות", אומר עו"ד פטל. לדבריו, החברות הללו מתכוונות להלחם בחיוב באמצעים משפטיים. "בית המשפט העליון קבע ככלל כי חיובים רטרואקטיביים בארנונה כפופים לחזקה פרשנית נגד תחולה למפרע ועל כן ידו של בית המשפט תהא 'קפוצה בהתרתם'. רק במקרים נדירים יותרו חיובים כאלה. במסגרת מארג השיקולים שבית המשפט נדרש לבחון ניתנת חשיבות מיוחדת להתנהלות הנישום בתום לב ובניקיון כפיים, ולשאלה האם רובץ לפתחו 'אשם' כלשהו, כגון הסתרת מידע או הטעיית הרשות המזיד. נראה על פניו שהתנהלותה של עיריית רמת גן אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה ונגועה באי חוקיות".
לא שינוי סיווג ראשון
התעריף המופחת נועד לעודד הקמת מפעלי הייטק בתחומי הרשות המקומית. זאת, על רקע התחרות הקיימת בין רשויות מקומיות על הפעלת נכסים מסוג זה, ומתוך התפיסה שבכך יהיה להשפיע על רווחתה הכלכלית של הרשות, הן באמצעות יצירת מקומות עבודה וקידום התעסוקה המקומית והן באמצעות משיכת אוכלוסייה אמידה לתחומיה.
בעבר, נדונו בבתי המשפט מקרים שבהם עיריות שינו בדיעבד את הסיווג של חברות הייטק והעלו את תעריף הארנונה שלהן. כך למשל, במסגרת מחלוקת בין עיריית תל אביב לחברת תוכנה קבע בית המשפט העליון כי בעלי חברות הייטק שמשרדיהם נותרו ריקים, יידרשו לשלם ארנונה גבוהה יותר. עוד קבע העליון כי כאשר אין כל שימוש בנכס, אין הצדקה לחייב אותו בתעריף מופחת של בית תוכנה.
גם שינוי השימוש בנכס מחברת הייטק לשימושים אחרים עשוי להצדיק את שינוי הסיווג בארנונה. האם זה המצב ברמת גן? "במקרים שהגיעו אלינו לא חל שום שינוי בשימוש בנכס, ואף לא נעשתה בדיקה על ידי העירייה", אומר עו"ד פטל, אליו הגיעו מספר חברות שקיבלו שומות מתוקנות.
"ראיתי שומות כאלה גם בעיריות אחרות, אבל כשהן מתפרסמות, אנחנו רואים שעומד מאחורי התיקון הסבר מסוים. למשל מוסך שסווג כבית מלאכה במקור, אבל לאחר בדיקה של העירייה, התברר שאין שם כלל מוסך אלא יש שם משרדים, אז העירייה חייבה מחדש לפי תעריף משרדים. מדי פעם אנו רואים מקרים בהם השימוש בנכס השתנה ללא דיווח לרשות על כך - עד שהיא גילתה לבד. אבל במקרים שהגיעו למשרדינו, עיריית רמת גן הוציאה שומה עם חיוב חדש למספר חברות הייטק, כשאין שום שינוי בנכס", אומר עו"ד פטל.
העירייה: "לא בתי תוכנה"
מעיריית רמת גן נמסר: "העירייה מבצעת בדיקות תקופתיות של חיובי הארנונה, ובמסגרתן עלה שמספר חברות שהוגדרו כבתי תוכנה בראשית דרכן, התפתחו בשנים האחרונות בתחומים אחרים ונוספים שאינם חונים תחת ההגדרה כבית תוכנה, ועל כן נדרש לבצע התאמות בחיוב הארנונה שלהן. אם בעל עסק סבור שחיוב הארנונה שלו שגוי, הוא יכול לפרוס את טענותיו בפני העירייה ונשנה את החיוב במקרה הצורך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.